מגזין טיים (TIME), שסיקר לא אחת את המלחמה בישראל ובעזה לאורך השנה וחצי האחרונות, פרסם היום (ה') את שער הגיליון הבא - שגם הפעם מתייחס לנעשה באזורנו: על השער התנוסס המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, ותחת הכותרת "המזרח התיכון החדש", התעמק המגזין בסיקור השינויים באזור מאז ישראל פתחה במבצע "עם כלביא". "במשך יותר מ-80 שנה ההתנגדות לישראל הגדירה את המזרח התיכון", כתב העיתונאי והעורך קארל ויק במאמר המרכזי, "הסולידריות עם הפלסטינים הייתה ראויה לשבח, אבל יש גם דבר כזה אינטרס עצמי".

וכך פתח העיתונאי את הדברים: "זה עלול להיות קשה להבחין בכך מבעד לעננים השחורים המתנשאים ממכתשי הפצצות בטהרן, אך איראן בילתה את רוב המאה ה-21 כמעצמה העולה של האזור. עד לאחרונה, דברים באמת הלכו כרצונה". בהמשך, הוא מתאר איך הכוחות שאיראן שלחה לסוריה למעשה ביצעו תפקיד כפול בכך שהצילו את משטר אסד, תוך שהם פותחים "צינור נשק לחיזבאללה, המיליציה הנתמכת על ידי איראן שנלחמה לצידם".

עוד נכתב במאמר, שציין כאמור את ההתנגדות לישראל כעניין שמגדיר את המזרח התיכון, כי "סילוק המדינה היהודית מ'אדמות האיסלאם' הוא ליבה של האידיאולוגיה של המהפכה האיראנית ב-1979, אשר מציבה את איראן בתפקיד הלא-סביר של מנהיגת העולם המוסלמי. אמריקה היא השטן הגדול, אך עבור שליחיה של איראן בבגדד, לבנון ותימן - ישראל היא המטרה. לכן, ערב 7 באוקטובר 2023, למנהיגי חמאס - הצומת הפלסטיני היחיד הבולט בציר, הייתה סיבה להניח שלאחר שפרצו את ההגנות הישראליות ברצועת עזה, וזרמו לישראל באלפיהם, הם לא יילחמו לבדם לאורך זמן. אבל ציר ההתנגדות בקושי התנגד בכלל. חיזבאללה שיגר כמה טילים ביום לעבר ישראל, כאשר 'הישות הציונית' הייתה הפגיעה ביותר. מנהיגי איראן סרקו את שדה הקרב וכשראו יריב המגובה לא רק בנשק ובמודיעין האמריקאי, אלא גם במאגר גרעיני, נזכרו מדוע הם משקיעים בארסנל משלהם: הישרדות".

הבעיה עם איראן והפלסטינים, כפי שנכתב במאמר, היא "שיתר המזרח התיכון כבר הגיע לאותה מסקנה. במהלך שני העשורים שבהם הרחיבה איראן את השפעתה בשם הפלסטינים, הממלכות העשירות של המפרץ הפרסי יצרו הסכם משותף עם המדינה היהודית. העובדה היא שרוב העולם הערבי הגיע להסדר כזה או אחר עם ישראל. מצרים וירדן, החולקות גבולות עם ישראל, חתמו איתה על הסכמי שלום לאחר שספגו תבוסות צבאיות חוזרות ונשנות מידיה... ערב הסעודית, האפוטרופוסית של המקומות הקדושים לאיסלאם, בכלל מייחסת לעצמה את הנהגת המוסלמים בעולם".

עוד מצוין במאמר כי לישראל, שלא ציפתה למלחמה בעזה, אין תוכנית לנצח בגזרה זו, "כי בסופו של דבר זה לא עניין צבאי. השאלה הפלסטינית – מה לעשות עם אנשים שטוענים לאותה אדמה כמו יהודים ישראלים – עדיין תחכה כשהירי ייפסק. לעומת זאת, המלחמה באיראן היא מלחמה שתכננה ישראל במשך שנים, ונפתחה בתוכנית הטעיה, עריפת ראשים ותקיפות מדויקות של אתרי טילים, שהשמידו את חיזבאללה בתוך חודש בספטמבר האחרון, שחררו את הישראלים מאימת מאה אלף הטילים של המיליציה של איראן וחשפו את איראן למתקפה שהחלה ב-13 ביוני".

את שער המגזין ליוו כותרות הביניים "האיום של איראן", "שלטון על הקצה", "ההימור של ישראל" ו"מה עומד על כף המאזניים עבור אמריקה?"