המלחמה מול איראן נמשכת וככל שחולף הזמן מתגברת גם הפגיעה שאותה נאלץ לספוג העורף הישראלי. מדי יום נורים מטחים לעבר ישראל, מה שמוביל להרס רב, לנפגעים רבים וגם, למרבה הצער והכאב - לאבדות בנפש.

בימים אלה פועלים במרץ כוחות ההצלה, ביחד עם נציגים של פיקוד העורף וזק"א, על מנת לאתר לכודים, נפגעים ואנשים שלא שרדו את הפגיעות המסיביות. בין המחולצים תועדו מספר פעוטות קטנים, בתמונות מצמררות בעת שהם נישאים על ידי מתנדבי ההצלה. שוחחנו עם כמה מהמתנדבים שתיארו את הרגעים שלא ישכחו לעולם.

"לקחנו את התינוק, הוא לא הגיב. לא הבנתי איך הוא ישן בכל הרעש וההמולה"

גולן לוי, מתנדב באיחוד הצלה, היה בין הראשונים שהגיעו לזירת הפגיעה שהתרחשה בסמוך לשוק העירוני ברחובות. "האזעקה הראשונה נשמעה, והטיל נפל במרחק של כ-600 מטר מהבית שלי," הוא משחזר. "הגעתי מיד על האופנוע, אזרחים הכווינו אותי לפצועים במקום".

לוי החל במיון הפצועים, ואז החלה אזעקה נוספת. "התחלנו לטפל בהם בחניון של השוק," הוא מתאר. "לפתע הגיעה אישה מדממת עם חבלות בפנים, מבוהלת, עם ילד בן 4 ותינוק. לקחנו את התינוק, הוא לא הגיב. לא הבנתי איך הוא ישן עם כל הרעש וההמולה". הוא ביצע בדיקות ראשוניות ודגדג אותו כדי לוודא שהוא מגיב. "רצתי איתו לאמבולנס. הייתה אנדרלמוסיה. האמא הצטרפה עם הילד השני לאמבולנס, זה היה ממש כמו סצנה מסרט נוראי - יש פיצוץ ואז כולם יוצאים בהלם, בניין עולה באש, בית מאתנו עולה באש, הכל הריסות, חובשים, בלגן. לוקח זמן לעכל את האירוע. אדרנלין שלא נתן לי לישון 48 שעות".

"ראיתי אנשים מבולבלים ומתוסכלים, האמא ביקשה ממני להחזיק את התינוק"

בשבת שעברה לפנות בוקר, התקבל דיווח בקשר על נפילת טילים ברמת גן. "כשהגענו למקום זיהינו הרס רב - חלקי בניינים, חלונות מנופצים, רסיסי זכוכית על הכביש ומכוניות שנפגעו לכל אורך הרחוב. הייתה המולה גדולה המון כוחות שזרמו לאזור ראיתי אנשים מבולבלים ומתוסכלים", מספרת נחמה אלישע, חובשת באיחוד הצלה.

"החלטתי שאני עולה לבניין שנפגע בלי להסס ובשיתוף פעולה עם מתנדבים נוספים התחלנו לסרוק קומה אחר קומה, כשברקע עשן וריח שריפה חושך מוחלט וצפצוף חזק של גלאי העשן. דפקתי על דלתות כדי שיצליחו לשמוע אותנו צרחנו 'איחוד הצלה יש כאן פצועים?' כשלא היה קול התחלנו לדפוק יותר חזק עד שפתחו לנו אנשים עם עיניים מפוחדות שמנסים לעכל את גודל האסון.

מחלצי מדא (צילום: מד
מידן בן יואש|צילום: מד"א

"המשכתי הלאה קומה אחר קומה ולפתע פתחה לי את הדלת משפחה חמודה עם בערך 5 נפשות ההורים היו לחוצים מאוד. נכנסתי ושאלתי לשלומם הילדים היו יחפים ובוכים הרגעתי והסברתי שהכל יהיה בסדר הוריתי להם לנעול נעליים ולהתחיל להתקדם ליציאה בזהירות. ואז נתקלתי באמא מפוחדת ובעיקר חסרת אונים אוחזת בתינוק בן כמה חודשים. החלטתי שאני נשארת לעזור. היא ביקשה ממני להחזיק לרגע את התינוק אמרתי לה שאני איתה עד שהיא יוצאת בבטחה מהבניין הזה. ירדתי למטה בזהירות במדרגות עם פעוט שמוחבא לי במעיל תפסתי חיתול ועטפתי אותו כדי למנוע שאיפת עשן ולנסות להגן עליו כמה שיותר. יצאנו לשטח הפתוח והעברתי אותו לידי המשפחה".

"אישה שירדה מהקומה השמינית החזיקה על הידיים ילד כבן 5 ותינוקת כבת שבוע"

חובש בכיר במד"א, מידן בן יואש מתאר: "נערכנו עם כוחות גדולים מאוד בכניסה לבניין בן ה-20 קומות שנפגע מהטיל על מנת להעניק טיפול רפואי לדיירים שיצאו ממנו, חלקם ירדו עצמאית וחלקם בסיוע כיבוי אש ופיקוד העורף. אישה שירדה מהקומה השמינית החזיקה על הידיים ילד כבן 5 ותינוקת כבת שבוע. לקחתי את התינוקת וסייעתי לאישה להגיע לאמבולנס מד"א שם ערכנו להם בדיקות ראשוניות ופינינו אותם לבית החולים כשמצבם קל".

"לקחתי את התינוק וסייעתי להם להגיע למקום בטוח. היא סיפרה לי שהם היו בממ"ד בזמן הפגיעה של הטיל בבניין"

חובש רפואת חירום במד"א אלון ויס: "פעלנו בבניין בן 20 קומות שספג הרס רב. תוך כדי הטיפול הרפואי בדיירים שיצאו עצמאית לרחבת הבניין ראיתי אישה מחזיקה תינוק כבן שנה על הידיים. מיד רצתי אליה, לקחתי את התינוק וסייעתי להם להגיע למקום בטוח. היא סיפרה לי שהם היו בממ"ד בזמן הפגיעה של הטיל בבניין. יחד עם פראמדיק מד"א ביצענו בדיקות רפואיות ולשמחתנו הם לא נזקקו לטיפול רפואי".

מחלצי מדא (צילום: מד
ד"ר גל רוזן|צילום: מד"א

פראמדיק מד"א ד"ר גל רוזן, מוסיף: "כשהגענו לזירת הנפילה ראינו הרס רב מאוד מפגיעת טיל בסמוך לבניינים ברחוב ובמקום הייתה שריפה. חלק מהדיירים בבניינים יצאו באופן עצמאי וחלק חולצו בסיוע לוחמי האש. פתחתנו נקודות ריכוז נפגעים שאליה העברנו את כל מי שיצא מהבניינים והתחלנו בבדיקות וטיפול רפואי. כעבור מספר דקות חילצו אלי תינוק בן 4 ימים כשהוא בהכרה וללא חבלות נראות לעין. מיד ביצעתי בדיקות רפואיות על מנת לוודא את מצבו הרפואי ולשמחתי הוא לא נזקק לטיפול רפואי. הכנסנו אותו לאמבולנס ושמרנו עלינו במשך כשעה עד שחילצו את אימו מאחד הבניינים ברחוב."