אלכס צאובר שרד את השואה כשהיה בן 6 בלבד, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. לאחרונה הגיע השורד בן ה-92 למיון במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית, בעקבות אובדן ראייה באחת מעיניו בשל גלאוקומה קשה, לחץ תוך-עיני ותזוזת העדשה בעינו.
"לשמחתי, הרופאה במיון עודדה אותי ואמרה לי שהמצב לא אבוד", הוא מספר על המפגש שלו עם ד"ר עדי זסלבסקי, רופאה מתמחה במיון עיניים. "היא הפנתה אותי לאבנר בלקין, מנהל שירות הגלאוקומה, והוא המליץ על ניתוח מורכב".
ד"ר בלקין מספר כי במהלך הניתוח הוצאה העדשה שזזה ממקומה וקובעה עדשה חדשה שיוצרה במיוחד עבור אלכס. בנוסף, הושתל מסתם שמפחית את הלחץ התוך-עיני. "מדובר בניתוח לא פשוט", הוא מסביר. "תנאי הראות היו קשים בגלל הקרנית העכורה, ונאלצנו להתמודד עם אי-ודאות לגבי הצלחתו. מי שהקל את התהליך היה אלכס שהפתיע אותנו באופטימיות וברוגע שלו. הוא נתן לנו רוח גבית שלא לוותר על העין, לעשות את המיטב, ולקוות לטוב. ואכן, לאחר הניתוח שב אלכס לראות בעין שלא ראה באמצעותה כלל".
"נתנו לי הרבה כוח ויכולת לראות את החיים"
במכתב תודה ששלח לאחר הניתוח, כתב אלכס לצוות הרופאים: "אני, צאובר אלכסנדר, יליד 1933, ניצול שואה, התברכתי להגיע לניתוח זה ולהצליח בו. תודה מעומק הלב לכל הצוות הרפואי, על המסירות, הדאגה והמקצועיות. בזכותכם אני רואה שוב את העולם בבהירות".
אלכס הוא אב לשלושה, סב לתשעה נכדים ואפילו סבא רבא. "למרות שנאמר לי בעבר שאני מבוגר מדי עבור ניתוח ד"ר עדי התעקשה וגם ד"ר בלקין האמין שזה נכון. הם נתנו לי הרבה כוח ויכולת לראות את החיים", הוא אומר.
ד"ר עדי זסלבסקי, משתפת: "היכולת לשפר את הראייה ובזכות כך לשפר את איכות חיי המטופל היא הדבר הכי מספק ברפואת עיניים. כשפגשתי את אלכסנדר במיון אי אפשר היה שלא להידבק באופטימיות ובפעלתנות שלו".
"אלכס הוא השראה לכולנו בזכות האנושיות, התקווה והאופטימיות שהוא מפיץ", מסכם ד"ר בלקין. "אנחנו מאחלים לו בריאות שלמה וראייה צלולה לעוד שנים ארוכות".