על רקע המצב הביטחוני המתמשך, האזעקות התכופות והשהייה הממושכת במרחבים המוגנים, רבים מדווחים על עלייה באכילה רגשית - כתוצאה ממתח, חרדה ותחושת חוסר שליטה. דפוס זה, שמוכר בעיקר בתקופות של עומס נפשי, הופך כעת לנפוץ במיוחד ובשיחה עם טלי נחום, דיאטנית קלינית לנשים עם אכילה רגשית ותסמונת השחלות הפוליציסטיות, ניסינו להבין מה עומד מאחורי התופעה - ואיך אפשר להתמודד איתה בצורה בריאה יותר.
"זה עוזר לנו להתמודד עם המצב ולהתווסת - כי אנחנו באמת נמצאים בעוצמות גבוהות של חרדה, של חוסר ודאות ותחושה של חוסר שליטה", היא אומרת, "לפעמים האכילה היא אמצעי, כמובן שלא המיטיב, אבל כן אמצעי לווסת את כל הדברים האלה או קצת להקהות אותם ולעזור לנו בהתמודדות. זה מאוד מובן שאנחנו פונים לשם בימים כאלה ובכזאת סערה".
נחום, מדברת על כך שמטופלות רבות החליטו להשהות את הטיפולים כעת מכורח הנסיבות - בין אם באופן ישיר בגלל המצב, או בשל השהות הממושכת בבית עם הילדים. "הן מנסות לג'נגל", היא אומרת אבל מדגישה כי אלו שכן ממשיכות בשגרת הטיפולים מתארות התמודדות עם אכילה רגשית, "הן מספרות שיש עלייה במחשבות על או בפנייה לדפוסים כאלה ואני חושבת שזה נורא טבעי, שבזמן כזה של סטרס אנחנו חוזרים לדפוסים ישנים - או שדפוסים קיימים נעשים יותר חזקים".
"להבין שזה מאוד אנושי וטבעי שזה קורה"
בהמשך, נחום מחזקת את כך שמדובר בתרחיש טבעי לאור המצב ומייעצת להבין כי ייתכן שעדיף לטפל בדבר לאחר שהמצב יתייצב. "העצה שלי היא להבין שזה קורה ולדעת שזה מאוד אנושי וטבעי שזה קורה – שזה לגמרי משהו שאפשר לטפל בו ולצד זאת לא בטוח שזה הזמן הנכון", היא אומרת, "אני לא יודעת כמה זמן זה ימשך, אבל אני חושבת שההתחלה היא תמיד יותר אקוטית ואינטנסיבית ולוקח לנו רגע להבין איך להתנהל בתוך המצב הזה, מה צפוי ומה קורה. להתחיל בזה, שבכל כל הסטרס הזה, כנראה שלא נעשה תהליך עמוק של שינוי דפוסים - זה משהו שיהיה אפשר להתפנות אליו אחר כך".
"התגובה שלנו לסטרס משתנה"
מנגד, יש מי שמדווח כי הוא חווה חוסר תאבון בימים אלו. "התגובה שלנו לסטרס משתנה", מסבירה נחום, "יש כאלו שיגיבו באכילה רגשית, בנשנושים או בהתקפי אכילה ויש כאלו שהתיאבון שלהם ילך לגמרי מרוב חרדה - ויש כאלו שיחוו את שני הדברים בהפרשים של שעות או של ימים. יהיו רגעים ביום או במהלך השבוע שהם יצמצמו את האכילה שלהם, ויש רגעים שדווקא הפוך, המנעד הזה יכול לקרות".
יש אנשים שכבר היו בתהליך והוא התערער בימים אלו.
"יכול להיות שיבואו מחשבות שהכל הלך ואין שום טעם למה שעשינו - אז לא, זה חלק לגמרי נורמלי בתוך שינוי וזה מאוד הגיוני שזה מופיע בזמנים כאלה".
מה היית ממליצה לעשות?
"לוותר על רגשות האשם שנלווים, המצב קשה מספיק גם ככה - ואפשר לוותר על ביקורת כלפי עצמנו. להיזכר בזה ולהניח לזה. כמו כן, לדאוג לסדר יום ולארוחות מסודרות כמה שזה מתאפשר, זה בטח יותר קשה עם השינה המשובשת, ג'ינגול עם ילדים ועבודה - וגם למי שלא מג'נגל, קשה לסדר את היום. בעיקרון, לקום ולדעת מה הארוחות שמתוכננות במהלך היום, מה אנחנו הולכים לאכול ומתי, גם אם בסוף תהיה גמישות עם התוכנית הזאת, זה משהו שיכול לתת ודאות ושליטה.
"חשוב מזה - כשהגוף מאוזן בצורה טובה, ברמה המוחית זה מפחית איתותים של רעב, שהרבה פעמים יכולים לפעול ברקע בצורה לא מורגשת ומגבירים את הנטייה להגיע לאכילה מוגברת. גם מי שאין לו תאבון, עדיין מומלץ להקפיד לאכול. לעשות ארוחות יותר קטנות, יותר קלות, אבל כן לעשות את העצירות האלה, לאכול ולדאוג לצרכים שלנו", היא מוסיפה.
"לדאוג ולשמור על עצמנו"
מעל לכל, חשוב לדברי נחום שנשים לב למה שממלא אותנו בימים אלו - ומה מעורר אצלנו מתח וחרדה. "בכללי לדאוג לעצמנו, לשים לב למה מגביר את רמות המתח שלנו ומה עוזר לנו להוריד. יש דברים שהם לא בשליטה שלנו, זה לא בשליטה שלנו מתי יוצא מטח מאיראן ואם הוא תפס אותנו ליד מרחב מוגן או לא וזה מלחיץ מאוד. בתוך זה, יש דברים שהם כן בשליטה שלנו: בכמה חדשות אנחנו צופים, כמה אנחנו שומעים עוד פרשנויות ועדויות שמתדלקים את הסטרס. לשים לב למינון של מינון צריכת החדשות, מתוך מקום של לשמור על עצמנו ולעשות את מה שכן בשליטה שלנו.
"להקפיד ככל האפשר על שגרת לילה, עם כל הקשיים האובייקטיביים. אם זה אומר ללכת לישון יותר מוקדם, לא לצרוך חדשות לאחר האזעקה, ולנסות לחזור לישון לאחר מכן. במהלך היום לעשות דברים שעושים לנו טוב; להיות בקשר עם חברים ומשפחה, לשמוע מוזיקה או כל תחביב שנותן קצת הקלה ותחושה טובה - לדאוג לעצמנו".