התרעת פיקוד עורף שמופעלת בסמארטפונים הן בעלות צליל ותדר חזק וצורם. מדובר בטכנולוגיה ששולחת הודעות לטלפון על פי מיקום, בלווי צליל שלא ניתן בשום צורה להתעלם ממנו.  

לצד החשיבות הברורה והרבה סביב הצורך להתריע באופן מיידי - רבים מתלוננים כי עוצמת התדר מייצרת פאניקה שרק מתווספת ללחץ שלו אנחנו נתונים בעת הזו. ד"ר עידית גוטמן, פסיכולוגית קלינית מאוניברסיטת תל אביב,  מסבירה לנו איך התדר הזה מצליח להפעיל אותנו גופנית ונפשית, למה אי אפשר להתרגל אליו - ואיך הוא עלול להוביל לחרדה מתמשכת?

למה פיקוד העורף עושה שימוש בתדר הזה? איזה תגובות הוא מייצר בגוף?
"זה נועד לגרום לנו להרגיש שיש איום משמעותי ולהפסיק את כל המעשים שלנו - ולהגיב למשהו אבולוציוני. אנחנו מחווטים לזהות כאיום דחוף מידי שיש לו קדימות ועדיפות על פני כל פעילות אחרת. זה גם מעוצב בצורה שאי אפשר יהיה להתרגל לזה - זה לא צפצוף אחיד, כמו זמזום אחיד שאנחנו יכולים לפתח התרגלות אליו ולהפסיק לשמוע אותו באיזשהו שלב. המתכונת הזו של רעש בתדרים מאוד מטרידים, זו אותה מתכונת שאנחנו רואים בטבע - בכי של תינוק. מדובר בתדר מאוד גבוה, מאוד קשה שלא להגיב אליו רגשית, הוא מפעיל אוטומטית את האמיגדלה ויש הפוגות שגורמות לכך שאי אפשר יהיה להתרגל לזה, כלומר אי אפשר להיכנס לאוטומט. בכל פעם שמתרגלים טיפה, יש הפוגה ששוברת את זה. בטבע זה כנראה נועד במידה רבה לוודא שאנשים ייגשו לתינוק שהוא בוכה, כי אחרת המין האנושי היה נכחד, תינוק לא יכול לשרוד אם לא ניגשים אליו - וכאן נעשה איזשהו שימוש מושכל בנטייה הביולוגית שלנו, כדי לדאוג לכך שנגיב ברצינות".

אישה סובלת, מפחדת (צילום: Jonny McCullagh, shutterstock)
צילום: Jonny McCullagh, shutterstock

אני שומעת לא מעט תגובות שהצליל של ההתרעה גורם לחרדה, לעתים יותר מהמטח עצמו
"מצב של סטרס גורם להפרשה מסיבית ומהירה של אדרנלין, זה עומס מידי ומהיר על מערכות הגוף - שמכין אותנו למלחמה או לבריחה. עצם הרעש הזה, הקוטע, המפתיע, המטריד, התדר הזה - הוא מצב סטרס שלעצמו. זה מאוד נכון לעשות את זה ככה, לא נוכל לחכות עד לסטרס של לספוג טיל - כי אז הסטרס לא יכין אותנו לפעולה. הלחץ או המצוקה שנרגיש לא תדחוף אותנו לעשות דברים שיוכלו להגן עלינו. אז במובן הזה ברור שפיקוד העורף עושה עבודה מאוד טובה - אבל כן ראוי להגיד שאם יוצרים את הלחץ ואחר כך אין מה לעשות - אז אין באמת טעם לדבר הזה. כלומר, הערך של הלחץ הוא במידה שבה הוא מעורר אותנו גופנית והתנהגותית, לעשות משהו שיצמצם את הסיכון ואם אין דבר כזה, כמו להעיר אותנו בשלוש לפנות בוקר ולהגיד 'אל תעשו כלום' - גם לישון כבר לא כל כך נצליח".

זה יכול לייצר הפרעת פאניקה או חרדה לטווח ארוך?
"אנחנו יודעים שנוצרת התניה קלאסית בין הצליל לבין תחושת אימה - וכשאנשים שומעים לאחר מכן תדר דומה אפילו בשיר או בפרסומת בטלוויזיה, הגוף מגיב בעוצמה מאוד גדולה - לפעמים הם אפילו לא מבינים מה גרם לזה. כמו שכלב מזיל ריר למשמע פעמון, אנחנו לומדים לקשר בין רטט מסוים במכשיר הנייד או בין המקום שבו שמענו את האזעקה כשנורא נבהלנו לבין תחושת האימה הזו - ויכול להיות שאפילו רינגטון לא ידידותי יעורר. זה בעצם מוריד את רף הרגישות - כמו שאם מישהו מדבר על כינים אז פתאום מרגישים גירודים בקרקפת, אז ברגע שנחשפנו לזה כמה פעמים - אנחנו מתחילים לשמוע אזעקות בכל מקום, גם באופנוע שעובר או בצעקה פתאומית של ילד".