ב-3 באוקטובר 1994, שירלי אן דוגאי, אם לחמישה ילדים, נעלמה באורח מסתורי. מספר ימים חלפו עד שהיא דווחה כנעדרת. אביה, מלוין, טיפל באותה תקופה בילדיה בביתה שבסאניסייד, באי פרינס אדוארד, מזרח קנדה. לדבריו, כבר קרו פעמים שהיא נעלמה למשך כמה ימים. עם זאת, ארבעה ימים אחר כך, תושבת האזור התקשרה למשטרה ודיווחה על רכב נטוש בשטחה. כשהשוטרים הגיעו לזירה, הם מצאו את הרכב בלי לוחיות זיהוי – ועם כתמי דם על המושבים.
חוקרים חשפו בסופו של דבר שהרכב שייך לשירלי, ובדיקות נוספות הראו שמישהו הוכה בתוך המכונית – ככל הנראה באגרופים או בחפץ קהה. בעקבות התגלית המטרידה, נפתחו חיפושים אחר האם הנעדרת ברחבי האי פרינס אדוארד. זה היה אחד ממבצעי החיפוש הגדולים של אותה תקופה: 120 איש סרקו את האזור, אך מזג האוויר התקרר במהירות לקראת החורף, והחיפושים נאלצו להיפסק.
במהלך החקירה נמצאו כמה ראיות יוצאות דופן, וביניהן את חפירה ועליו שערות שחורות ארוכות, נעלי ספורט מוכתמות בדם והכרית שעליה ישבה שירלי בזמן נהיגה – שהייתה ספוגה בדם. כמו כן, בסריקות התגלה גם תיק שחור ובו ז'קט עור, שחלקו הפנימי היה מלא בפרווה לבנה. עד מהרה, מומחי מז"פ גילו שהשיער והדם היו של הנעדרת. עם הממצאים החדשים החשש גבר: האם לחמישה ככל הנראה נרצחה. עכשיו רק נותר לגלות על ידי מי.
לפני היעלמותה המסתורית, שירלי הייתה בזוגיות בת 15 שנים עם גבר ושמו דאג בימיש. היו להם שלושה ילדים משותפים, והם נפרדו בעקבות התדרדרות מערכת היחסים שלהם. לפי הדיווחים, בימיש אף קיבל בעבר צו הרחקה בגלל אירוע אלימות במשפחה.
בימיש, שהפך לחשוד העיקרי בפרשה, התגורר באותה תקופה עם הוריו. כשבלשים הגיעו אליו לצורך תשאול, הוא הכחיש כל קשר להיעלמותה של שירלי. הוא הודה שמידתו בנעליים היא 9 – זהה לזו של הנעליים שנמצאו בסריקות. אולם, פריצת הדרך בחקירה הגיעה דווקא כששוטרים נכנסו לבית וראו "סנואובול", החתול המשפחתי הלבן.
"לא חשבתי על ההשלכות של מה שעשיתי": דאג בימיש משלם על מעשיו
באביב 1995, כשבעה חודשים אחרי היעלמותה, גופתה של שירלי אן דוגאי נמצאה. לפי הפרסומים, דייג מקומי מצא את הגופה שלה על שפת הנהר כשהיא נמצאת במצב של ריקבון מתקדם. חוקרים ציינו שהיא נקברה כשידיה קשורות מאחורי גבה. הנתיחה לאחר המוות חשפה ששירלי הוכתה קשות לפני שנחנקה. אפה נשבר, לסתה נשברה בשלוש נקודות, ואחת משיניה נתקעה בתוך ריאותיה.
בימיש נעצר בעקבות התגלית והואשם ברצח. החוקרים, שהיו נחושים להרשיעו, ביקשו להשוות את ה-DNA של שיערות החתול לאלו שהיו על הז'קט, זאת למרות שעד לאותו יום מעולם לא נעשה שימוש בדגימה גנטית של בעל חיים כראיה משפטית. הבדיקה חזרה חיובית: השיער של סנובול תאם את זה שנמצא בז'קט העור. מעבר לזה, הדם של בימיש התגלה במכוניתה של שירלי, ובביתו נמצא גם מכתב מאיים שהוא כתב לה. הוא הורשע בסופו של דבר ברצח ונידון למאסר עולם.
בימיש טען לחפותו לאורך כל ההליך המשפטי, וגם אחרי גזר הדין. סנגוריו ניסו לערער פעמיים, אך העתירות נדחו. רק לאחר יותר מ-20 שנה בכלא הוא הודה במעשיו, ובשימוע שנערך לו על שחרור על תנאי הודה שאיבד שליטה סביב הסדרי המשמורת על הילדים ורצח את בת זוגו לשעבר.
"לא חשבתי על ההשלכות של מה שעשיתי", הוא אמר. "אני מבין עכשיו למה הילדים שלי לא רוצים קשר איתי". בתום 31 שנות מאסר, בימיש השתחרר מבית הסוהר על תנאי. לדברי בני משפחתה של שירלי, ההחלטה ריסקה אותם.
אחותה, מארי ארסנו, אמרה בראיון: "זה היה קשה מאוד לעיכול, אני חושבת שמאסר עולם צריך להיות מאסר עולם. הוא עדיין נושם. הוא חי. המשפחה שלו יכולה לדבר איתו, לגעת בו, לחבק אותו. ואנחנו? אנחנו נשארנו עם המצבה שלה".