הרבה מילים נכתבו על ספר הילדים "איך חושבים מחשבים" של שרון סורין מאז שנפתח קמפיין מימון ההמונים עבורו. הניסיון לכתוב ספר ללימוד תכנות לילדות וילדים בגילאי 5-10 שימש כר פורה לדיון סוער בהסללת ילדים לחינוך טכנולוגי בגיל צעיר ובכלל השלכות פריחת ההייטק על החברה הישראלית - אבל אחרי שהדיו יבש והקולות שככו, רצינו לבדוק מה באמת יש בספר ואיזה ערך הוא מספק לילדים שלהם הוא מיועד.
כהורים לאורי, ילד סקרן בן חמש, שמחנו לתרום לפרויקט ולקרוא את הספר יחד איתו. כששמים בצד את כל הדיונים מקבלים ספר מקסים, שכתוב בשפה ברורה ובגובה העיניים של קהל הקוראים הצעיר, מנוקד ומלווה באיורים מקסימים (שלהם אחראית מיכל ברודסקי). מחברת הספר סורין, בוגרת 8200 וסטודנטית למתמטיקה, משמשת כמורה פרטית לתכנות ילדים, ומשם שאבה את הרעיון לכתיבה. בפועל, הספר משמש כמעין מילון מונחים בתחום המחשבים, שמלווה בדוגמאות שעוזרות להעביר את המידע באופן קליט לילדים. למשל "מה הוא תנאי" שמסביר איך כותבים תנאי ומה ההגיון המחשבי; או "מה היא לולאה", שמסביר מה כותבים למחשב בעת יצירת פקודת לולאה, בליווי יישומים ברורים מעולם היומיום כמו ההשוואה המוצלחת בין פקודת לולאה ופעולת צחצוח השיניים.
עיון בספר מעלה שאף שהוא מיועד לבנות ובני 5-10 ראוי לדייק ולומר שהוא מיועד לילדות וילדים עם יכולות גבוהות. ילדות וילדי הכיתות הנמוכות בוודאי יפיקו ממנו הנאה. שפה הברורה המלווה, איורים מסבירי פנים והניקוד הופכים אותו לנגיש מאד עבורם. בקצה הגבוה של הסקאלה, אני רוצה להאמין שבנות ובני ה-10 שהביעו עניין במחשבים ובדרך שבה הם פועלים כבר נרשמו לחוג בנושא או צפו בסרטונים ביוטיוב.
נקודה חיובית לזכות הספר היא הדגש הרב שיש בו על כתיבה שוויונית ומכלילה: בכל מקום שבו מצוין מקצוע נכתב "מתכנתות ומתכנתים". ברור שהחינוך לשוויון מגדרי והכנסת ילדות מגיל צעיר ללימודי תכנות הוא דבר חשוב עבור סורין וחלק מהאג'נדה שלה. נציין לטובה גם את הגיוון האתני והגילאי בספר, שניכר כבר ממבט בכריכה.
יחד עם זאת, מי שמחפשת ספר מבוא לתכנות לילדים מתוך ציפייה לגאווה שהאקזיט או ההנפקה שהבת או הבן יעשו בעוד 30 שנה בעקבות קריאת הספר, כדאי שינמיכו ציפיות. שמו המלא של הספר הוא ״איך חושבים מחשבים - ספר התכנות הראשון לילדים בעברית". הספר מקיים את החלק הראשון של שמו ואכן ובאמת מעניק הצצה לאיך מחשבים חושבים. הוא מבקש לספק הצצה לאופן שבו מחשבים פועלים ולדרך שבה מבוצעת החשיבה על כתיבת קוד באמצעות פירוט של מושגי יסוד כמו תנאים, פיקסלים ורשתות. אלא שכותרת המישנה של "ספר התכנות הראשון לילדים" מרגישה קצת פחות ממומשת: הייתי שמחה למעט יותר הרחבה יישומית, שכוללת הסבר פרקטי לאיך נראה קוד אמיתי ואיך כותבים אותו. מגבלות הז׳אנר ברורות, קצרה היריעה ורבו שפות התכנות. ועדיין.
אפשר להבין את הביקורת על הורים שרוצים להסליל את הילדים שלהם למקצועות טכנולוגיים. אלא שכל ההורים רוצים שהילדות והילדים שלהם יהיו מאושרים, ואם יהיו מסודרים על הדרך - מה טוב. אפשר להירגע: הספר הזה לא יסליל את הקטנים הישר לחממת 8200, דרך מגמת מחשבים ועד לפגישות עם קרן הון סיכון בדרך לגיוס סיד. הספר פותח דלת לעולם המחשבים עבור ילדות וילדים עם סקרנות טכנולוגית מינימלית, אבל לא מעבר לכך. וזה אחלה.