כשעמית רהב הייתה צעירה היא האמינה בכוח של הטכנולוגיה לשנות את העולם עוד לפני שזה נהיה טרנדי. אבל אז היא נתקלה בגייטקיפינג. "בתור ילדה בת 17 ניסיתי להריץ לינוקס לראשונה על המחשב שלי, ופחדתי לשרוף את המסך. נכנסתי לפורומים כדי לשאול שאלות ורוב התגובות היו מקטינות ומתנשאות או גברים מבוגרים שמנסים להתחילי איתי. כל מה שרציתי היה דרייבר", היא משחזרת. לטענתה, מה שהיה נכון לפני שני עשורים כמעט נכון גם היום - גם אם המינונים שונים - וזו אחת הסיבות שבגינן פחות נשים מגיעות להאקתונים.
רהב בת ה-33 היא מתכנתת בסטארט אפ HourOne ויוזמת ה"דייקאתון" (דייק הוא כינוי גנאי ללסביות שעבר ריקליימינג) - הקאתון לסבי-קווירי שנערך בשיתוף המרכז הגאה בתל אביב. בחודשים האחרונים רהב מתנדבת במרכז הגאה ומדריכה קבוצות של לסביות בגילאי 25-35. הדייקאתון יתקיים ב-13 באפריל במשרדי ironSource, ורהב מבטיחה שיהיה בו גם אלכוהול, דיג'יי, אוכל - ומסיבת אפטר בשפגאט. פרט ל-ironSource ול-HourOne, לאירוע נתנו חסות גם F2 ו-Intuit.
אבל המטרה העיקרית של הדייקאתון היא לא רק נטוורקינג ופאן. המטרה המוצהרת של האירוע היא לטפל בבעיות מוכרות של הקהילה באופן טכנולוגי, בדגש על ארבעה תחומים: רפואה, ביטחון, קהילה וחוק ומשפט. התחומים אופיינו בתוך הקהילה בתהליך משותף עם המרכז הגאה ונועדו לטפל באתגרים שהקהילה ניצבת מולם באופן יומיומי: קידום מודעות לרפואה קווירית, הגברת תחושת הביטחון הקהילתי במרחב הציבורי, עיגון סוגיות להטב"קיות בחוק וגיבוש הקהילה באמצעים טכנולוגיים. במהלך האירוע ילוו מנטוריות מהתעשיה את התחומים, משלב זיהוי הבעיות, פיתוח מוצר, תהליך החשיבה הטכנולוגי ועד להצגת התוצרים. ד"ר רותי גופן תוביל את תחום הרפואה, עו"ד מיכל עדן את תחום חוק ומשפט, נעה דגן את תחום הקהילה והרשות לחוסן בעיריית תל אביב תשלח נציגה שתוביל את תחום הביטחון.
המטרה המוצהרת של האירוע היא לטפל בבעיות מוכרות של הקהילה באופן טכנולוגי, בדגש על ארבעה תחומים: רפואה, ביטחון, קהילה וחוק ומשפט. התחומים אופיינו בתוך הקהילה בתהליך משותף עם המרכז הגאה
רהב מדגישה שעל אף שהבסיס של האירוע הוא טכנולוגי, היא מעוניינת שיבואו גם נשים ללא ניסיון בתכנות, מתוך מחשבה שגם לנשים שרחוקות מקוד יהיו רעיונות שיוכלו לעזור לכוון ולפתח את הפתרונות והמוצרים.
למה צריך הקאתון ייעודי לקהילה הגאה?
"מתוך החווייה של ההתנדבות, יש לי היכרות עמוקה עם המרכז הגאה ועם הדילמות והאתגרים של הקהילה. בהרבה אופנים הקהילה הגאה מצליחה לייצר לעצמה את המבנים הנכונים, התרבותיים והחברתיים - אבל האתגרים קיימים. מתוך הפעילות של הקבוצות החברתיות, רציתי לחבר את האתגרים עם הייטק. אני מגיעה מהזווית הזאת של עשייה, להפוך דברים ליותר קונקרטיים ומוחשיים.
"זה האקתון קלאסי: אנחנו מציגות בעיה, ומבקשות מהמשתתפות לפתור אותה באופן טכנולוגי. יהיה שיפוט, יהיו נשים מקרנות, ומסטארט אפים בכל התחומים הללו - והשאיפה שלנו היא שהתוצר ימשיך הלאה, שאיזו חברה תיקח על זה בעלות. ברמה החברתית אנחנו גם מקוות שלנשים יהיה יותר נטוורקינג, שנוכל יותר להרים אחת לשנייה, ושנוכל לדרוש מהחברים ההומואים שלנו לפתוח קצת יותר את הדלת לתוך התעשייה".
את חושבת שיש צורך במרחב קווירי-לסבי בתוך המרחב של הקהילה הגאה?
"בהחלט. כמו בכל הזירות, הפטריארכיה קיימת. אם הומואים לא רואים בפמיניזם מטרה אמיתית, אנחנו בבעיה".
רהב מדגישה שגם בתוך הקהילה הגאה, ישנם אותם הבדלים בין גברים לנשים. "ביום האישה מרכז החדשנות הוציא מסמך עם מספרים עגומים לגבי מצב הנשים בטק הישראלי. מבחינתי זה סימן מאד רציני לזה שאנחנו לא נמצאות במוקדי הכוח. גם אם נשים את כל הסיפור של כסף בצד, אני אומרת שכדי שהעולם יתקדם קדימה אנחנו צריכות לדחוף את עצמנו ולדחוף אחת את השנייה אל מוקדי הכוח ולמוקדי קבלת ההחלטות. ואני מאמינה שהדייקתון יהיה כזה. אני מאמינה שיגיעו אליו הרבה נשים, שאף פעם לא היו בהאקתון, ואף פעם לא שמו את עצמן במקום של לחשוב מאפס על מוצר".