ליובל שלום אוזנה נמאס לחכות. כבר שנים שהוא לוקח חלק "בכל ועדה ופורום אפשרי על שילוב חרדים בהייטק", לדבריו, ושומע שוב ושוב את אותה מנטרה: "הבנתי שהם מסתובבים סביב הזנב של עצמם וכל הזמן אומרים הכשרות, הכשרות, הכשרות. יש כמות אדירה של גופי הכשרה שמוזרם אליהם המון כסף. צריך להתקדם. מה שחסר כדי להגיע לסקייל זה החיבור לתעשייה, לא ההכשרות".
זו בעצם הביקורת המרכזית של אוזנה: השיח על הגברת שילוב נשים וגברים מהחברה החרדית בתעשיית ההייטק מתמקד בהכשרת עוד ועוד עובדים, אבל מתעלם מהשלב הבא בשרשרת - יצירת תנאים שיאפשרו לאותם חרדים מוכשרים להשתלב בעבודה. אז לפני מספר חודשים החליט אוזנה, יזם סדרתי ובעל חברת שירותי התוכנה עוז תוכנה (OZ), לעשות מעשה בעצמו: הוא הקים ועדת היגוי שמורכבת מבכירים בהייטק הישראלי והציב לעצמו מטרה צנועה - להעסיק בעוז אלפי מתכנתות ומתכנתים חרדים.
אוזנה גדל בבית דתי-לאומי בירושלים, שירת בחיל הים ורכש תארים בהנדסת תוכנה ובמינהל עסקים במכללת הדסה ובמרכז האקדמי לב. ב-2007 הוא הקים את עוז, חברת תוכנה שמספקת שירותים טכנולוגיים לחברות אחרות, כחלק מקבוצת חברות בבעלות משפחתו. ב-2011 הוא היה חלק מצוות המייסדים של WalkMe, שהונפקה בשנה שעברה בוול סטריט לפי שווי של 2.56 מיליארד דולר, אך עזב אותה כשהתחילה לגייס הון משמעותי: "לקחתי צעד אחורה כי הבנתי שזה ינטרל אותי משאר הדברים", הוא אומר. לפני כמה שנים עבר אוזנה תהליך התחרדות ואז גילה לדבריו את הבליינד ספוט המרכזי של ההייטק הישראלי: שילוב חרדים.
"לפני עשור כל בחורה חרדית שהיתה נשאלת מה היא רוצה להיות כשתהיה גדולה היתה אומרת גננת או מורה. היום הדיפולט של כל בחורה עם מנת משכל ממוצעת ומעלה הוא מפתחת בהייטק. לא בטוח שהן יודעות מה זה אומר, אבל זה מראה על מודעות ועניין"
דו"ח שיזמו עמותת קמא-טק וארגון IATI הראה כי ב-2020 הועסקו בהייטק הישראלי 9,700 עובדים חרדים, שהיוו כ-3% מכלל העובדים בענף. החרדים, וכמותם גם הערבים, נחשבים לפתרון פוטנציאלי למצוקת כח האדם בענף ההייטק.
"אני חי בציבור החרדי אבל לא גדלתי בתוכו, ואני חווה היום מבפנים דברים שלא ראיתי בעבר", אומר אוזנה, "יש שם באמת תשוקה להשתלב בהייטק הישראלי. אם לפני עשור היית שואלת בחורה חרדית מה היא רוצה להיות כשתהיה גדולה, היא היתה אומרת גננת או מורה. היום הדיפולט של כל בחורה עם מנת משכל ממוצעת ומעלה הוא לרצות להיות מפתחת בהייטק. אני לא בטוח שהן יודעות מה זה אומר, אבל זה מראה על מודעות ועניין במקצועות ההייטק".
החברה של אוזנה מתמחה בלקוחות מעולמות הלגסי שצריכים חיבור לטכנולוגיות מתקדמות. היא אמנם פועלת במתכונת של מיקור חוץ, אבל לא מבצעת פרויקטים חד פעמיים אלא מפעילה מעין מחלקות פיתוח אצל לקוחותיה או מתגברת את צוותי הפיתוח הקיימים שלהם. "ברגע שהתחלתי להעסיק חרדיות בעוז תוכנה, הבנתי שמדובר בכוח אדם מדהים עם אמינות יוצאת דופן. אחת הבעיות הכי קשות של חברות כיום היא תופעת ה'ג'אמפרים' - עובדים שקופצים מעבודה לעבודה. לעומת זאת, חרדיות הן כוח אדם שנשאר לטווח ארוך עם פרודוקטיביות מעוררת השתאות", הוא מתאר. "הייתי מקבל דיווחי שעות של עובדות שהורידו 10 דקות מהדיווח שלהן רק כי שוחחו עם הבעל בטלפון. זה בצד שלא לשם שמיים, זה האינטרס הפרקטי שלי כמעסיק".
ההתנסות הזו, שהגיעה במקביל לתהליך האישי שעבר אוזנה, שלחה אותו לחקור בעצמו את נושא החרדים בהייטק, ומה שגילה הפתיע והרגיז אותו כאחד. "בגלל שאנחנו חברה שמתעסקת במיקור חוץ ומעסיקה כוח אדם חרדי, התברגנו לוועדות ופורומים שכמעט כולם קשורים לפילנתרופיה או יוזמה ממשלתית", הוא מספר. "ואז הגעתי (בינואר 2020 - ה"ר) לוועידת ההייטק החרדי במלון וולדורף אסטוריה בירושלים, עם כל בכירי המשק. שמעתי שם את אראל מרגלית וראש עיריית ירושלים משה ליאון. כולם אמרו שאין עתיד להייטק הישראלי בלי החרדים. הפיל אותי שגם הם אומרים את זה".
אלא שההתלהבות הראשונית של אוזנה מהרצון בשילוב התחלפה במהירות באכזבה, כשהבין שהמיקוד מושם רק על הכשרת כוח אדם ולא על השמה שלו לעבודה אמיתית. לדבריו, נושא ההכשרות של עובדים חרדים להייטק מטופל היטב, בידי עשרות גופים ומימון של מיליונים, אבל שם השילוב נעצר. "מנגנוני ההכשרה הקיימים עובדים נהדר ובכל שנה משתחררות כמעט 2,000 בנות חרדיות ממסגרות ההכשרה", הוא אומר. הבעיה היא שרק נשים ספורות מתוכן באמת מתחילות לעבוד בהייטק. למה? "כי ממשיכים לדבר על להביא את החרדים להייטק. מה שצריך לעשות זה להביא את ההייטק לחרדים". ופה אוזנה רואה את עצמו כמי שיעשה את השינוי הגדול. לא כי יש בו איזה משהו מיוחד, אלא פשוט כי אין לו סבלנות לחכות לאחרים.
"בוגרי 8200 נגמרו, צריך להמשיך הלאה בשרשרת האספקה"
בשלב ראשון ניסה אוזנה להזרים רעיונות חדשים לגופים הקיימים, אבל נתקל לטענתו באנשים שהתקשו לצאת מאזור הנוחות: "כשהתחלתי לדבר על חיבור לתעשיה תמיד היו משתיקים אותי כל אלה שמנהלים את הפורומים. ואז עלה הרעיון להקים ועדת היגוי משלנו. במקביל, הבנתי שאם אני רוצה לייצר שינוי אני חייב להקים ביזנס שהוא יותר מהוכחת היתכנות: לקחת את החברה שהקמתי ב-2007 ולייצר ביזנס סביב שילוב חרדים וחרדיות בכל המודלים שאני מאמין בהם, ושממנו אני יכול להגיע לסקייל".
כיום 70% מבין עשרות עובדי עוז תוכנה הם חרדים. "השלמנו את היעד בהצלחה לפני שנה", אומר אוזנה על הפיכת עוז תוכנה למנגנון שמבוסס על עובדים חרדים וצומח לדבריו הודות לביקוש בשוק. "אנחנו בתנופה מטאורית, יש לנו כמעט 100 משרות פנויות לאיוש, ואנחנו במגעים עם לפחות שלוש-ארבע חברות שרוצות שנקים להן מרכזי פיתוח של 20-30 עובדים, חלקן ביטחוניות. היעד שלי הוא להגיע ל-400 עובדים עד סוף 2022".
"כיום חברות שעובדות עם כוח אדם חרדי מתמקדות בחרדים שאין להם בעיה לעבוד בהייטק. הן מפספסות את מי שעבורם להגיע להייטק דורש להתפשר על חיי הרוח שלהם. זה גרם לי להבין שאי אפשר להגיע לסקייל במודל הנוכחי של שילוב חרדים בהייטק"
במקביל הרים אוזנה טלפונים לכל מי שהכיר מההייטק וגם לכמה שלא. התוצאה היא ועדת ההיגוי, שעם חבריה נמנים מנכ"ל גוגל קלאוד ישראל בועז מעוז, מנכ"ל סיסקו ישראל אורן שגיא, מנהל מחלקת חדשנות ודיגיטל במינהל הרכש הממשלתי אביתר פרץ, סמנכ"ל משאבי אנוש באלתא איתי סער, דקאן הפקולטה לניהול אוניברסיטת תל-אביב פרופ' דן עמירם וחבר דירקטוריון בנק לאומי מולי בן צבי.
"השלב הראשון היה לדבר עם לקוחות פוטנציאליים על החשיבות של שילוב חרדים. אם ראיתי שיש חיבור, אז אמרתי להם תכניסו אותנו בתור ספק ותנו לנו להוכיח את עצמנו. מהרגע שאני בפנים נגמר הסיפור. אם לא הצלחתי, ניסיתי להיכנס דרך מצוקת כוח האדם", אומר אוזנה. "זכינו במכרז של משרד הביטחון, זכינו במכרז של הממשלה ואנחנו עובדים עם רפאל, בנק לאומי, ביטוח ישיר ושלמה סיקסט".
במודל העסקי של אוזנה, חלק מהעובדים יושבים אצל הלקוח, אבל הרוב יושבים במשרדים של עוז תוכנה - נקודה שהיא קריטית לטעמו שכן היא פוטרת את העובדים החרדים מהצורך להתפשר כדי להשתלב. "כיום חברות שעובדות עם כוח אדם חרדי מתמקדות בחרדים שאין להם בעיה לעבוד בהייטק. כלומר הן מפספסות את מי שעבורם להגיע להייטק דורש להתפשר על חיי הרוח שלהם, ולכן הם בוחרים לוותר", מסביר אוזנה. "הנתון הזה גרם לי להבין שאי אפשר להגיע לסקייל במודל הנוכחי של שילוב חרדים בהייטק, כי יש אוכלוסיה גדולה שלא רוצה להגיע להייטק וצריך במקום זאת להביא את ההייטק אליה. חרדי לא רוצה שישנו אותו אלא לשמור על עולם הערכים שלו. יש כאלה שלא אכפת להם אבל הם לא מייצגים את כל הציבור".
יש חברות שמעסיקות מסה של עובדים חרדים ועושות התאמות כמו מטבח כשר וחלל נפרד.
"אז מה? את חושבת שזה גורם להם להרגיש בנוח? ממש לא".
כהוכחה מספק אוזנה דוגמאות לפשרות שנדרשו מעובדים חרדים בהייטק. כמו עובדת חרדית שהתבקשה להגיע לאירוע ונאמר לה שישלחו לה נהג, או המנכ"ל השכיר של עוז תוכנה, שהתגייס לשירות החרדי בצה"ל ומצא את עצמו מבלה בקרייה במשרד משותף עם נשים צעירות. "זו דוגמה קלאסית לעובד חרדי שאם תשלב אותו בתעשייה בצורה הרגילה, הוא לא יהיה באזור הנוחות שלו ולכן גם העבודה שלו תהיה פחות יעילה", מסביר אוזנה. "אני שומע הרבה פעמים מעסיקים שאומרים שאין להם בעיה להעסיק חרדית, אבל היא צריכה לעבוד ביום שישי - כלומר אין להם בעיה להעסיק חרדית אם היא חילונית".
"אם תשלב עובד חרדי בתעשייה בצורה הרגילה הוא לא יהיה באזור הנוחות שלו ולכן גם פחות יעיל. אני שומע הרבה מעסיקים אומרים שאין להם בעיה להעסיק חרדית, אבל היא צריכה לעבוד ביום שישי - כלומר אין להם בעיה להעסיק חרדית אם היא חילונית"
לטענת אוזנה, בשוק מסתובבים מאות חרדים מוכשרים לעבודה בהייטק, שרק משוועים להשתלב בתעשייה. לדבריו, חוסר הנכונות של מעסיקים ליצור תנאים שמתאימים להעסקת חרדים דוחף חלק מהחרדים להתפשר על מקומות שלא מותאמים להם. וזה לדבריו יוצר בעיית עומק שמרתיעה חרדים אחרים ומונעת שילוב רחב: "יש כאלו שמוכנות להתפשר ומסכימות לעבודה, ואז זה סיפור לא טוב כי חברות שלהן רואות מה קרה להן שם", הוא אומר. "אם אתה לא מנצל חיבור טבעי ונכון, תגיע רק לאחוזים מסוימים מאלו שמוכנים להתפשר".
כדי להגיע לשילוב חרדים באחוזים גבוהים יותר, להייטק אין ברירה אלא להתאים את עצמו, אומר אוזנה. בטח ובטח כשלוקחים בחשבון את המחסור בעובדים: "אני מבין שהטופ מבחינת המעסיקים זה בוגרי 8200. חלאס, החבר'ה נגמרו. אחרי זה הם רוצים בוגרי טכניון; גם הם נגמרו. מתישהו צריך להגיע לתחתית שרשרת האספקה ולהתחיל לטפל בה", הוא אומר. "הדרך לשלב חרדים חייבת לעבור דרך מודלים מגוונים יותר מאלה שקיימים היום. להגיד שאתה מוכן לקלוט חרדי רק אם הוא יושב אצלך זה לצמצם את עצמך. לעשות מטבח כשר ואזורים נפרדים זה חלק קטן מתוך העוגה. ללכת לעובדי אוף שור (בחו"ל - ה"ר) זה לא ציונות."
יש יוזמות לשילוב חרדים כמו זו של קמא-טק, שמגיעות מתוך הציבור החרדי ומכירות אותו.
"קמא-טק ודומותיה עושות עבודה מדהימה. הלוואי והיו 10 כמוה. אבל היא ודומותיה מתמקדות בדברים נישתיים. קמא-טק מתמקדת בשמנת של החרדים בהייטק ומטפטפת אותם ברמת ה-50 עובדים בשנה. יוזמות אחרות הן ברמת הלואו-לבל של ההכשרה או בנישות. זה לא מאפשר שילוב בסקייל.
"אני מאמין שהדרך להגיע לשילוב חרדים בסקייל היא לייצר מטרייה שמאפשרת להביא את התעשייה לחסות תחתיה. כלומר לייצר חברת מיקור חוץ שמעסיקה כוח אדם חרדי בהיקפים גדולים, ויודעת לתת לעובדים החרדים את המעטפת שבזכותה הם לא מרגישים שהם עושים פשרות. ואז הצלחת להגיע לאוכלוסייה שהיום התעשייה לא מגיעה עליה. סיפורים נקודתיים כמו דוקטורית חרדית במכון ויצמן לא מייצגים את האוכלוסייה. כיום יש יותר פתיחות בעקבות הקורונה והעבודה מרחוק. אנחנו בעוז בעצם אינטגרטור שמתכלל את האירוע".
אתה לא עובר דרך ממשלה ופילנתרופיה?
"ממש לא, אני עסק. אני משלם הרבה מס ואני אוהב את זה. תשלום מס הוא אידיקציה להצלחה של חברה. חברה שלא נשענת על פעילות עסקית ולא משלמת מס לא יכולה להיות מנוף לסקייל. אי אפשר לעשות את זה בהישענות על פילנתרופיה".
"מתכנתות חרדיות הן לא לואו קוסט"
המודל שמציע אוזנה מתבסס על מה שהוא רואה כמספר גדול של חרדים וחרדיות שכבר יודעים לעבוד בהייטק, תוך טענה שהבעיה הבסיסית של הכשרת החרדים כבר נפתרה. "אני לא אומר שלא צריך מנגנוני הכשרה, אבל למה לדון רק בזה?", הוא שואל.
איך אתה מתגבר על הצורך בהכשרת עובדים? חברות ההייטק טוענות שהן מוגבלות ביכולת לקלוט ג'וניורים, אבל אתה אומר שרוב מי שאתה קולט זה ג'וניורים. איך אתה עושה את זה?
"אני מסתמך על עובדים שהוכשרו במנגנוני ההכשרה הקיימים, שעובדים נהדר, ואני מכשיר אותם בעצמי לצרכים שלי. כל מה שאני אומר הוא שהתקציבים הממשלתיים צריכים להיות מנותבים גם לנטילה של החבר'ה הצעירים שסיימו את מנגנוני ההכשרה, ולהרמה שלהם לרמת עבודה כך שהשוק יידע לקלוט אותם".
"הדרך להגיע לשילוב חרדים בסקייל היא לייצר מטרייה שמאפשרת להביא את התעשייה לחסות תחתיה. לייצר חברת מיקור חוץ שמעסיקה כוח אדם חרדי בהיקפים גדולים, ויודעת לתת לעובדים החרדים את המעטפת שבזכותה הם לא מרגישים שהם עושים פשרות"
בהקשר זה מתייחס אוזנה ליוזמה של שרת החדשנות אורית פרקש הכהן, שהקימה צוות ממשלתי בראשות דדי פרלמוטר להגדלת כוח האדם בהייטק: "עם כל הכבוד, אני לא חושב שהחבר'ה האלו יכולים לחולל שינוי. צריך דור חדש ורענן שיחולל שינויים. השינוי יבוא ממקום שבו יש חיבור לתעשייה והמלצות אמיתיות על איך לתעל את התקציבים הקיימים כדי להגביר משמעותית את שילוב הג'וניורים בתעשייה".
בהיררכיה של ההייטק הישראלי, חברות כמו שלך, שעושות מיקור חוץ, נחשבות לפחות יוקרתיות.
"חברות הקבלן הן בתחתית שרשרת האספקה. אבל אנחנו לא באים ממקום של סחר כוח אדם. אנחנו חברה עם ידע ויכולות טכנולוגיות. יש הרבה מה להגיד על נושא העסקת נשים חרדיות בלואו קוסט, זה כמו סוג של הודו בישראל, זו רעה חולה שאני נלחם בה ועושה הרבה רע לתעשייה.
"היתה לי פגישה עם בכיר בחברה ביטחונית שמעסיק 100 נשים כאלו במיקור חוץ. הוא אמר לי שמצד אחד הוא משלם מעט וזה שווה לו, אבל מצד שני הן לא מחוברות לביזנס ולא יכולות לטוס. אז הוא פנה אלי וביקש את אותו שירות עם חיבור לביזנס אבל בלואו קוסט. אמרתי לו שיימחק את האמירה הזו מהלקסיקון, נשים חרדיות הן לא לואו קוסט. אם יש לך עובדת עם יכולות פיתוח למה לשלם לה פחות? מאיפה זה בא? המטרה שלי היא לנתק בין שילוב נשים חרדיות בהייטק ובין המושג לואו קוסט. חוץ מזה שבכלל נשים לא צריכות להשתכר פחות מגברים".
איך אתה מוודא שעובדים שלך יקבלו תנאים שווים לעובדי החברה שלה הם נותנים שירותים?
"העובדים מקבלים את המשכורות המקובלות במשק, עובד לא יקבל פחות כי הוא חרדי. התמחור הוא בהתאם ליכולת ולידע המקצועי. לקוח שלא יתאים את עצמו, לא אעבוד איתו. הלואו קוסט מנציח את הטפטופים ואת מיעוט העובדים. לא רק שזה ניצול, זה מנציח מציאות שלא מצליחה להביא שילוב של עובדים חרדים לסקייל".
לפני שאנחנו נפרדים, לאוזנה יש משהו שהוא רוצה לחדד: "אני לא מנסה לנכס לעצמי את החרדים", הוא אומר. "אני רואה פה מציאות כואבת שעלולה ליצור רגרסיה בתעשייה. מצד שני, אני חושש מנושא השילוב. צריך להיזהר שלא לחלן את החרדים. יש הרבה חבר'ה שבאים לשילוב במחשבה שיש פה עב"מים שצריך לקרב לחילונים ולהביא אותם לדבר בשפה החילונית. ברגע שחרדים חוששים ממיסיון הסיפור נגמר, ולכן הדרך היחידה להביא את העשייה אליהם היא לייצר מסגרת בשפה שלהם שמונגשת לתעשייה. אני רואה חבר'ה שהשתלבו בהייטק ובעיניים חרדיות קרו להם דברים לא טובים. התעשייה צריכה כוח אדם איכותי והחרדים צריכים פרנסה בסביבה שמתאימה לעולם הרוח שלהם, זו המטרה שלי".