חודש הגאווה הוא זמן טוב לעצור ולהסתכל בסיפוק על ההישגים של הקהילה הגאה בשנים האחרונות. הרבה מים זרמו בירקון מאז מצעד הגאווה הראשון ועד למצעדים האחרונים שמושכים אליהם כרבע מיליון איש ואישה מהארץ ומכל העולם. אפשר למצוא נציגות ונציגים של הקהילה הגאה כמעט בכל מקום - מעולם העסקים ועד למגרשי הספורט, מכיתות הלימוד ועד שירותי הרפואה.
לרשימה המלאה של המשפיעות והמשפיעים>>>
ועדיין, בהייטק הישראלי יש עוד הרבה עבודה. סקר של LGBTech שפורסם בחודש שעבר מראה שלמרות כל הסטוריז הצבעוניים - פחות מ-10% מהמעסיקים מציינים את חודש הגאווה. סיון קניאל, מנכ"לית הארגון וכמובן חלק מרשימה זו, מספרת שלא פעם כשהיא מדברת עם מעסיק היא מגלה בשיחות שיש פער בין התפיסה של המעסיק לגבי מידת ההכללה (inclusion) של הארגון לבין איך שהעובדים תופסים אותו.
דיונים שהתקיימו בשבועות האחרונים בקבוצות מקצועיות בפייסבוק לקראת חודש הגאווה מראים שגם נושא הקאפקייקס הוא נושא טעון. הקאפקייקס הפכו לסמל של פינקוושינג של ההייטק - חברות מראות לעובדים שהן מכלילות על ידי הזמנה של מאפים מצופים בקרם צבעוני, כשבפועל במקומות רבים קיימת אפלייה סמויה (ואף גלויה לעתים) נגד עובדות ועובדים, ורבים מהם מוצאים את עצמם מושא ללעג ונתקלים בתקרת זכוכית נמוכה. ההיבטים האמיתיים בהם עובדות ועובדים מרגישים את השוויון לא באים לידי ביטוי בכיבוד בהאפי האוור. אלה הדברים היומיומיים שלא בהכרח נראים לעין ביחסים שבין מעסיק לעובד: יחס לימי מחלה של הורה לא-ביולוגי, ימי מחלה לטובת התאמות מגדריות ועוד.
כשהתיישבנו לבחור את הרשימה של הא.נשים שפועלים לשינוי המציאות הזו, התייעצנו עם מספר רב של הייטקיסטים על הקשת הקווירית, הוצאנו קול קורא שפורסם בכל קבוצות הלהט"ב ברשתות החברתיות וקיבלנו מספר רב ומשמח של שמות. זו עמדה פריבילגית שלפני עשר שנים לא הייתה קיימת. האקוסיסטם הישראלי צמח במכפילים מדהימים בעשור האחרון, ויחד איתו צצו תפקידים והזדמנויות שלא היו קודם. חלק מהאנשים ששברו את תקרות הזכוכית לפני עשור הם אלה שיוצרים היום את ההזדמנויות הללו וממשיכים לפעול למען הקהילה ולטובתה.
בסופו של דבר יצרנו רשימה של א.נשים שהם הייטקיסטים-אקטיביסטים. א.נשים שמשקיעים מזמנם הפרטי כדי לשבור תקרות וקירות זכוכית, לקדם אחרים ולפעול למען שקיפות ושוויון. רובם צעירים וכל אחד ואחת מהם אחריים על עיצוב השיח מחדש. הם מנרמלים את המציאות שאנחנו חיות בה על ידי הגברת הניראות ונירמול של השונות האישית שלהם. אלה הא.נשים שמגדילים את החפיפה בין מעגל של חברי וחברות קהילה ומעגל של קהילת ההייטק ומושיטים יד לאחרים. הם פועלים כדי להפוך את מקומות העבודה למכילים יותר לשונות וגם פועלים לטובת הכשרה והגדלת המגוון של אנשים שיכולים להשתלב בתעשייה.
מצב הקהילה היום טוב בהרבה מהמצב לפני עשור. א.נשים לא חוששים לצאת מהארון, להביא את עצמם במאה אחוז לעבודה. אבל אי אפשר להגיד שמצב קהילת הלהט"ב בהייטק טובה באופן גורף - טרנסים וטרנסיות הם עדיין מיעוט שסובל מאפליה
משמח היה לגלות שכל מי שדיברנו איתה ואיתו במסגרת הפרוייקט, הסכים שמצב הקהילה היום טוב בהרבה מהמצב לפני עשור. א.נשים לא חוששים לצאת מהארון, להביא את עצמם במאה אחוז לעבודה. התעשייה התבגרה ואיתה גם העובדים והדרישות שלהם. נראה שגם הדרישות התבגרו: יש רצון לשיח לימודי ותנאים שווים להורים. עם זאת, רוב מי שדיברנו איתם הסכימו שאי אפשר להגיד שמצב קהילת הלהט"ב בהייטק טובה באופן גורף - טרנסים וטרנסיות הם עדיין מיעוט שסובל מאפליה.