"אין פה מצב של אבטלה, אנשים שפוטרו מוצאים עבודה תוך 4-5 שבועות", אומר מנכ"ל אתוסיה אייל סולומון על אירועי התחושה של התרבות אירועי הפיטורים בהייטק המקומי. אחרי שיח גובר על הקפאת גיוסי עובדים וצורך בהידוק חגורות, בשבוע שעבר נראה שחלה עליית מדרגה וענף ההייטק חזה בשורה של אירועי פיטורים בזה אחר זה: פלטפורמת בניית האתרים אלמנטור פיטרה עשרות מבין 400 עובדיה, בעיקר ממחלקת השיווק והמכירות; אופן ווב, שמפתחת כלים לניהול שיח באתרי תוכן, פיטרה 14 מבין 300 עובדיה; ומפתחת פלטפורמת ה-NoCode טונקין פיטרה 23 מבין 100 עובדיה. לכך הצטרפו סגירת חברת פעילות Ace Labs של קוגנייט והגילוי שלייטיקו פיטרה כ-20 מתוך 110 עובדיה במרץ-אפריל האחרונים.
אתוסיה עוסקת בהשמת כוח אדם בתחומי ההייטק והביוטק ומפרסמת באופן קבוע סקרי שכר לתחום. מיקומה של החברה בין חברות ההייטק לעובדים מאפשר לה לשמש כמעיו סיסמוגרף של התנודות בביקוש לעובדים והשכר הממוצע בענף, ולהשקיף על השינויים. מיצוב זה מאפשר לסולומון להסתכל על השוק בכללותו, ולהרגיע.
"מה שקורה עכשיו הוא תיקון וחברות עדיין מחפשות טאלנטים", הוא אומר. "עדיין חסרים כרגע בשוק 20 אלף מהנדסים, אז בואו לא נתבלבל. מה שאנחנו רואים ועוד נראה זה שסטארט אפים שלא יצליחו לגייס כסף יאלצו לסגור. לחלקם זה יקרה רק בגלל הטיימינג הנוראי ולחלקם בגלל מוצר שאין לו זכות קיום".
"העובדים שמפוטרים הם בתחומי המוצר, מכירות, בדיקות, גיוס כוח האדם, מטה, תפעול - דברים שלא בליבת הפיתוח. בשוליים רואים גם פיטורי עובדי פיתוח ואז אלו ג'וניורים או מי שהצטרפו בגיוס האחרון"
סולומון מדגיש שגם החברות שמפטרות נמנעות מלפגוע בתחום הפיתוח. העובדים שמפוטרים הם מי שהוא מגדיר כעובדים פריפריאלים: "עובדים בתחום המוצר, המכירות, הבדיקות, גיוס כוח האדם, המטה, התפעול - הדברים שהם לא בליבה של הפיתוח. בשוליים אפשר לראות פיטורים של עובדי פיתוח ואז אלו ג'וניורים או כאלו שהצטרפו בגיוס האחרון לחברה והם הראשונים שנוגעים בהם". לדבריו, "כשמאלצים את המנכ"ל להתייעל אז הוא בוחר את האנשים או בשיטת 'אחרון נכנס ראשון יוצא' או בהסתכלות ביצועי העובדים. אבל בשום צורה לא רואים שמוציאים את הטאלנטים".
השכר שמוצע כיום לעובדים נמוך יותר מאשר בשנה שעברה?
"השכר של הטאלנטים לא נפגע. יש חברות שעדיין מגייסות ואנחנו עדיין בחוסר, ואם תציע לטאלנט פחות ממה שהשוק מציע לו - יהיה מי שייקח אותו. החברות לא מתכוונות לשחרר אותם וגם מעלים להם שכר. במקצועות ההיקפיים, העובדים יקבלו פחות שכר לעומת קודם. אני מעריך שתהיה ירידת שכר של בין 8% ל-10% לעובדים תומכי פיתוח".
לסולומון יש הסבר מעניין לגבי מה שהוא רואה כסיבה לצורך בתיקון בשוק: לטענתו, התנאים המפנקים שסטארט אפים מציעים לעובדים הם הסיבה לצורך של החברות לקצץ בעלויות ולמצוא דרכים להתייעל. "השוק מחלים ממצב אנומלי, שבו חברות נמצאות במצב לא יעיל: מצד אחד מגייסים אנשים במשכורות מטורפות ומצד שני עוטפים אותם בהוצאות רווחה כך שהם עובדים בפריון מאוד נמוך. ואז אתה משלם עוד קנס על זה, כי אתה מחפש עוד אנשים כדי שישלימו את החלל של אותם אנשים עם תנאי הרווחה".
"מגייסים אנשים במשכורות מטורפות ועוטפים אותם ברווחה כך שהם עובדים בפריון מאוד נמוך. ואז אתה משלם קנס על זה, כי אתה מחפש עוד אנשים שישלימו את החלל. אנשים עובדים במקרה הטוב 80% משרה"
למה אתה מתכוון בתנאי רווחה?
"כל העניין של להילחם על העובד ולשמר אותו עבר את גבול הטעם הטוב. רווחה זה שכעובד יוצא לחדר כושר או לפעילות אחרת שנועדה לשמר אותו. אבל אם אתה מוציא את כל צוות הפיתוח לטיסה לאיזשהו מקום מפנק, המוצר לא יפתח את עצמו. אז אתה נכנס ללחץ זמנים ומגייס עוד שניים-שלושה עובדים. כך אתה יוצר מצב שאנשים לא עובדים במשרה מלאה, במקרה הטוב הם עובדים 80% משרה. אז אם עובד עולה 12-13 אלף דולר בחודש, בפועל הוא עולה לך 18 אלף דולר בחודש".
להערכת סולומון השוק ייכנס לפרופורציות: "לא תהיה התמוטטות כי עדיין יש בשוק ביקוש למוצרים. יש מחסור בשבבים ובטאלנטים. נראה תיקון של מצב שלא היה הגיוני מלכתחילה", הוא אומר. "נראה, שני רבעונים קדימה, סוג של החלמה של השוק ממצב שהיה אנומלי, של מעסיקים ששילמו גם שכר גבוה וגם הוצאות רווחה שערוריתיות.
"אנחנו מושפעים גם ממה שקורה במישור הפוליטי, מהמלחמה באוקראינה, מהריבית שעולה. זכינו לצירוף אירועים שלא עשה טוב. זו לא רק מחלת ההייטק. הראשונים שנפגעו היו החברות שהנפיקו, שהמספרים שלהן נחשפו והיה קל לראות שהדברים לא הגיוניים. עכשיו זה קורה גם לאלה שלא הרימו מסך. ההייטק סוחב לא רק את תהליך החלמת השוק אלא גם את יתר תופעות הלוואי, הריבית והאינפלציה והמלחמה באוקראינה, וכל זה מגביר את הקושי".