בשונה מרוב האנשים שהתראיינו לרשימה הזאת, גיל בהט יצאה מהארון לפני שנתיים, בגיל 38, כבר אחרי שהייתה לה קריירה מבוססת בהייטק. בהט לא יצאה רק מהארון הלהט"בי אלא יצאה גם מהארון הטרנסי, והיום היא מזדהה כטרנסית, ביסקסואלית ודמיסקסואלית. היא יצאה מהארון בקיץ 2018, קצת לפני הקורונה, כאשר עבדה בתור יועצת. בימים אלה היא מסיימת את תפקידה כאשת דבאופס ב-Scribe Security, ותתחיל בקרוב ב-Laminar Security.
לרשימה המלאה של המשפיעות והמשפיעים>>>
"הקורונה השפיעה עלי גם בפן המקצועי וגם על הטראנזישן שלי", מסבירה בהט. "אף שהיו בידי המרשמים, חששתי להתחיל תהליך רפואי מורכב בקורונה. וגם היה נורא חסר לי מגע אנושי, שהיה חשוב לי בתהליך".
בהט מספרת שכבר בתחילת התהליך היה לה חשוב לחבר את הזהות המקצועית ההייטקיסטית שלה לזהות הנשית שלה והיא הגישה מועמדות להצטרף ל"באות" - הקהילה הגדולה בישראל של נשות מקצוע מנוסות בתפקידי מחקר ופיתוח תוכנה. "זה היה מבחינתי חיבור בין הזהות שלי כאישה לזהות שלי כהייטקיסטית, והיה לי חשוב לחוות את קבוצת השייכות שלי בתור הייטקיסטית אישה. באותה תקופה עדיין לא הרגשתי ממש מחוברת לקהילה. אמרתי 'אני אישה וחשוב לי להיות אישה בהייטק' אבל בדיעבד הבנתי שזה היה סוג של התחמקות מהזהות הלהט"בית שלי". מאז בהט גם הקימה את קבוצת הפייסבוק "נשות הדב-אופס" שמונה 250 חברות.
מה זה אומר?
"התחלתי להסתכל סביבי על קבוצת השוות שלי ושמתי לב שאני מכירה רק עוד שתי טרנסיות בטק. מפה עשיתי שינוי מחשבתי: החלטתי שאני מפסיקה להתכחש לזה והתחלתי להתנדב ב-LGBTech. נרשמתי לתוכנית המנהיגות של המרכז הגאה בתל אביב, שם הפוקוס של הפרויקט שלי הוא קידום טרנסים וטרנסיות בהייטק. יש הרבה סיבות למיעוט שלנו בטק והרבה גורמים שמונעים מאיתנו להתקדם. יש גם מניעה אקטיבית וגם מניעה פסיבית ויש הרבה דברים שצריכים להיעשות".
מה החסמים של הקהילה הטרנסית?
"בהכללה גסה, לאוכלוסיה הטרנסית בגילי יש פחות השכלה, פחות גב משפחתי תעסוקתי ותומך. כשהייתי צעירה מילת הגנאי השנייה הכי נפוצה היתה הומו ואחריה בחומרה היתה 'קוקסינל'. הטיפול הרפואי המומלץ היה טיפולי המרה ואנשים נזרקו מהבית. זה מסלול שקשה להגיע ממנו להייטק או לאוניברסיטה ואפילו לא תמיד לתעודת בגרות. לעובדה שיצאתי מהארון בגיל מאוחר יש חסרונות ויש יתרונות - מצד אחד יש לי כבר קריירה בהייטק, ומנגד שילמתי מחיר כבד של הסתרה במשך שנים וחייתי בחווייה שאינה תואמת את חוויית המגדר שלי.
"המצב הקיים הוא קשה לפתרון וחלקים נרחבים מהקהילה צריכים עזרה. נוסף על אלה אנחנו צריכים להתמודד עם טרנספוביה ודיספוריה ואלה סיטואציות אינטנסיביות שמקשות על היומיום ועל העבודה. אני עובדת עם נמרוד אלדאג בתכנית "טרנספוז" ואנחנו פועלים כדי להכשיר טרנסים וטרנסיות לעבודה בהייטק".
גיל בהט: "יש הרבה סיבות למיעוט שלנו בטק והרבה גורמים שמונעים מאיתנו להתקדם. יש גם מניעה אקטיבית וגם מניעה פסיבית ויש הרבה דברים שצריכים להיעשות"
מה חברת הייטק שמגייסת לעבודה טרנס או טרנסית צריכה לעשות כדי לקבל אותן באופן כולל?
"אני ממליצה לחברות קודם כל להבין שזו חוויה שונה בין אדם לאדם. הביטוי שלי של נשיות הוא לא בכרח הביטוי שחשוב למישהי אחרת. יכול להיות שתהיה מישהי אחרת שלא רוצה בכלל לדבר על זה או לשים את זה על השולחן. החברה צריכה להציע ולבנות ורק אם האדם רוצה. זה ברמה של שיח. כלל האצבע הוא שלטאטא את זה מתחת לשולחן זה לא טוב. יש עובדים שצריכים להניח את זה על השולחן. כן צריך להכיר את זה ולהשקיע מאמץ וללמוד את הנושא ואת הרגישויות - יש המון משאבים ברשת, ללמוד את הלינגו. עצם ההתעניינות הוא גם חשוב".
בעוד עשר שנים - מה יהיה המצב של טרנסים וטרנסיות בטק?
"הדרך של צעיר הרבה יותר קלה היום כי יש דברים שמדברים עליהם עכשיו שלא דיברנו עליהם כשהיינו צעירות כמו א-בינריות. יש הרבה יותר קבלה בטק וזה יהיה הרבה יותר מנורמל".
עשית את הטרנזישן בגיל מאוחר כשהקריירה שלך הייתה מבוססת. את חושבת שהייתה לזה השפעה על ההתקדמות המקצועית שלך או שתהיה לזה השפעה?
"אין תגובה".