אם חשבתם שעסקת השנה תהיה העסקה התקועה של מאסק בה הוא ניסה לקנות את טוויטר ב-45 מיליארד דולר, הנה עסקה אחת, גדולה יותר שעוד לפני שהספקנו לשמוע עליה, כבר הספיקה להיחתם.
אז מה בעצם יש לברודקום (Broadcom), יצרנית השבבים, לחפש ב-VMWare, חברת התוכנה שמוכרת אך ורק למקצוענים, ויותר מזה - מה היה לה לשלם 61 מיליארד דולר על חברה שכנראה איש מחוץ להיי טק לא שמע עליה מימיו? התשובה נמצאת, איך לא, בעננים.
אנחנו לא מקדישים המון זמן לענני מחשוב ביום יום. כמו שאף אחד לא מדבר על רשת החשמל עד שזו קורסת, ולאף אחד אין עניין כיצד המים מגיעים לברז, כל עוד הם שם, כך גם רובנו לא מתעניינים בתשתית המיחשביות שמאפשרת את כל החיים האינטרנטיים שלנו - מהמיילים ועד ניהול התחבורה, מהטלוויזיה ועד הטלפון, כל המידע שלנו עובר איכשהו דרך ענני מחשוב.
העננים הללו, שנשלטים על ידי חברות ענק כמו גוגל, מיקרוסופט, אמזון ואורקל, הם ספקי הליסינג של כוח המחשוב. ואם טוויטר, למשל, צריכה להרחיב במהירות את יכולת העיבוד שלה, כדי לענות על ביקושי הקורונה, או לשדר את משחק הסופרבול בלייב, היא כבר לא צריכה להקים דאטה סנטר ולהשקיע בו מאות מיליונים. מדובר רק בכמה קליקים באתר האינטרנט וכוח המחשוב של ענקיות האינטרנט מתייצב מאחוריה.
בעת ההנפקה של דרופבוקס גילו בחברה שהליסינג התפעולי של אותו כוח מחשוב שותה לא מעט מהמזומנים. הזזה של מרבית כוח המחשוב שלה בחזרה אל ענן פרטי, הביאה את החברה לחסוך 75 מיליון דולר בהוצאות התפעוליות
אבל התלות הזו יוצרת לא מעט בעיות. כך למשל, בעת ההנפקה של דרופבוקס גילו בחברה שהליסינג התפעולי של אותו כוח מחשוב שותה לא מעט מהמזומנים. הזזה של מרבית כוח המחשוב שלה בחזרה אל ענן פרטי, הביאה את החברה לחסוך 75 מיליון דולר בהוצאות התפעוליות.
אבל זה לא רק עניין של עלויות. כך למשל, נדרשות לעמוד בכללי פרטיות המונעים הוצאה של מידע מגבולות טריטוריה גיאוגרפית ספציפית. GDPR, קובץ התקנות האירופי, מונע הוצאה של מידע פרטי מסוים מגבולות היבשת, מה שלא מאפשר לעשות שימוש חופשי בשירותי ענן, שאיש אינו יודע היכן הם ממוקמים.
דוגמאות אלה ואחרות, יצרו תנועת מטוטלת שמגיעה היום עד לברודקום ול-VMWare. הראשונה היא יצרנית שבבים - כאלה המפעילים ממכשירי סלולר ועד מחשבים ושרתים ברחבי העולם. אבל VMWare מספקת את תשתית התוכנה שמאפשרות לפעול בסביבה עננית, ולהקים סביבות ענן פרטיות והיברידיות.
על פי דיווח של הוושינגטון פוסט, שוק הענן צמח מאפס ל-411 מיליארד דולר ב-2021, השנה, הוא צפוי לצמוח ב-20%, כ-500 מיליארד דולר עד סוף השנה הנוכחית, כאשר מומחי גרטנר צופים שהצמיחה הזו תמשיך עד לכ-600 מיליארד כבר בסוף 2023
על פי דיווח של הוושינגטון פוסט, שוק הענן צמח מאפס ל-411 מיליארד דולר ב-2021, השנה, הוא צפוי לצמוח ב-20%, כ-500 מיליארד דולר עד סוף השנה הנוכחית, כאשר מומחי גרטנר צופים שהצמיחה הזו תמשיך עד לכ-600 מיליארד כבר בסוף 2023.
זה אומר שברודקום בעצם רוכשת את דרכה אל שוק הענן. מחברה התלויה ברכבת ההרים של שוק השבבים העולמי, על קשיי האספקה והתחרות הקשה שבו, ברודקום מחליטה לדלג על התחרות ולפתוח לעצמה בכוח את הדרך אל הענן. כי הרי אם אחת מחברות התוכנה הטובות והרווחיות בעולם, העוסקת בתשתיות ענן, תהיה בבעלותה, מדוע שזו לא תפתח תוכנה שתומכת בצורה מיטבית בשבבים שלה? מדוע שזו לא תיתן לחומרה הלא סקסית בעליל, והניתנת להחלפה, את הייחוד שלה, מה שיהפוך אותה לכזו הנדרשת בכל העולם?
מארק אנדריסן, המייסד האגדי של נטסקייפ, הכריז פעם ש"התוכנה אוכלת את העולם". כאן אמנם הרכישה היא בכיוון השני, אבל היא מחזקת דווקא את ההנחה הזו. ללא התוכנה שנותנת לברודקום כיוון חדש ומחברת אותה לשוק הצומח הזה, היא הייתה עלולה לשקוע, ולהפוך לעוד תעשייה ההולכת ונשחקת באוקיינוס האדום של מפתחי השבבים. ואילו עכשיו, יחד עם התוכנה הרלוונטית, היא תהפוך תוך לא מעט שנים לשחקנית החמה ביותר, בתחום הכי צומח בעולם ההייטק הגלובלי.
הכותב הוא, מנכ"ל Linnovate , המתמחה בבנייה ותחזוקה של סביבות ענן ופלטפורמות קוד פתוח