תחום הפמטק, שכולל בתוכו פיתוח טכנולוגיות לבריאות האישה, הוזנח לאורך שנים אבל כעת הוא במגמת תאוצה. מהם האתגרים בתעשייה המיועדת לכמחצית מאוכלוסיית העולם, ואיך סטארט אפים ישראלים יכולים להוביל בקידום המהפכה?
זה נשמע כמעט לא יאמן, אבל נשים המהוות יותר ממחצית מאוכלוסיית העולם, לא זכו עד לאחרונה להתייחסות רפואית-טכנולוגית הממוקדת בצרכיהן. לאורך השנים הייתה בריאות אחת לנשים וגברים, מלבד בנושאי הריון ולידה. לדוגמא, רק בשנת 1993 עבר חוק בארצות הברית שכל המחקרים במימון ה-NIH (הסוכנות הלאומית לבריאות) חייבים לכלול נשים.
במחקרים רפואיים רבים עד עצם היום הזה אין חיות ממין נקבה (או תאים וריקמות של חיות ממין נקבה), בגלל השיקול של השפעת המחזור ההורמונלי על המחקרים. רק ב-2014 ה-NIH יצא עם המלצה להכניס חיות ממין נקבה למחקרים ולעשות מחקרים גם על תאים ורקמות מחיות ממין נקבה.
ב-2030 צופים שבעולם יהיו 4.2 מיליארד נשים, מהן 1.49 מיליארד בגיל פוריות ו-1.2 מיליארד בגיל המעבר. בעשור האחרון, הופנו רק 5% מההשקעות בתחום הבריאות הדיגיטלית לחברות המפתחות טכנולוגיות לבריאות האישה
כפועל יוצא מכל אלה, גם ההשקעות בתחום הפמטק היו נמוכות מאוד ולא היו קרנות המתמחות בנושא. לפיכך, תחום הפמטק צמח עד לאחרונה בשיעור מועט מאוד: בעוד שב-2030 צופים שבעולם יהיו 4.2 מיליארד נשים, מהן 1.49 מיליארד בגיל פוריות ו-1.2 מיליארד בגיל המעבר, בעשור האחרון (משנת 2011) הופנו רק 5% מההשקעות בתחום הבריאות הדיגיטלית לחברות המפתחות טכנולוגיות לבריאות האישה.
בשנים האחרונות החלה בהדרגה התעוררות והבנה שיש כאן סקטור שלם שלא טופל, וזה ניכר גם בעולם ההשקעות, עם השקעה גלובלית של מעל 2.5 מיליארד דולר בשנת 2021 בפמטק, לעומת 563 מיליון דולר בלבד בשנת 2019. חברות סטארט אפ וקרנות ייעודיות המתמחות בפמטק צוברות תאוצה, כשרבות מהן מנוהלות ע"י נשים חזקות, יזמיות ובעלות מומחיות.
בשנים האחרונות החלה בהדרגה התעוררות והבנה שיש כאן סקטור שלם שלא טופל, וזה ניכר גם בעולם ההשקעות, עם השקעה גלובלית של מעל 2.5 מיליארד דולר בשנת 2021 בפמטק, לעומת 563 מיליון דולר בלבד בשנת 2019
בתוך הסקטור הזה נכללות חברות עם שירותים ומוצרים כגון: אפליקציות למעקב וניהול המחזור החודשי, אפליקציות לטיפול ומעקב אחר הריון, פלטפורמות המתמקדות בשיפור הבריאות המינית של נשים, פתרונות לפוריות, פתרונות לבדיקות ביתיות, פתרונות לסוגי סרטן ומחלות שמשפיעות יותר על נשים, פתרונות לטיפול בתופעות גיל המעבר והגיל השלישי אצל נשים, ועוד.
בתוך המהפכה הזאת, ישראל נחשבת לאחד המרכזים המשמעותיים של סטארט אפים בתחום הפמטק, עם מעל 110 חברות בתחום, גופים וארגונים שונים שפועלים לקידום הנושא, וגם מובילי תחום בינלאומיים, כמו: פרופ' משה הוד וד"ר בני זאבי, ששימשו כנשיאים משותפים של הקונגרס העולמי השני לבריאות האישה WHII שהתקיים בחודש יולי בתל-אביב ומשך אליו רופאים.ות וחוקרים.ות, משקיעים.ות ויזמיות.ים מכל רחבי העולם, שהציגו מידע וחדשנות בתחום בריאות האישה.
ההזדמנות של הסטארט אפים הישראליים
אתגרי הפמטק עדיין רבים: חוסר במחקר ובדאטה, קושי בגיוס השקעות, רוב גברי במוקדי קבלת ההחלטות, חוסר התייחסות לנשים מאוכלוסיות חלשות וצרכיהן המיוחדים, שמרנות של גופים ממשלתיים, צרכים קליניים רבים שעוד אין להם מענה, ואפילו התייחסות לתופעה כטרנד. מצד שני, מחקרים מראים שנשים הן שמקבלות החלטות על 80% מהוצאות הבריאות של משקי הבית, ויש גם סיכוי גבוה ב-75% שהן ישתמשו בכלים דיגיטליים בתחום הבריאות לעומת גברים.
אתגרי הפמטק עדיין רבים: חוסר במחקר ובדאטה, קושי בגיוס השקעות, רוב גברי במוקדי קבלת ההחלטות, חוסר התייחסות לנשים מאוכלוסיות חלשות וצרכיהן המיוחדים, שמרנות של גופים ממשלתיים, צרכים קליניים רבים שעוד אין להם מענה ואפילו התייחסות לתופעה כטרנד
רבות מחברות הפמטק הישראליות, מפתחות ציוד ומכשירים רפואיים המיועדים לשימוש על ידי ספקי הבריאות (B2B). ספקי שירותי בריאות גדולים ותאגידים בתחום מחפשים כיום, יותר מתמיד, גם פתרונות המיועדים לצרכני הקצה (customer-facing), כולל אפליקציות דיגיטליות, מכשירים לניטור המטופלת מרחוק, ופתרונות מניעתיים חדשניים שתומכים בבעיות בריאות שונות האופייניות לנשים – הכול בתוך מה שנקרא בריאות דיגיטלית בתת-הסקטור של פמטק.
כך לדוגמא, אחת היוזמות המשמעותיות שנבדקת כיום בישראל על ידינו, היא תוכנית לניהול טיפול דיגיטלי המתמקדת בנשים בהריון בסיכון, עקב סכרת ולחץ דם גבוה, עבור מבוטחות מאוכלוסיות חלשות כלכלית (Medicaid) בארה"ב. כמרכז שותפויות טכנולוגיות גלובלי של חברת Elevance Health האמריקאית, אנחנו בישראל חוברים לסטארט אפים ישראלים פורצי דרך, שיכולים לשפר את בריאותם של מליוני אנשים בארה"ב.
הזדמנויות נוספות לחברות ישראליות ניתן לראות בכל טכנולוגיה המבוססת על שימוש בדאטה. תחום הבריאות כולו הופך יותר ויותר למותאם אישית, תוך התבססות על נתוני ביג דאטה, בינה מלאכותית, מחקרי ענק ועוד. כדי להגיע להתאמת טיפול מיטבי אופטימלי צריך להתייחס למדדים של נשים. לדוגמא, איך המכשיר או האלגוריתם או טיפול לב חדש שהומלצו לנשים מתייחסים לתנאים ונסיבות נשיות כמו: אישה בגיל המעבר או אישה שסבלה מסכרת הריון (דוגמאות לאירועים שכיום ידועה השפעתם על הסיכון של אישה לחלות במחלות לב).
כל טכנולוגיה שיכולה לשמש דרך חדשה כדי לחזות, למנוע, לאבחן, לטפל ולעקוב אחרי נשים לאורך מסלול חייהן, כל טכנולוגיה שבנויה במיוחד לנשים וחוקרת נשים ספציפית, מהווה הזדמנות ופוטנציאל ענק, ולרוב עדיין לא ממומש.
הכותבת היא נטע לברן, מנהלת צוות המוצר במרכז Carelon Digital Platforms Israel, מרכז השותפויות הטכנולוגיות הישראלי של Elevance Health
