בימים אלו מערך הסייבר חווה סוג של ואקום. בשבועות האחרונים עזב את התפקיד ראש מערך הסייבר יגאל אונא, וראש הממשלה צפוי להכריז בקרוב על ראש חדש למערך. בקדנציה של אונא נראה היה שהמערך הולך למחוזות יותר "בטחוניים" והתרחק מעט מהמשק, לא מפתיע לאור עברו של אונא כאיש שב"כ. אך שנת 2021 הייתה השנה שבה תקיפות הסייבר הפכו לאיום ממשי על ישראל ולגורם שמביא חברות עסקיות לסוף דרכן.
למעשה, מתקפת הסייבר על שירביט נערכה עוד בשלהי 2020, וקבוצת התקיפה איראנית שעמדה מאחוריה היא גם זו שפגעה ב-2021 בחברת סייבר-סרב ובאתר אטרף. שירביט נמכרה להראל במאי אשתקד, כנראה עם הנחה משמעותית בשווי בגלל נזקי מתקפת הסייבר, והחברה אף נאלצה לשלם קנס של 11 מיליון שקל. אתר אטרף ירד מהאוויר ללא שוב ורוב האתרים המתארחים של סייבר-סרב עברו לספקית אחרת. אלו היו כנראה המקרים הראשונים שתקיפות סייבר הביאו עסקים בישראל לכדי סגירה.
אך זה לא הכל. אשתקד זכו אזרחי ישראל לראות מה קורה כשבית חולים חווה תקיפת סייבר: המתקפה הרחבה על ביה"ח הלל יפה פגעה בטיפול לפציינטים וגרמה הביאה לביטול טיפולים ולכך שחולים נשלחו לבתי חולים אחרים. במקביל נחשפה הצלחתה של מתקפת סייבר סינית כנגד שורה של גופים בטחוניים בישראל.
סביר להניח ש-2021 לא תיזכר כשנה חריגה וזו הנורמה מעתה והלאה. זירת הסייבר תהיה נוכחת - בין מטרד לאיום - בכל העולם המערבי בשנים הבאות, ובישראל ביתר שאת בשל המצב הגיאופוליטי. לאור זאת, יש ויהיה תפקיד חשוב במשק למערך הסייבר הישראלי במשק בהגנה על העורף העסקי. המערך לא אמור להוריד אחריות מהחברות הפרטיות, אבל כפי אמר לא פעם ראש מערך הסייבר הקודם בוקי כרמלי, כשפותחים את הברז צריכים לצאת מים נקיים.
יש לקוות שמחליפו של אונא יגיע לשם שינוי מהשוק הפרטי-אזרחי ולא עוד גנרל בדימוס. המשק צריך בראש מערך הסייבר אדם שכיהן כמנהל אבטחת מידע בארגונים גדולים, מכיר את הארכיטקטורות המודרניות ומבין את הצרכים והאתגרים של ההנהלות בשטח. יהיה מי שיהיה ראש המערך הבא, השפעתו על האופן שבו חברות מתמודדות עם ומטפלות באיומים תהיה מכרעת.