תופעת השימוש בטכנולוגיה מסוג Deepfake לזיוף תמונות, סרטונים וקטעי קול ברמה גבוהה אינה תופעה חדשה. אפליקציות רבות מאפשרות לבצע Deepfake באופן פשוט ומהיר. תשאלו את ילדיכם. ואכן, הרשת מלאה בסרטונים מזויפים המציגים מפורסמים, כגון טום קרוז, שהם מתנהגים בצורה מגוחכת ומשעשעת. ואולם, לטכנולוגיה הזו יש גם צד אפל.
בדצמבר 2021 התאבדה בסנת ח'אלד, נערה מצרית בת 17, אחרי ששני צעירים הפיצו ברשתות חברתיות תמונות עירום מזויפות שלה. לפי הפרסום, במילותיה האחרונות של בסנת, שנכתבו לאימה, היא ביקשה להבהיר שהתמונות אינן אמיתיות. ועדיין, העובדה שהתמונות היו מזויפות ושלא היא המתועדת בהן, לא הקלה על בסנת. היא כתבה לאימה "אני נערה צעירה, לא מגיע לי מה שקורה עכשיו, אני ממש בדיכאון, אני לא יכולה לסבול את זה יותר, אני עייפה, אני נחנקת", ואז היא התאבדה.
דוגמה נוספת לשימוש לרעה בטכנולוגיה ניתן לראות במקרה בו הרשויות בארה"ב עצרו אישה לאחר שנחשף כי היא השתמשה בטכנולוגיית Deepfake כדי לערוך סרטונים ותמונות של יריבותיה של בתה בנבחרת המעודדות, כך שייראו כאילו עישנו, צרכו אלכוהול והצטלמו בעירום, והכל במטרה להביא לסילוקן מהקבוצה.
אז מה עושים על מנת להתמודד עם התופעה הזו ומה הקשר לפרטיות? ככלל, הוראות חוק הגנת הפרטיות אוסרות הפצה ללא הסכמה של תכנים שיש בהם כדי לבזות או להשפיל את האדם המצולם או המוקלט בהם. כך, גם בנוגע להפצה ללא הסכמה של תוכן דיגיטלי המציג אדם תוך התייחסות לצנעת חייו האישיים.
אבל האם הוראות החוק האמורות חלות גם שמדובר במידע שאינו אמיתי, קרי מזויף? לדעת הרשות להגנת הפרטיות, אשר פורסמה לאחרונה, התשובה היא חיובית.
הפצת תכנים מזויפים, מעבר להיבט ההשפלה שבה, עלולה לפגוע ביכולתו של האדם לשלוט על זהותו ותדמיתו בקרב הציבור, ומכאן על האופן שבו הוא נתפס על ידי הציבור. פגיעה שכזו ביכולת השליטה של אדם על מידע הנוגע אליו מהווה פגיעה בפרטיות. ולכן, בכל הנוגע לפגיעה בפרטיות, אין הבחנה עניינית בין פרסום ללא הסכמה של תוכן פוגעני או משפיל שהוא אמיתי ואותנטי, לבין פרסום תוכן מזויף שכזה.
הוראות חוק הגנת הפרטיות אוסרות הפצה ללא הסכמה של תכנים שיש בהם כדי לבזות או להשפיל את האדם המצולם או המוקלט בהם; הכוונה היא לא רק לתמונות או לקטעי וידאו בעלי אופי מיני
כלומר, מה שחשוב הוא לא האם התכנים המפורסמים הם אמיתיים, אלא האם הזיוף עלול לגרום לאדם הסביר לחשוב שאכן מדובר בתכנים אותנטיים. במידה וכן, הרי שיש לראות בפרסום ללא הסכמה של תכנים העלולים להשפיל אדם או המתייחסים לצנעת חייו האישיים, כפגיעה בפרטיות.
נבהיר שהכוונה היא לא רק לתמונות או לקטעי וידאו בעלי אופי מיני. גם הפצה של תכנים משפילים או מביכים אחרים עלולה להיחשב כהפרה של החוק, כל עוד ההפצה עלולה להטעות את הציבור בנוגע לאדם המתועד בהם.
לדוגמה, פרסום ללא הסכמה של סרטון מזויף של אדם הנוקט באלימות, או סרטון מזויף של אדם המתבטא באופן פוגעני כלפי אחרים, עשויה להיחשב פגיעה בפרטיותו של האדם, וכפרסום המנוגד להוראות חוק הגנת הפרטיות. וכך גם פרסום ללא הסכמה של תוכן מזויף הנוגע לאישיות ציבורית, העלול לבזותה או להשפילה, ואשר נחזה כתוכן אותנטי.
החיים והמוות בידי הדיפ פייק
מהמקרה הטרגי של בסנת ח'אלד אנו למדים כי פגיעה בפרטיות וחשיפת מידע ללא הסכמה - גם אם מדובר במידע שאינו אמיתי - עלולה לפגוע, להשפיל, ובמקרה קיצוני אף להביא להתאבדות ולמוות.
לכן, יש להימנע מפרסום והפצה של תכנים העלולים להשפיל או המתייחסים לצנעת חייו האישיים של אדם ללא הסכמה, וזאת בין אם מדובר בתכנים אותנטיים ואמיתיים, ובין אם מדובר בתכנים שעברו מניפולציה (או שקיים חשש כי עברו מניפולציה שכזו). יש לזכור כי פגיעה בפרטיות מהווה לא רק עוולה אזרחית אלא גם עבירה פלילית, ועל פי החוק, דינו של אדם הפוגע בכוונה בפרטיותו של אחר, יכול להגיע לעד חמש שנות מאסר.
אך הבעיה אינה מסתכמת בהפצה ופרסום של מידע מזויף. מידע שכזה צריך גם לאבטח. לגישת הרשות, על בעלי ומחזיקי מאגרי מידע, המחזיקים מידע שזויף בטכנולוגיית Deepfake, לעמוד בחובות האבטחה הקבועות בדין וזאת כל עוד המידע האמור עלול להיתפס על ידי הציבור כאותנטי. כלומר, ביחס למידע שכזה, חובות האבטחה הן זהות לחובות שחלות ביחס למידע אמיתי.
פתרון טכנולוגי לבעיית השימוש לרעה בטכנולוגיית Deepfake יכול להימצא בטכנולוגיה עצמה, וזאת באמצעות סימון התכנים המזויפים. כך, הטמעת סימני מים דיגיטליים גלויים על תכנים מזויפים, המבהירים כי התוכן עבר עריכה דיגיטלית וכי הוא אינו אותנטי
פתרון טכנולוגי לבעיית השימוש לרעה בטכנולוגיית Deepfake יכול להימצא בטכנולוגיה עצמה, וזאת באמצעות סימון התכנים המזויפים. כך, הטמעת סימני מים דיגיטליים גלויים על תכנים מזויפים, המבהירים כי התוכן עבר עריכה דיגיטלית וכי הוא אינו אותנטי, יכולים להפחית מההשפעה השלילית של פרסום תכנים שכאלו. לפיכך, ראוי שחברות שמפעילות תוכנות ליצירת תכני Deepfake, יפעלו להטמעת סימנים שכאלו כבר בשלב יצירת התוכן המזויף.
טכנולוגיה בכלל, וטכנולוגיית Deepfake בפרט, אינה רעה או טובה. השאלה היא אופן השימוש בה. פרסום מידע מזויף עלול לפגוע בפרטיות. על כן, ועל מנת למנוע את ההתאבדות של בן/ת הנוער הבאים אשר ירגישו שעולמם חרב עליהם בגלל פרסום של סרטון מזויף, יש להימנע מלעשות שימוש בטכנולוגיית Deepfake באופן העלול לפגוע בפרטיותו של אדם. יש גם להקפיד לאבטח מידע שכזה. פגיעה בפרטיות, גם כשהיא אינה מבוססת על מידע אמיתי, יכולה להיות לפעמים עניין של חיים ומוות.
הכותבים הם: מר עוז שנהב וד"ר עו"ד סאני כלב, הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים