התואר "שותף מייסד" הוא אחד מהתארים הנחשקים ביותר בעולם הסטארט אפים. במבט ראשון אולי נדמה שמדובר בתואר של כבוד, שחשוב בעיקר בפן התדמיתי וחסר משמעות מבחינה משפטית. אך האמת היא שלא כך הדבר – להענקת תואר זה יש השלכות כלכליות ארוכות טווח, על השותף ועל החברה, שיש לקחת בחשבון.
מרבית הסטארט אפים נולדים כתוצאה מרעיונות של יזמים צעירים ורעבים להצלחה, אך אלה נתקלים לרוב בקושי למנף את המיזם בתחילת דרכו, ליצור הזדמנויות ולגייס משקיעים. לכן, כאשר יזמים נתקלים בהזדמנות לצרף שותף אסטרטגי בעל ניסיון, יכולת ניהול ויכולת למנף את עסקי החברה, הם קופצים על ההזדמנות, הם מציעים לו להצטרף אליהם לקידום המיזם ומזכים אותו בתואר הנכסף "שותף מייסד". באירוע של הוספת שותף מייסד, יש צורך להקצות מניות חדשות או אופציות לשותף המצטרף על מנת שיגיע לאחוז אחזקות זהה או קרוב לשאר המייסדים בחברה. אחרת, התואר חסר משמעות: השותף המייסד רוצה להיות שווה בין שווים, ולהביא לידי ביטוי ממשי את התרומה שהוא עתיד להעניק לחברה.
אלא שבשונה מהיזמים המקוריים של המיזם שקיבלו מניות כחלק מתהליך הקמת החברה (בעלי המניות הראשונים של החברה), כשהחברה הייתה ללא שווי או בעלת שווי נמוך מאוד – שותף מייסד מקבל מניות בחברה לאחר שהחברה קמה וצברה שווי ממשי. בתעשייה נהוג להשתמש באחת משתי פרקטיקות מובילות כדי להעניק ניירות ערך לשותף מייסד: הראשונה היא רכישת ניירות ערך על ידי השותף המייסד לפי שווי חברה נוכחי ליום הקצאת ניירות הערך, שנקבעו על ידי המייסדים או על-ידי מעריך שווי חיצוני; והשנייה היא הקצאת ניירות ערך של החברה לשותף המייסד בתמורה לשירותים שהוא מספק לחברה.
בנקודה קריטית זו נכנסים לתמונה שיקולים כלכליים כבדי משקל שיש לקחת בחשבון. בהקשר של הפרקטיקה הראשונה, אשר דורשת מהשותף המייסד להשקיע בחברה מכיסו האישי על מנת לקבל מניות בחברה, השיקולים מעט יותר ברורים.
בתעשייה נהוג להשתמש באחת משתי פרקטיקות מובילות כדי להעניק ניירות ערך לשותף מייסד: הראשונה היא רכישת ניירות ערך על ידי השותף המייסד לפי שווי חברה נוכחי ליום הקצאת ניירות הערך, שנקבעו על ידי המייסדים או על-ידי מעריך שווי חיצוני; והשנייה היא הקצאת ניירות ערך של החברה לשותף המייסד בתמורה לשירותים שהוא מספק לחברה
ככל שמדובר בחברה בתחילת דרכה, בלי לקוחות או השקעות קודמות – שווי החברה אמור להיות יחסית נמוך ואין צורך לשלם כסף רב על מנת לרכוש את המניות. אך לא כך מצב הדברים בדרך כלל. לרוב, כאשר שותף מייסד מצטרף לחברה, החברה כבר צברה שווי מסוים – גם גיוס נייר ערך המיר מסוג SAFE יכול ליצור שווי לחברה. לכן, פרקטיקה זו תהיה כרוכה בהשקעת כספים רבים על ידי השותף המייסד על מנת לקבל כמות מניות בחברה כמו שאר המייסדים, שלרוב מחזיקים את כל המניות בחברה.
הפרקטיקה השנייה אמנם נשמעת פשוטה ואטרקטיבית יותר, אך לא כך הדבר. היא אומנם לא דורשת מהשותף המייסד להשקיע כסף בחברה, אך בהחלט יכולה ליצור אירוע מס לשותף המייסד. מכיוון שהשותף המייסד מקבל ניירות ערך בחברה בתמורה לשירותים/עבודה שהוא נותן לחברה, עשוי מס הכנסה לבחון את אופן המיסוי של הקצאת ניירות הערך הזו. ייתכן שייקבע כי ביום הקצאת ניירות הערך לשותף המייסד, השותף המייסד קיבל ניירות ערך שיש להם שווי ממשי בתמורה לשירותים, ולכן יש למסות אותו על הכנסותיו מניירות הערך כהכנסת עבודה (לפי מדרגות מס).
במציאות כיום, שבה שיעור המס המוטל על הכנסת עבודה יכול להגיע עד ל-50% – מדובר בשיקול מרכזי ביותר. גם החברה מחויבת בניכוי מס במקור במקרה זה, ויש לקחת זאת בחשבון. דרך המלך בפרקטיקה השנייה, שהיא הדרך הנהוגה יותר בתעשייה, היא לפנות גם כן למעריך שווי חיצוני.
בדומה לפרקטיקה הראשונה, על מנת לבחון את שווי החברה ובכך את היקף חשיפת המס – המטרה היא לקבוע מחיר מניה שישמש מעין כתב הגנה במקרה שמס הכנסה יבחן את הקצאת ניירות הערך לשותף המייסד. אומנם גם דירקטוריון החברה מוסמך לקבוע את שווי החברה, והערכת שווי חיצונית אינה תמיד סיפור זול במיוחד לחברה בתחילת דרכה – אולם אין ספק שזו דרך המלך בה רצוי לנהוג במרבית המקרים. זאת בעיקר כדי לצמצם את חשיפת המס והאחריות האישית של הדירקטורים שבשלב זה של החברה שהם גם לרוב בעלי המניות המייסדים שלה.
המסקנה המתבקשת היא שעל כל שותף מייסד המצטרף לחברה קיימת לבחון היטב את החשיפות האפשריות בהקצאת מניות או אופציות בחברה. לא פחות חשוב מכך, גם המייסדים המקוריים של החברה נושאים באחריות להפנות את השותף המייסד לקבל ייעוץ מס בעניינו כדי להימנע מאי נעימויות בעתיד.
הכותבת: עו"ד גל גפני היא עורכת דין בקבוצת ההייטק במשרד פרל כהן