רבות דובר על הפוטנציאל הרב של ישראל להפוך למעצמת בריאות דיגיטלית. אחד הטיעונים המרכזים הוא עושר הדאטה הקיים מבחינת כמות ואיכות. מערכת הבריאות הישראלית, המורכבת מארבע קופות חולים המחויבות על פי חוק לספק שירותי בריאות לכל אזרח ישראלי, עברה דיגיטציה כבר לפני כשלושה עשורים בכדי לאפשר את פעילות הקופות. כפועל יוצא, מידע רב הצטבר במערכות השונות והוא יכול לשמש כבסיס לפיתוח מוצרים רבים.
תהליך זה אירע זמן רב לפני מדינות אחרות: בשנת 2008 רק 20% מהמרפאות ובתי החולים בארה"ב עבדו עם תיק רפואי ממוחשב, אפילו באופן חלקי, והיתר עם דף ועט. עם זאת, ב-2016 95% מהמערכת האמריקאית עברה לתיק רפואי ממוחשב. גם מדינות אחרות מצמצמות מהר את הפער בשל השיפור בתיעוד ושימוש עולה במידע רפואי באמצעים דיגיטליים. כפועל יוצא, יתרון הדאטה של ישראל הולך ונשחק עם הזמן.
ובכל זאת, יתכן שישנם כמה מאפיינים אחרים שעולים בחשיבותם על פוטנציאל הדאטה הישראלי לבדו ומבססים את הטיעון שישראל יכולה לשחק תפקיד מרכזי בתעשיית הבריאות הדיגיטלית העולמית. לשם כך, יתכן שעלינו להסתכל דווקא על ניו יורק.
יתרון הדאטה הולך ונשחק עם הזמן, ובכל זאת ישנם כמה מאפיינים אחרים שמבססים את הטיעון שישראל יכולה לשחק תפקיד מרכזי בתעשיית הבריאות הדיגיטלית העולמית
במשך שנים נחשבה בוסטון למכה של תעשיית מדעי החיים. במקביל, הפיצוץ בחברות טכנולוגיה שהוקמו בעמק הסיליקון משנות השמונים זלג בהדרגתיות גם לתחום הבריאות. בעיני רבים, חברות רפואיות היו חייבות להתבסס באחד משני האזורים הללו. כתוצאה מכך, סכומי ההשקעה ומספר החברות הפועלות בבוסטון ובסן פרנסיסקו היו גדולים משמעותית מביתר ארצות הברית.
אולם בשנים האחרונות החלה ניו יורק לבלוט בתחום הבריאות בכלל ובבריאות הדיגיטלית בפרט. בחמש השנים האחרונות כמות החברות המוקמות באזור וההון המושקע בתחום עלו באופן ניכר. הדבר הגיע לכך שב-2019 עקפה ניו יורק את בוסטון בשני הפרמטרים הללו וב-2020 עקפה גם את סן פרנסיסקו בכמות הכסף המושקע.
מקור: NYCHBL, NY Healthcare Innovation report 2022
את הסיבה לקפיצה הדרמטית בפעילות התחום בניו יורק אפשר להסביר בכמה מאפיינים שקיימים באזור וקשורים לתהליך הפיתוח של מוצר רפואי המתבסס על תוכנה ושירותים:
הון אנושי מגוון
בניו יורק קיים מגוון רחב יחסי של כשרון, בשל ריבוי אוניברסיטאות מן המעלה הראשונה (קורנל, NYU, קולמביה) ומרכזי פיתוח של חברות טכנולוגיה (גוגל, מיקרוסופט, חברות פינטק, מדיה ועוד). הצוות הנדרש לחברת בריאות דיגיטלית טיפוסית אינו מורכב רק מרופאים או מהנדסים מתחום מדעי החיים, אלא ממהנדסי תוכנה ומדעני נתונים, ממומחי עיצוב, מנהלי מכירות ועוד. היכולת לגייס בקלות יותר כוח אדם מגוון באזור ניו יורק היא קרדינלית.
מרכזי רפואה מובילים
בניו יורק נמצאים שלושה מתוך 15 בתי החולים המובילים בארצות הברית (פרסביטריאן, מאונט סיני,NYU Langone) ומספר רב של בתי חולים ומרפאות המרוכזים בתא שטח קטן יחסית. מרכזי רפואה מובילים מתאימים להתנסות ראשונית או שותפות בפיתוח מוצרים.
אוכלוסייה מגוונת
מטופלים המגיעים מרקע סוציאלי, דמוגרפי ואתני מגוון בתא שטח קטן יכולים לשמש כמדגם מייצג לשם בדיקת יעילות מוצרים. המצאות אוכלוסייה מגוונת מקלה על ביצוע מחקר רפואי וכנגזרת מובילה להאצת והוזלת תהליכי פיתוח מדויקים יותר.
מטופלים המגיעים מרקע סוציאלי, דמוגרפי ואתני מגוון בתא שטח קטן יכולים לשמש כמדגם מייצג לשם בדיקת יעילות מוצרים. המצאות אוכלוסייה מגוונת מקלה על ביצוע מחקר רפואי וכנגזרת מובילה להאצת והוזלת תהליכי פיתוח מדויקים יותר
מענקי מחקר ותמיכה בתוכניות האצה לתחום מעיריית ניו יורק
לדוגמה LifeSciNYC מטעם החברה הכלכלית לפיתוח ניו יורק אשר השקיעה כ-500 מיליון דולר באזור במטרה לייצר 16,000 משרות חדשות בתחום עד 2026, או NY Digital Health Innovation Lab (שיתוף פעולה בין עיריית ניו יורק ו-NY eHealth Collaborative) אשר הקים חמש תוכניות האצה בין השנים 2012–2017, אלו הצמיחו 27 חברות חדשות שגייסו מעל ל 250 מיליון דולר בהשקעות המשך.
גישה להון – כמות ואיכות קרנות השקעה
לרוב הקרנות המובילות בתחום הבריאות משרדים באזור ניו יורק. בשנים האחרונות קרנות הממוקדות בתחום הבריאות הדיגיטלית החלו לפעול באיזור. נוסף על כך, יש מענקי מו"פ זמינים. ניו יורק מדורגת במקום השני בארצות הברית במענקי מחקר של ה-NIH – כ2.1 מיליארד בשנת 2018 וכ-$500 מיליון דולר מגוייסים מתרומות.
למעשה, כאשר בוחנים את הפרמטרים הללו אפשר לזהות חפיפה משמעותית עם ישראל: הון אנושי עשיר – הכשרה בצבא, אוניברסיטאות, מרכזי פיתוח של חברות טכנולוגיות; הימצאות בתי חולים גדולים רבים על פני תא שטח קטן – שיבא, איכילוב ובילינסון כולם מעל 1000 מיטות ונמצאים כמה עשרות קילומטרים אחד מהשני; אוכלוסייה מגוונת; מספר רב של תוכניות תמיכה והאצה על ידי הממשלה – ובפרט תוכנית של 300 מיליון דולר להשקעה בבריאות דיגיטלית שהושקה ב-2018; ריבוי של קרנות השקעה מעולמות הבריאות והטכנולוגיה. כל אלו כאמור מהווים חלק מהותי מהצלחתה של ניו יורק להתברג כמובילה עולמית בתחום.
כל המשאבים הללו יכולים לשמש בסיס איתן לבניית חברות איכותיות בעולמות הבריאות הדיגיטלית. את הניצנים אנחנו כבר רואים בשנים האחרונות. על פי Startup Nation central, בשנת 2021 הושקעו בתחום כ-$1.9 מיליארד דולר ב-111 חברות – עליה של 121% מ-2020. נוסף על כך, קרנות זרות החלו להשקיע בחברות ישראליות באופן מוגבר, למשלGeneral Catalyst, Insight partners, Optum ventures, Google ventures ועוד.
נראה שהקרקע בשלה וישראל נמצאת במקום הנכון להפוך למעצמת בריאות דיגיטלית. עלינו להשכיל למנף את הפוטנציאל הגלום. יצירת שיתופי פעולה נוספים בין גופים שונים בתעשייה; בניית תמריצים לכוח אדם איכותי להצטרף לתחום (בעיקר בעזרת הדגשת הפוטנציאל והנגשת ידע) וגישור אל השוק העולמי יגרמו לישראל להפוך לאחד האתרים החשובים בתחום בעולם.
הכותב: ד"ר נדב שמעוני, מנהל ההשקעות בתחום הבריאות הדיגיטלית בקבוצת ארקין