ובכל זאת, המחאה יכולה להיות מרוצה
השבוע החולף היה קשה למחאה נגד ההפיכה המשפטית ולמחאת ההייטקיסטים בפרט. הוא החל במאות אלפי העולים לרגל שגדשו את ירושלים, עם אנרגיות גבוהות והרגשה שצדקת הדרך תנצח. זה המשיך ביום הצבעה מורט העצבים שבו המדינה כמעט ניצלה אבל הובסה, והסתיים בשורת אירועי מחאה וייאוש עם מפלס אלימות שלא הכרנו.
ואחרי כל זה, המחאה עדיין צריכה להיות מרוצה ואופטימית. קואליציה אטומה, שמונעת משילוב כל האינטרסים הזרים האפשריים מלבד טובת המדינה, הצליחה להעביר את הסעיף הכי איזוטרי בשינוי המשטרי המתוכנן. וגם אם הביאה את הסעיף להמוני המוחים, נראה שמיצתה חלק גדול מיכולותיה כבר עתה.
ההשפעה של המאבק כנגד החקיקה הוכיחה את עצמה כמצטברת. הכוחות הקיצוניים בממשלה שדחפו קדימה בכוח שאינו מידתי עשו טעות, שאת מימדיה הם כנראה עוד לא מבינים. הממשלה הנוכחית היא ממשלה מורתעת. יש דברים שהיא לא תוכל לעשות. את הבקיעים הראשונים בקואליציה אפשר היה לראות כבר בימים האחרונים.
ומה שיפה בכל הסיפור, הוא שנוצר מול עינינו אתוס לאומי חדש, יהודי ודמוקרטי. הטייסים, הרופאים, ההייטק - הם לא באמת הולכים לשום מקום. הם כאן כדי להישאר, ולהיאבק. יום אחד הם יקבלו על זה את פרס ישראל. (טל שחף)
אולי היוזמה הצינית של לוין תניב תוצאות חיוביות
גם שעון מקולקל מדייק פעמיים ביום. ביום חמישי שעבר החליט שר המשפטים יריב לוין על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית עם סמכויות חקירה, שתוסמך לבדוק את התנהלות המשטרה והפרקליטות בתהליכי רכש, איסוף מידע ומעקב אחרי אזרחים באמצעות כלי סייבר. "אזרחי ישראל זכאים לפרטיות (...) השימוש בכלים אלה חייב להיות מבוקר ומוסדר תוך בקרה עמוקה ומיצוי הדין ממי שעושה שימוש אסור או שימוש לרעה בכלים אלו", אמר לוין, שהפך לפתע לחסיד זכויות האזרח.
הרקע לוועדת הבדיקה הוא כמובן פרשת פגסוס, שבה חשף העיתון כלכליסט את השימוש הנרחב בכלי NSO שמבצעת לכאורה משטרת ישראל. אך כמו כל דבר שעושה הממשלה הנוכחית, גם הסיבה להקמת ועדה היא צינית: למצוא פגמים בהליך המשפטי של בנימין נתניהו כדי לקרב אותו לזיכוי.
למרות לידתה בחטא, אם הוועדה תתנהל ברצינות היא אולי תבקש ללמוד איך הוקמה שלא כחוק מערכת המעקב עין הנץ של משטרת ישראל, שעוקבת אחרי תנועת מכוניות בישראל על בסיס לוחיות הזיהוי שלהן. או שאולי היא תלמד על מגיפת שליפות המידע הלא חוקיות שמבצעים שוטרים במערכות המידע והמודיעין הפנימיות - מספר מקרים בכל רבעון - בלי ענישה משמעותית.
אולי הוועדה תלמד על כלי פריצה כמו אלו של סלברייט, שבמשטרה מפעילים בקלות ראש. וכמובן על נשק הסייבר פגסוס, שלפי הנתונים בוצעו בו כבר יותר מ-1,000 נסיונות הדבקה, באופן לא מבוקר או מפוקח, חלקן כלל בלי צו ותוך הסתרה מהשופטים של יכולות המערכת. "מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ". (אמיתי זיו)
אילון מאסק לא מוכן למותג שגדול ממנו
אילון מאסק ביצע השבוע את ההימור הגדול ביותר שעשה מאז שרכש את טוויטר בסוף שנה שעברה: הוא נפטר מטוויטר. זאת אומרת, מהשם טוויטר ומהציפור הכחולה המזוהה איתה כל כך. במקום זאת, המשתמשים קיבלו את אקס (X), עם לוגו חדש ודי גנרי, והרבה מאוד בלבול בממשק המשתמש שעדיין מזמין ״לצייץ״.
מדובר בהימור גדול דווקא בגלל שטוויטר היא מותג כל כך חזק, שעשה את מה שחברות בדרך כלל רק חולמות לעשות: הצליחה להחדיר מילים לשפה היומיומית שלנו, כמו לקרוא ציוץ או לצייץ. במקום זאת, מאסק זורק הכל לפח ומתחיל מחדש.
הוא הסביר בטוויטר - סליחה, באקס - שמדובר בצעד שנועד לגרום למשתמש להבין שזוהי כבר לא אפליקציה של קריאת מסרים ב-140 תווים, אלא שבעתיד היא תוכל לעשות הכל, מתקשורת ועד בנקאות. אבל בינתיים זו עדיין אפליקציה לקריאת מסרים קצרים, תמונות ווידאו.
יש עוד הרבה אתגרים בשינוי המותגי בטוויטר, אבל האתגר הגדול במיוחד יהיה לתקן גם את המותג של אילון מאסק, שחטף הרבה מאד חבטות לאחרונה. מותגים כמו טוויטר הם רעיונות שיכולים לחיות הרבה מאוד שנים. אנשים לעומת זאת קמים ונופלים. מיקרוסופט היתה צריכה להשתחרר מביל גייטס וכך גם אפל וסטיב ג׳ובס. אנשים מקימים חברות, בעוד אצל מאסק חברות מקימות איש אחד. (שי רינגל)