מכתב ההייטקיסטים: האם זו רק תחילתה של מחאה?
הרשת סוערת ונסערת ביומיים האחרונים בעקבות מכתב ההייטקיסיטים לראש הממשלה המיועד שנחשף לראשונה פה ב-tech12. חלק משבחים, חלק נזעמים, אחרים מתלבטים אבל הדיונים המעניינים ביותר (לדעתי) סבים סביב השאלה האם להייטק השבע והפריווילגי מותר או אסור למחות.
שתי נקודות עיקריות מעלים החותמים (הטקסט המלא של המכתב כאן): ערעור האמון במערכת המשפט וחקיקה מסתמנת שמערערת את עקרון השוויון החיוני לקיום דמוקרטיה. הם מבקשים מראש הממשלה לשקול כיצד ישפיעו מהלכים כאלה על מעמדה של ישראל בעולם ומתריעים שחוסנו של ההייטק הישראלי תלוי בהיותה של ישראל דמוקרטיה מערבית. האם החתומים על המכתב משתייכים לאותו מיעוט שזכויותיו עלולות להיפגע תחת הממשלה הקרובה? כנראה שמעט מאוד מהם אם בכלל. האם חובתו המוסרית של מי שיש לו כוח, יכולת ומעמד להגן על מי שלא? בהחלט.
הסתגרות של ההייטק בדלת אמותיו, במרווח שבין הרצליה לרמת גן, תוביל ליצירת שתי מדינות עם שתי מערכות חוקים ושתי כלכלות. לא רק שלבכירי ההייטק מותר למחות, הם חייבים לעשות זאת. (הגר רבט)
מכתב ההיטקיסטים הוא פעולה מבורכת לאור האיום שמסתמן כאמיתי על שיטת הממשל בישראל, אבל השאלה אם זה יסתכם בכך: האם מדובר במכתב שישכח מחר או בהתחלה של מחאה יותר רחבה
אמיתי זיו מוסיף: במכתב לראש הממשלה המיועד נתניהו מזהירים שורה של הייטקסטים, מהשפיץ של התעשייה, שיוזמות החלשת מערכת המשפט ופגיעה בערכי שיוויון עשויות להרתיע משקיעים זרים וחברות בינלאומיות מלפעול בישראל. כידוע, רוב מוחלט של ההון בהייטק הישראלי מקורו מעבר לים.
לדעתם, הסיכון ממשי לקטר הצמיחה של המשק ולהכנסות המדינה ממיסים. זוהי פעולה מבורכת לאור האיום שמסתמן כאמיתי על שיטת הממשל בישראל, אבל השאלה אם זה יסתכם בכך: האם מדובר במכתב שישכח מחר או בהתחלה של מחאה יותר רחבה, שתכלול גם את עובדי הטק. (אמיתי זיו)
דאון ראונד: החלטה אמיצה ולעתים נדרשת
שיחת השבוע בטק המקומי היא סביב דאון-ראונד, סבב גיוס הון בשווי יורד. סיפרנו כאן על כל הדרכים שבהן חברות נמנעות מדאון-ראונדס באמצעות גיוסי הון שאינם קובעי שווי, והסכנות שיש גם בשיטות המימון החלופיות. הכי חריפה הייתה תימור ארבל-סדרס מנכ"לית לאומיטק, שטענה שדחיית הקץ הזו יוצרת בשוק בלוני שווי, מלאים באוויר חם, מה שתוקע את השוק.
והנה, חברה אחת עשתה זאת, Snyk, וגייסה הון השבוע בשווי יורד של כ-13%, בלי למצמץ. אולי זה קשור לכך שסניק מנוהלת על ידי פיטר מקיי, מנכ"ל שכיר, זר, ולא אחד ממייסדי החברה. אם זה מה שהשוק חושב שאנחנו שווים, זה מה שאנחנו שווים, אמר באומץ. אם יימשך המשבר, יהיו עוד מנהלים שיצטרכו לקבל החלטה דומה. (אמיתי זיו)
הקיצוצים באינטל: הסכנה שבפרישה מרצון
השבוע אינטל הודיעה כי תפטר אלפי עובדים בעולם, ובארץ עשרות בודדות. לשאר העובדים, אלפים נוספים - היא תציע תוכניות פרישה מרצון או יציאה לחל"ת. זה אי ניהול של תהליך פיטורים: במקום לסמן את המטרה של החברה, מנועי הצמיחה החשובים, הטאלנטים שרוצים לשמר וזיהוי העובדים הפחות רלוונטים לעתיד החברה, נותנים לעובדים להחליט בעצמם מי נשאר ומי הולך. ומי יילך? העובדים הבינוניים? אלו שמגיעים לעבודה כדי להחתים כרטיס ולצאת מוקדם הביתה?
כשצוקרברג פיטר 13% מכוח העבודה העולמי של מטא, הוא ציין שהראשונים ללכת יהיו אנשי הגיוס, פשוט בגלל שהגיוסים נעצרו. חברות אחרות סגרו מוצרים לא רווחיים, או העזיבו עובדים מהעשירון התחתון של הביצועים. למעשה, אפילו פיטורים רוחביים שמקצצים מעט בכל מחלקה באופן שאינו פוגע בהן בצורה משמעותית הוא תהליך מנוהל יותר מאשר פרישה מרצון. פרישה מרצון חוסכת למנכ"ל את השיחות הלא נעימות, אבל משאירה אותו עם חברה לא מחודדת במיוחד (רז סמולסקי)
חנות אפליקציות מתחרה במכשירי אפל: אל תבנו על מהפכה
השבוע דווח בבלומברג כי אפל החלה להערך לחקיקה חדשה של האיחוד האירופי שתחייב אותה לאפשר הורדת אפליקציות למכשיריה שלא דרך האפסטור. על פניו ציות של ענקית טק לרגולציה מקומית לא צריך להיות חשיפה עיתונאית, אבל עצם הדיון בנושא רומז כיצד יראה היום שאחרי החקיקה. ומי שמצפה לראות צניחה או ביטול של העמלות הגבוהות שאפל גובה ממפתחים יתאכזב.
אפל היא אלופת העולם בכיוון משתמשים לשירותים שלה. בין אם זה באמצעות חסימה של חלופות ובין אם זה באמצעות יצירת מנגנון סנכרון כה seamless שאין סיבה לשקול בכלל משהו אחר
ראשית, אפל היא אלופת העולם בכיוון משתמשים לשירותים שלה. בין אם זה באמצעות חסימה של חלופות ובין אם זה באמצעות יצירת מנגנון סנכרון כה seamless שאין סיבה לשקול בכלל משהו אחר. שנית, לאפל יש דרכים שונות להקשות על מפתחים במכירה ישירה של אפליקציות. למשל, גביית עמלה גבוהה על הליך אישור למוצר שנמצא עדיין תחת ידיה.
ולבסוף, הציות של אפל לרגולציה מסתמן בינתיים כחלקי בלבד. תקנות ה-DSA כוללות גם דרישה לאפשר מערכות תשלום של צד שלישי וכאן, כותבים בבלומברג, "אפל לא קיבלה החלטה סופית האם לציית". באיחוד האירופי כנראה לא יקבלו בשתיקה ציות חלקי של אפל, אבל אפשר להניח שעד שאפל תואיל בטובה לאפשר תחרות היא גם תמצא דרך לחסום אותה. (הגר רבט)
השחיתות השלטונית עוברת מדולרים לקריפטו
סאם בנקמן-פריד נעצר השבוע באיי הבהאמה ומחכה להסגרה לארה"ב. אחד הסעיפים המפתיעים ברשימת האישומים נגדו היא עבירה על חוק מימון קמפיינים. בנקמן-פריד, שראה עצמו נדבן מופלג, מואשם בתרומות לא חוקיות לפוליטיקאים. בנקמן-פריד היה אחד התורמים הגדולים ביותר לדמוקרטים, אך לאחרונה הוא עצמו גילה בראיונות שתרם במקביל סכומי כסף דומים גם למועמדים רפובליקאים.
ההשפעה של התרומות של בנקמן-פריד היתה ככל הנראה לא מבוטלת: במרץ השנה, הוועדה לניירות ערך והבורסה האמריקאית קיבלו מכתב החתום ע"י 8 חברי קונגרס, משני צידי המפה הפוליטית, שמבקשים להפסיק חקירה שמתנהלת נגד חברות קריפטו. בין החברות היתה FTX, והמידע שביקשה הסוכנות הפדרלית לבדוק עסק בחלק מהפעולות שגרמו בסופו של דבר לנפילתה.
בנקמן-פריד ותומכי קריפטו אחרים טענו שוב ושוב שכלכלת הקריפטו היא פתרון לשחיתות שלטונית, כי הכסף מנותק מהשלטון. והנה, בסוף גם חסידי הקריפטו מואשמים שהשחיתו את המערכת בכסף
בנקמן-פריד ותומכי קריפטו אחרים טענו שוב ושוב שכלכלת הקריפטו היא פתרון לשחיתות שלטונית, כי הכסף מנותק מהשלטון. והנה, בסוף גם חסידי הקריפטו מואשמים שהשחיתו את המערכת בכסף. עוד סעיף שבו קריפטו עדיין לא הצליח ליצור את כלכלת העתיד, שלה כל כך הרבה אנשים מייחלים. (שי רינגל)
ועדת האסדרה על רשתות חברתיות: עוד רגולטור בלי שיניים
היו הרבה ציפיות מתוכניות הממשלה היוצאת לפקח על גוגל, פייסבוק, טוויטר וטיקטוק ולמנוע ניצול, טרגוט עויין, השפעה על הבחירות, פרסומים פוגעניים ועוד תופעות שכולנו מכירים. "אנחנו כמדינה מובילה טכנולוגית יכולים להיות פורצי דרך בתחום" הצהיר שר התקשורת היוצא יועז הנדל באוקטובר 2021, כשהקים את "הוועדה לאסדרת הרגולציה על רשתות חברתיות הפועלות בישראל". השבוע, ימים ספורים לפני שהממשלה הנוכחית מתפזרת, הוועדה הגישה את המלצותיה.
היינו שמחים לעסוק כאן בהמלצות הוועדה, למתוח ביקורת רהוטה אך נוקבת על ההמלצות הפושרות. על כך שהן מתארות את מה שממילא כבר קיים. על כל שהסעיף הנשכני ביותר ברשימת ההמלצות הוא מינוי רגולטור חדש במדינת ישראל, עוד רגולטור. על כך שלרגולטור החדש הזה, כמו לאלה הקיימים, לא יהיו שיניים. על כך שהפלטפורמות החברתיות בישראל ימשיכו לעשות מה שהן רוצות כמו עד היום.
אבל כמו שנראה מצב העניינים, היעדר רגולציה על רשתות חברתיות עלולה להיות הקטנה בבעיותיו של ענף התקשורת. בשלב זה לא ידוע מי יהיה שר התקשורת הבא, אין הרבה קופצים על המשרה. אבל הוא יהיה שלוחה של מפלגה דתית שאין לה כל עניין ברשתות חברתיות או גרוע מזה – שלוחה של אחת ממפלגות הימין שלא רק שיש לה עניין בנושא, אלא שהיא גורם פעיל בתחום השימוש לרעה ברשתות חברתיות, באמצעות בוטים. כך או כך, נראה שהמלצות הוועדה ייתחבו עמוק במרתפי משרד התקשורת, על גבי המלצותיהן המאובקות של הוועדות הקודמות שעסקו בנושא. (טל שחף)