קשה להתעלם מהזינוק המרשים שהמטבעות הדיגיטליים עשו בשנים האחרונות, הן בהיבט של היקפי המסחר ובתקופות מסוימות - גם בעליית הערך. אם בתחילת הדרך נראה היה שהישראלים חשדניים כלפי המטבעות הדיגיטליים, שנתפסו כ"מפוקפקים" או לא אמינים, נדמה כי מזה תקופה חלק מהחשדות הוסרו, והמטבעות הללו מושכים אחריהם משקיעים מכל שכבות האוכלוסייה, רבים מהם צעירים או קטינים שזו עבורם ההשקעה הראשונה. לכך מצטרפים גם קמפיינים שיווקיים שמעודדים השקעה ומסחר במטבעות הדיגיטליים. 

עם זאת, מרבית המשקיעים אינם מודעים לכך שמבחינה חוקית, רווח שנובע ממכירת מטבעות דיגיטליים מהווה "אירוע מס" החייב בדיווח ובתשלום מס. וכך, חוסר הדיווח הופך ישראלים רבים לעברייני מס פוטנציאליים, ללא ידיעתם.

גם המדינה, מצידה, מתקשה להגיע למשקיעים הללו. המטבעות הדיגיטליים מאופיינים באנונימיות ומוחזקים בארנקים דיגיטליים באינטרנט, כאשר בעל הארנק הוא הגורם היחיד המחזיק בגישה למטבעות ובאפשרות לבצע באמצעותם עסקאות. כדי להגיע לאותם אנשים ולגבות מהם מיסים, גופי המדינה צריכים לבצע פעולות רבות של מחקר, חיפוש ואיתור - שעולות כמובן כסף רב.

זה הזמן הנכון ליצור נוהל "גילוי מרצון" עבור נישומים המחזיקים במטבעות מבוזרים, ממנו כולם יצאו נשכרים

כך, במצב הנוכחי, משקיעי הקריפטו נמנעים מלדווח על המטבעות והופכים (בידיעתם או שלא) ל"עברייני מס" מחד, ומאידך - מדינת ישראל מפסידה הכנסות רבות ממיסים ונאלצת להשקיע כספים רבים כדי לאתר את הנישומים. לכן, זה הזמן הנכון ליצור נוהל "גילוי מרצון" עבור נישומים המחזיקים במטבעות מבוזרים, ממנו כולם יצאו נשכרים.

בין השנים 2005-2019, כחלק מהמאבק בהון השחור והעלמות המס, הפעילה רשות המסים את  נוהל "גילוי מרצון" שאיפשר לציבור לשלם את המס שלא שולם בעבר - אבל לעשות זאת ללא הליך פלילי, ובמקרים מסויימים אף תוך הענקת הקלות (הפחתת סכומי ריבית, הפרשי הצמדה וקנסות וכד'). כך, מי שהחזיק ברשותו כסף ונכסים שלא שולם עליהם מס, יכול היה להגיע מיוזמתו לרשות המיסים, לשלם את הסכום הנדרש ולהסיר את המחדל, ללא עונש. מאז שהסתיים נוהל זה, למעשה לא קיים אפיק מוסדר על דיווח הכנסות שהועלמו מרשויות המס בישראל.

ממצב כזה, כולם ירוויחו: המדינה, מצידה, תוכל להכניס עשרות ואולי מאות מיליארדי שקלים לקופתה שנמצאת בגירעון עמוק, ואף לחסוך כסף ומאמצים רבים המושקעים במציאת מחזיקי הקריפטו שאינם מדווחים והבאתם לדין

לאור המצב שנוצר, אנו סבורים כי הגיעה העת שרשות המיסים תקדם הוראת שעה ותקבע נוהל "גילוי מרצון" (או נוהל דומה) שיאפשר דיווח אנונימי על פעילות במטבעות מבוזרים. ממצב כזה, כולם ירוויחו: המדינה, מצידה, תוכל להכניס עשרות ואולי מאות מיליארדי שקלים לקופתה שנמצאת בגירעון עמוק, ואף לחסוך כסף ומאמצים רבים המושקעים במציאת מחזיקי הקריפטו שאינם מדווחים והבאתם לדין. וגם המשקיעים, שחלק ניכר מהם הם אנשים נורמטיביים שפשוט אינם מודעים לכך שהם מבצעים עבירה, אמנם ישלמו את חובם למדינה כחוק - אבל יוכלו מעתה "לישון בשקט" ולהסיר מעליהם את החשש מהעמדתם לדין והפיכתם ל"עבריינים".

נדמה, כי רשויות המדינה כבר מבינות כי מדובר בתופעה שהולכת וגדלה שאסור להתעלם ממנה. המערכת הבנקאית בישראל, למשל, סירבה עד כה באופן גורף לפעול בתחום הקריפטו. בנק ישראל, שהבין כי לאור התעצמות המטבעות - לא ניתן להמשיך בדרך זו, פנה לאחרונה לבנקים באמצעות טיוטת תקנות לפיה הבנקים יידרשו לכבד הפקדות של מטבעות קריפטו – כל עוד המפקיד מבצע הפקדה מגוף בעל רישיון מסחר במטבעות. נדמה כי גם רשות המיסים עצמה מבינה כי יש פה תופעה שמצריכה התייחסות ספציפית. אחד הסעיפים החדשים שהופיעו בעמדות החייבות בדיווח לשנת 2021, מתייחס לנושא זה ממש – ומחדד את חובת הדיווח של נישומים על פעילות במטבעות קריפטוגרפיים. משמעות הדבר ברורה: אי-דיווח על פעילות במטבעות הללו כמוה כאי-הגשת דו"ח, דבר היכול לגרור סנקציות פליליות ואזרחיות.

חשוב לומר; כמובן שאין לתת פרס לאזרח שביצע עבירה או נמנע מלדווח על פעילותו כחוק. ועם זאת, מיצירת נוהל "גילוי מרצון" כלפי מחזיקי הקריפטו – תרוויח המדינה, ירוויחו מחזיקי הקריפטו, ובמישרין או בעקיפין, נרוויח כולנו.

עוה"ד אלי דורון ודורון פסו, מומחים למיסוי ממשרד עו"ד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות'