זו לא הכלכלה
הקרב בין עינת גז, מייסדת ומנכ"לית פאפאיה גלובל לבין המשקיע דובי פרנסס, שותף מנהל בקרן Group 11, הגיע השבוע לשיא: גז שיגרה אל פרנסס מכתב התראה לפני הגשת תביעת לשון הרע, עם דרישה להתנצלות ולפיצוי כספי בסך 620 אלף שקל. על מה יצא הקצף? על ההתבטאויות הפומביות של פרנסס לפיהן לכאורה גז סיכנה את כספי החברה שהיא מנהלת בכך שהעבירה אותם לבנק SVB שקרס לאחר מכן. זה היה כבר הסיבוב השני של הקרב. בסיבוב הראשון, בחודש ינואר, פרנסס מתח ביקורת על ההכרזה של גז כי תעביר את כספי החברה מחוץ לישראל בתגובה להתקדמות החקיקה המשטרית. הוא הרעיף לא מעט מחמאות על גז, אבל האשים אותה שהיא משתמשת "בחשבון בנק ככלי מקח ניגוח ואמירה פוליטי". בראיונות בהמשך ייחס לה "גחמה אישית", ניצול כספי המשקיעים משיקולים פוליטיים וגם ניסיון לגרום לקריסת בנקים ישראלים.
עכשיו כמה עובדות: פרנסס מחזיק בשיעור מסוים ממניות פאפאיה, זה מה שהפך אותו מלכתחילה לבעל עניין בנושא. אבל הוא אינו חבר בורד בפאפאיה, מה שהופך את דעתו למעט פחות רלוונטית. מצד שני הוא לא האשים את גז במפורש בסיכון הכספים אלא דיבר על חברות יוניקורן ישראליות שבהן "יזמים/יות מאוד נחרצים וורבליים שהעבירו מיליארדי דולרים ל-SVB כדי להביע עמדה ולהילחם ברפורמה המתהווה". ואולי מדובר בכלל ביזמת ורבלית אחרת שעומדת בראש יוניקורן ישראלי?
גז, אם צריך להזכיר, התייצבה בחזית המחאה כנגד החקיקה מיד עם תחילתה. פרנסס, אם צריך להזכיר, נחשב למקורב לליכוד
גז וגם פרנסס הם שני מנהלים מוכשרים, על כך אין חולק. אבל נראה שהבנה בניהול ובכלכלה אינה נדרשת במקרה הזה. גז, אם צריך להזכיר, התייצבה בחזית המחאה כנגד החקיקה מיד עם תחילתה. פרנסס, אם צריך להזכיר, נחשב למקורב לליכוד. הוא ואיש ההייטק אילן טוויג השתתפו בפגישה המסתורית עם נתניהו בענייני "AI", כך הוגדרה, ולאחר מכן תועדה גם פגישה עם שר החינוך יואב קיש במשרדי חברת מאסטרסקול, שפרנסס משקיע בה.
בוויכוח שהתפתח בין ראשי ההייטק אפשר היה לראות בין התומכים בגז את אלן פלד מוינטג', ינאי אורון מוורטקס, גדעון ארגוב מניו ארה, גיגי לוי מ-NFX, רונה שגב מ-TLV, רשימה חלקית. מהצד של פרנסס היו פחות תומכים, אבל אפשר להזכיר את שלו חוליו מי שהיה ממסיידי NSO ועו״ד אבי נדלר. אז הנה הצעה ל"מבחן גז" לעמדות בענייני מחאה ודמוקרטיה: אם אדם תומך בהחלטותיה של גז, הוא מתנגד לחקיקה. אם הוא מתנגד להחלטותיה, הוא תומך בחקיקה. הכלכלה היא עניין משני כאן (טל שחף).
סוף לאפליה
השבוע חשף העיתונאי יוסי יהושוע כי ראש אכ"א יניב עשור הורה לחיל המודיעין להפסיק את האפליה בגיוס מועמדים ל"יחידות השכל". מסתבר שבחיל נוהגים בכל מיני שיטות של "חבר מביא חבר" ולפעמים נמצא מי שמתקן מועמדים ש"פוספסו" ומכניס אותם למאגר הנבחנים. זו חשיפה מטרידה על אפליה שיטתית נגד אוכלוסיות שאינן מיוצגות כבר כעת ב-8200 ואחיותיה, ומאששת את החששות על "מועדון סגור" ביחידות אלו.
כמובן שאפליה כזו משתרשרת אחר כך לגבי סיכויי ההשמה להייטק, כושר ההשתכרות הצפוי של אדם ועוד פערים חברתיים לטווח הארוך. טוב עושה עשור (גולנצ'יק, מושבניק) ששם סוף לנוהגים הללו והלוואי והם ישפיעו גם על הגיוון בהייטק בשנים הבאות. (אמיתי זיו)
השיוט של אינטל
איזה מזל יש לפט גלסינגר, מנכ"ל אינטל העולמית, שהיה יכול להציג השבוע דוחות רבעוניים שמראים שהחברה חזרה לרווחיות. זה אמנם רחוק מלהידמות לשיאים שמציגה היריבה NVIDIA כבר רבעונים רבים ברציפות, אבל זה משהו. זה לפחות מאפשר לחברה לעמוד בהתחייבויותיה מתחילת השנה לעובדים להחזיר את רמת השכר שקוצצה אז, לשכר שקיבלו לפני כן.
אינטל היא ספינת משחתת ישנה ולמודת קרבות. היו שנים שהיא חלשה על אוקיינוסי המחשוב והטכנולוגיה והטילה את חיתתה על הכל. אבל אחר כך צצו ספינות קלות ומהירות יותר שעקפו אותה ושייטו לעבר יעדים שהקברניטים של אינטל החמיצו לגמרי. הבעיה של גלסינגר, שהתמנה לתפקידו בפברואר 2021, שקשה מאוד להסיט ספינות משחתת מהמסלול שלהן, גם אם הן עומדות לפגוע בקרחון ענק ממול.
אז אפשר להתרשם שעד כה הקברניט גלסינגר הצליח לעשות כמה תמרונים נאים. הוא הצליח להביא תקציבים ציבוריים ענקיים להעברת ייצור השבבים מהמזרח למערב, הוא פתח את פסי הייצור של אינטל להזמנות מחברות חיצוניות, הוא גם הצהיר על כוונה לקצץ 10 מיליארד דולר מהוצאות החברה עד 2025. הקיצוצים בשכר היו חלק מהקיצוץ הזה, אבל אז התברר שאינטל עלולה לאבד את מיטב עובדיה ומנהליה והוא מיהר לחזור בו ולקצץ בדיבידנדים למשקיעים במקום זה. החלטה קשה.
הקברניט גלסינגר הצליח לעשות כמה תמרונים נאים. הוא הצליח להביא תקציבים ציבוריים ענקיים להעברת ייצור השבבים מהמזרח למערב ופתח את פסי הייצור של אינטל להזמנות מחברות חיצוניות
אבל אינטל עדיין משייטת בימים אכזריים, בתקופה קשה ועם הרבה קרחונים ויריבים שישמחו להטביע אותה. אז צריך להמשיך ולעקוב ולקוות בשביל אינטל שההפלגה הזו תוביל את החברה לקרקע יציבה.
המשקיעים מצפים ליותר
הדוחות הכספיים בוול סטריט טילטלו השבוע גם את מניותיהן של כמה חברות טכנולוגיה ישראליות. שתיים מהחברות שנפגעו במיוחד הן סולאראדג׳ וסיליקום, כאשר שווי השוק של כל אחת מהן נחתך בעשרות אחוזים, בעיקר בעקבות תחזיות מאכזבות שסיפקו ההנהלות שלהן לרבעון הנוכחי. בהסברים שסיפקו מנהלי שתי החברות אפשר למצוא סימנים לאתגרים שעמם מתמודדות כיום תעשיית האנרגיה הסולארית ותעשיית רכיבי התקשורת בעולם. צניחת מניותיהן של השתיים מלמדת כי המשקיעים בוול סטריט כבר לא מסתפקים בצמיחה ארוכת טווח של חברות טכנולוגיה, אלא מצפים מהן להציג שיפור משמעותי בביצועיהן כבר השנה.
שתיים מהחברות שנפגעו במיוחד השבוע הן סולאראדג׳ וסיליקום, כאשר שווי השוק של כל אחת מהן נחתך בעשרות אחוזים, בעיקר בעקבות תחזיות מאכזבות שסיפקו ההנהלות שלהן לרבעון הנוכחי
מניית סולאראדג׳ השלימה בשבוע החולף צניחה של כ-23%, על רקע דוחותיה לרבעון השני. בעקבות צניחת המניה, מחקה סולאראדג׳ כ-3 מיליארד דולר משווי השוק שלה, שירד בסוף השבוע לכ-10.7 מיליארד דולר. אמנם חברת טכנולוגיית האנרגיה הסולארית דיווחה על רווחים גבוהים מהצפי בשוק ברבעון החולף, אבל בתחזית של הנהלתה לרבעון השלישי היא צופה הכנסות נמוכות בהשוואה לתחזיות בוול סטריט. בשיחה עם אנליסטים לאחר פרסום הדוחות, הסביר המנכ״ל צבי לנדו כי "בעוד שהשוק הסולארי למגורים בארה"ב רואה כרגע כמה רוחות נגדיות, הקשורות בעיקר לשיעורי ריבית גבוהים יותר, אנו מנווטים בתקופה זו על ידי מינוף החוזקות הגיאוגרפיות והרב-מגזריות שלנו בשווקים הסולאריים ומצפים ליהנות מהתחזית החיובית לטווח ארוך עבור מגזר זה".
מניית סיליקום, יצרנית רכיבי תקשורת מכפר סבא, השלימה השבוע צניחה של כ-31%, כשהיא מוחקת יותר מ-80 מיליון דולר משווי השוק של החברה, שירד בסוף השבוע לפחות מ-186 מיליון דולר. מניית סיליקום צללה בעקבות פרסום הדוח לרבעון השני, שבו החמיצה החברה את התחזיות - ובכך קטעה רצף של שנתיים שבהן היכתה את התחזיות בכל רבעון. נוסף על כך, הציגה הנהלת סיליקום, בהובלת לירון אייזנמן, נשיא ומנכ״ל החברה, תחזית מאכזבת לרבעון השלישי. בשיחה הוועידה עם משקיעים לאחר פרסום הדוחות, הסביר אייזנמן כי "שרשראות האספקה לא לחוצות יותר, ולכן הלקוחות מצמצמים את ההזמנות ומנצלים את מלאי המוצרים הקיים" (רועי קצירי).