ביבי, במקום בליץ יש דבר אחד שההייטק צריך ממך

ראש הממשלה בנימין נתניהו נמצא בשבועות האחרונים בעיצמו של בליץ תקשורתי שנועד לסמן אותו בתור המושיע של ההייטק הישראלי. ויש גם שחקנים בקרב התעשייה שמסייעים לו בכך. בין היתר מתגאה נתניהו באישור רגולטורי בתחום החלבון האלטרנטיבי, נפגש עם מנכ"לית אורקל, מפרסם ששוחח עם אילון מאסק ומנכ"ל OpenAI על עתיד הבינה המלאכותית, מאשר לקצא"א לפרוש סיב אופטי ומבקר בתוכנית הכשרה ליחידת 8200. בשבוע החולף נוספה למבול של נתניהו גם החגיגה סביב מפעל אינטל החדש בקריית גת.

אבל כל אלו נראה רק נועדו להשכיח אמת גדולה בהרבה. נתניהו היה תורם עשרות מונים להתאוששותה של תעשיית ההייטק המקומית בהבהרה אחת פשוטה לפיה הוא נסוג מקידום התוכנית לשינוי מערכת המשפט. חוסר הוודאות והאיום ב"רפורמה" הם גורמים מכריעים שמרחיקים משקיעים זרים מישראל ויוצרים גלי הדף באקוסיסטם כולו. (אמיתי זיו).

המאבק ברדיט הוא מאבק על נשמתו של האינטרנט

במבט ראשון הסכסוך בין המשתמשים ומנהלי הקהילות באתר רדיט לבין הנהלת החברה שמנהלת את האתר היא עוד מקרה של חברה שעצבנה את המשתמשים שלה. שוב המשתמשים כועסים על שינוי בכללי האתר, עושים קצת רעש, משביתים כמה קבוצות - אבל תוך זמן קצר הכל יישכח והעניינים יחזרו לשגרה.

לכאורה רדיט בסך הכל רוצה לחייב בתשלום מפתחים חיצוניים שמקבלים גישה ל-API שלה ודרכו למידע שהיא מנהלת. המשתמשים ומנהלי הקהילות המתנדבים כועסים מצדם על כך שכלים שעד כה היו זמינים להם בחינם עלולים להיעלם כתוצאה מהמהלך החדש.

סטיב הופמן, מכ
מנכ"ל רדיט סטיב הופמן. רוצה לקבל כסף עבור גישה למידע שרדיט מנהלת|צילום: getty images

אבל המאבק האמיתי פה הוא על משהו גדול יותר: השאלה למי באמת שייך המידע שמשתמשי רדיט מפיקים בפלטפורמה, ושמנהלי הקהילות מקדישים שעות מזמנים הפרטי כדי לוודא שהוא מנוהל ומוגש בצורה ידידותית ולא "רעילה".

רדיט אמנם רואה בדרישת התשלום שהיא מנהלת דרך לחסום מתחרים, כמו אפליקציית אפולו שמהווה דרך נוחה יותר למשתמשים לגלוש בתכנים ברדיט. אך המניע המרכזי למהלך הוא ככל הנראה מיסוד דרך ברורה וחייבת בתשלום עבור חברות שסורקות מאגרי מידע טקסטואלים כדי לאמן את מודלי השפה הגדולים שלהן שמייצרים כלי גנ'רטיב AI סטייל ChatGPT.

עבור חברות כ-OpenAI וגוגל, כל אותו תוכן גולשים שווה זהב, רדיט רוצה לקבל את הזהב הזה. אבל חלק ממנהלי הקהילות מתחילים לתהות איפה בדיוק החלק שלהם בשלל, ולמה במקום שיתגמלו אותם על התרומה לחברה לוקחים מהם כלים חיצוניים שסייעו להם.

השאלה של בעלות על התוכן וחלוקת הרווחים ממנו נכונה לא רק לרדיט, אלא גם לשורה של אתרי תוכן גולשים כטוויטר ופייסבוק. אלו כבר מובילים צעדים משלהם להגביל גופים חיצוניים שסורקים את התוכן המוצג בפלטפורמות שלהם - בין משום שהם רוצים לגבות תשלום עבור הזכות הזו ובין שהם רוצים לשמור אותו לצורכיהם

השאלה של בעלות על התוכן וחלוקת הרווחים ממנו נכונה לא רק לרדיט, אלא גם לשורה של אתרי תוכן גולשים כטוויטר ופייסבוק. אלו כבר מובילים צעדים משלהם להגביל גופים חיצוניים שסורקים את התוכן המוצג בפלטפורמות שלהם - בין משום שהם רוצים לגבות תשלום עבור הזכות הזו ובין שהם רוצים לשמור אותו לצורכיהם כיתרון תחרותי. סביר שאילון מאסק ומארק צוקרברג עוקבים בדאגה אחר ההתרחשויות ברדיט ומאחלים הרבה בהצלחה להופמן. (ליאור באקאלו)

סינגפור מאותתת לחברות הקריפטו שלא אבדה התקווה

ברגע נדיר של חדשות טובות לתעשיית הקריפטו, הכריזה חברת הבלוקצ'יין האמריקאית ריפל (Ripple) ביום חמישי כי קיבלה אישור רגולטורי לפעול בסינגפור, אחד השווקים הפיננסיים המרכזיים במזרח אסיה. האישור העקרוני לקבלת רישיון של מוסד תשלומים מרכזי, שניתן לחברה על ידי הבנק המרכזי של סינגפור, יאפשר לריפל להציע במדינה שירותי מטבעות דיגיטליים ולהרחיב את ההעברות במטבע הקריפטו שלה XRP בין בנקים ומוסדות פיננסיים.

האישור ניתן בשעה שריפל מתמודדת מאז דצמבר 2020 עם תביעה שהגישה נגדה רשות ניירות ערך האמריקאית ה-SEC. בתביעה טוענת ה-SEC שריפל ביצעה הנפקת ניירות ערך בלתי חוקית וגייסה יותר מ-1.3 מיליארד דולר באמצעות מכירות של XRP. ריפל ממשיכה להיאבק בתביעה וטוענת כי XRP הוא מטבע דיגיטלי ולא נייר ערך.

הקריפטו נחלש (צילום: שאטרסטוק)
קריפטו (אילוסטרציה). בארה"ב הכריזו מלחמה על הבורסות הגדולות בתחום|צילום: שאטרסטוק

העיתוי שבו החליט הבנק המרכזי בסינגפור להעניק אישור לריפל מאותת כי עדיין יש רגולטורים שלא חוששים לצעוד בדרך הפוכה לזו שבה הולכים הרגולטורים האמריקאים, שהכריזו בחודש האחרון מלחמה על תעשיית הקריפטו.

בתחילת החודש הגישה ה-SEC תביעות נגד שתיים מבורסות הקריפטו הגדולות בעולם ביננס וקוינבייס, באשמת הפרת חוקי ניירות הערך בארה"ב. בשעה שאמריקה פועלת לצמצם את המסחר בקריפטו בגבולותיה, מעניין לראות כי עדיין יש שווקים מפותחים שמוכנים לתת הזדמנות לענף. (רועי קצירי)