אין לה מיליארד משתמשים כמו לטיקטוק, לא 550 מיליון כמו לטלגרם, בטח שלא 2 מיליארד כמו לוואטסאפ או 2.9 מיליארד כמו לפייסבוק, אבל טוויטר היא בעיני רבים הרשת החברתית המשפיעה ביותר בעולם עם 436 מיליון משתמשים חודשיים נכון למרץ 2022. ולמרות התחלה צולעת, טוויטר, החל מהערב, שייכת לאיש העשיר בעולם. לא צריך להיות קרל מרקס בשביל לתהות אם זה רעיון טוב - ולהבין למה מאסק זקוק לטוויטר. השאלה אם טוויטר זקוקה למאסק.
טוויטר נאבקה לאורך השנים עם בעיות מוניטיזציה. היא מעולם לא הצליחה להפוך למכונת פרסומות כמו פייסבוק ועבור יוצרי תוכן יש לפחות 5 פלטפורמות מוצלחות יותר. אבל לטוויטר יש משהו שאין לאחרות: קהל משתמשים בעמדות כוח, שמעדיף לצייץ על פני הרבה דברים אחרים. נוסף על כך, יותר ממחצית המשתמשים בפלטפורמה מעידים שהם צורכים את החדשות שלהם על גביה, לעומת כ-40% בלבד ממשתמשי פייסבוק. ורגע – רבע מהמשתמשים המאושרים ("וי כחול") בטוויטר הם אנשי תקשורת.
משתמשי טוויטר עשירים יותר, משכילים יותר, עירוניים יותר וגבריים יותר מאלה של הרשתות האחרות. הנה עוד טיפה סטטיסטיקה: 70% ממשתמשי טוויטר בעולם הם גברים, כמעט מחציתם בני 25–49. ל-42% מהמשתמשים האמריקאים שלה יש תואר ראשון ומעלה (לעומת 31% בכלל האוכלוסייה), 41% מהם מרווחים יותר מ-75 אלף דולר בשנה (לעומת ממוצע ארצי של 32%) ורובם גרים בערים. עם נתונים כאלה אין פלא שטווח ההשפעה של טוויטר חורג הרבה הרבה מעבר לסך המשתמשים הסמלי שלה.
משתמשי טוויטר עשירים יותר, משכילים יותר, עירוניים יותר וגבריים יותר מאלה של הרשתות האחרות. עם נתונים סטטיסטיים כמו של משתמשי טוויטר – אין פלא שטווח ההשפעה שלה חורג הרבה הרבה מעבר לסך המשתמשים הסמלי שלה
ואת הרשת החברתית הזו אילון מאסק רוצה להכפיף לראיית העולם הליברטריאנית שלו. אפשר להעריץ את מאסק, אפשר לחשוב שהוא מגלומן ואפשר אפילו להסכים קצת עם שתי האפשרויות, אבל השאלה היא האם אנחנו רוצים לחיות בעולם שבו מצד אחד מאסק ומצד שני צוקרברג (עם טיקטוק הסינית באמצע) שולטים ברשתות.
מעניין גם לציין שכל הדיון הזה ששלט בשבועות האחרונים בתקשורת האמריקאית, על האם מאסק יקבל את טוויטר או לא, התרחש במקביל לקידום חקיקה הפוכה ממש באיחוד האירופי. הנקודות העיקריות שעברו באיחוד בסוף השבוע האחרון עשויות לשנות מן היסוד את הדרך שבה רשתות חברתיות וענקיות אינטרנט מפרסמות ומקדמות תכנים. אחרי שני עשורים שבהם חברות קבעו לעצמן את הכללים של מותר ואסור, באיחוד הולכים להכפיף אותן לרגולציה ולהכריח אותן לחשוף בצורה ברורה ומפורטת תעדוף תוכן בפלטפורמה, על כל מה שמשתמע מכך.
ההיסטוריה של השנים האחרונות הראתה לכולנו מה קורה כשנותנים לתאגידי האינטרנט חופש פעולה. אם לציין כמה דוגמאות בולטות אז היו לנו מחקרים של פייסבוק עצמה שהראו שאינסטגרם מזיקה לנערות ונשים צעירות והחברה התעלמה מכך; מחקרים שהראו שהאלגוריתם של יוטיוב מביא להקצנה פוליטית בקרב צופים אדוקים; כמה דוגמאות לכך שפייסבוק מעצימה מיסאינפורמציה פוליטית בכוונה תחילה ולקינוח גם נשיא אמריקאי לשעבר שהשתמש בציוצים בשביל לשלהב מיליוני מעריצים לאלימות.
השנים האחרונות הראו לכולנו מה קורה כשנותנים לתאגידי האינטרנט חופש פעולה. היו לנו מחקרים שהראו שאינסטגרם מזיקה לנערות ונשים צעירות; מחקרים שהראו שהאלגוריתם של יוטיוב מביא להקצנה פוליטית וגם נשיא אמריקאי לשעבר שהשתמש בציוצים בשביל לשלהב מיליוני מעריצים לאלימות
זה לא מפתיע שמאסק רצה את טוויטר. וכשמאסק רוצה, מאסק עושה. וכמו בזוס או צוקרברג הוא רוצה יותר כוח ופחות פיקוח וחושב שהוא חכם יותר מכולם. יכול להיות שזה משהו שצריך להשלים איתו מממציא גאון שרוצה ליישב את מאדים, אבל אלה בטח לא תכונות שצריכות להיות לאיש ששולט ברשת החברתית המשפיעה בעולם. מצד שני, אולי זה בדיוק מה שיגרום למחוקקים האמריקאים להתעורר ולקדם ברצינות פיקוח הדוק יותר על הרשתות החברתיות.