האביב הגיע לסיליקון ואלי ואיתו שלל תופעות עונתיות: מזג האוויר ההפכפך שמביא גשם בבוקר וחום קיצי בצהרים, הפריחה המרשימה המלווה בשפע תופעות אלרגיות, ומספרים עולים והולכים של רוכבי אופנים על הכבישים לרוחבו של העמק. הקורונה מסתמנת כמי שהולכת להוות תפאורה ארוכת טווח למאמצים לחזור לשיגרה, ורשימה מתארכת של אירועים וכנסים in person מסמנת את תחילתו של ה-steady state - המצב היציב. גם הווריורס חזרו לגמר פלייאוף ה-NBA אחרי שנתיים שחונות, ולהקות הרוק הגדולות שוב ממלאות אולמות ואיצטדיונים כמו בימים הטובים אי שם ב-2019.
מה שמעיב במקצת על החגיגה הוא סיומה של החגיגה. The Party is Over, כותבים ואומרים מובילי דעה רבים בעמק הסיליקון וברחבי ארה"ב. רצף הירידות ההיסטורי בשווקי מניות הטכנולוגיה, שרק אחת לכמה ימים מספק אתנחתא חיובית זמנית וחוזר לסורו מיד, עשוי לסמן על פיצוץ בועת השוויים של חברות הטכנולוגיה. בימים האחרונים הצטרפו גם משקיעי הקריפטו לרשימת המודאגים - אבל להם, בניגוד למחזיקי המניות הציבוריות ולמשקיעים בחברות טכנולוגיה, אין היסטוריה שאפשר להיאחז בה, להתנחם בה או לנסות להפיק ממנה מסקנות. ותיקי המחזיקים בביטקוין אולי נאחזים בכמה שנים של ירידות-לצורך-עליות כדי לומר בביטחון מה שמדובר רק בגיהוק קל, אבל גם להם אין היסטוריה עתיקה וסיפורי "כשבגרוש היה חור", וכמעט כל מי שמתיימר להיות בעל ניסיון גם מדבר מפוזיציה. את המחיר משלמים ה"צעירים": מי שקפץ על עגלת הלונה אתמול גילה שחלפו שעתיים והוא נשאר עם החור.
The Party is Over, כותבים ואומרים מובילי דעה רבים בעמק הסיליקון וברחבי ארה"ב. רצף הירידות ההיסטורי בשוקי מניות הטכנולוגיה, שרק אחת לכמה ימים מספק אתנחתא חיובית זמנית וחוזר לסורו מיד, עשוי לסמן על פיצוץ בועת השוויים
פיצוץ הבועה של שנת 2000 והמשבר של 2008 הם רק חלק מבסיס הידע ההיסטורי שמשמש כרגע את הפרשנים, המומחים והמלהגים כדי להסביר מה קורה בשוק ההון ולחזות מה עתיד לקרות. גרפים צבעוניים, טבלאות מאירות עיניים ותילי תילים של מילים מתקיפים מכל כיוון בימים האחרונים. לכולם יש נתונים, כולם מנתחים אותם ולכולם יש תובנות, לחלקם אפילו המלצות. מילת המפתח היא "סבלנות", כי השוק צריך להתייצב לפני שאפשר יהיה להתחיל לדבר על התאוששות. אבל בסיליקון ואלי לסבלנות יש מחיר: קוראים לזה burn rate, או בעברית "קצב השריפה".
המונח "קצב השריפה" מתייחס למהירות שבה חברה מכלה את המזומנים שבקופתה. בשוק בו מחירי התשומות (בעיקר המשכורות של אנשי הטכנולוגיה) עדיין לא התאימו את עצמם למצב החדש, ולמעשה ממשיכים לעלות גם כאשר מכפילי השווי יורדים, קשה להוריד את קצב השריפה. גם עצירה של גיוסים חדשים - שכמובן מופיעה בכל רשימה של "צעדים מומלצים" שנכתבה בשבועות האחרונים על ידי משקיעים ויועצים - לא תביא לירידה בקצב השריפה אלא אם המכירות ימשיכו לעלות. אבל כאשר גם הלקוחות הקיימים והפוטנציאליים מושפעים מהמצב בשוק, לא ברור האם המכירות אכן יצמחו, וכולם כאן מחכים במתח לתוצאות הרבעון השני של השנה כדי להבין מה עומק המשבר. כבר עכשיו ברור שחברות שלא השכילו להצטייד בהרבה מזומן בתקופה בה קרנות ההון סיכון שפכו כסף על כל מי שהראה צמיחה גבוהה בהכנסות (וגם כאלה שלא), יתקשו להתנהל כרגיל במציאות החדשה. סבלנות יש רק למי שיש לו מזומן.
כבר עכשיו ברור שחברות שלא השכילו להצטייד בהרבה מזומן בתקופה בה קרנות ההון סיכון שפכו כסף על כל מי שהראה צמיחה גבוהה בהכנסות (וגם כאלה שלא), יתקשו להתנהל כרגיל במציאות החדשה. סבלנות יש רק למי שיש לו מזומן
הנחת העבודה בוואלי היא ששוק ההנפקות הציבוריות יישאר יבש יחסית בחודשים הקרובים, ובמקביל יואץ קצב המיזוגים והרכישות: חברות עם קופות מזומנים דשנות ושוויים גבוהים ירכשו חברות שיתרת המזומנים שלהן, בשילוב עם קצב צמיחה נמוך או יעילות נמוכה, לא יאפשרו להן לצלוח לבד את המשבר שעשוי להימשך חודשים רבים. במילים אחרות: את חגיגת ההנפקות צפויה להחליף חגיגת רכישות. רבים צופים ששנת 2022 תהיה The year of M&A - שנת הרכישות והמיזוגים. נכון לאמצע חודש מאי אין עדיין נתונים המגבים את התחזיות האלה, אבל בניגוד להרבה תחזיות אחרות המבוססות גם על משאלת נפש, זו דווקא אינה תחזית אופטימית: חברות רבות הגיעו לשווי גבוה משמעותית מזה שהשוק הציבורי יכול להעניק להן, ולכן מכירה או מיזוג בשלב זה יהיה בדרך כלל אירוע חמוץ-מתוק מבחינת המשקיעים, המייסדים והעובדים.
השמש האביבית של חודש מאי מכונה בוואלי "שמש שקרנית": בחוץ עדיין קריר, ותמיד יש צורך בשכבת ביגוד נוספת מעבר למה שנראה סביר במבט מהחלון. העליות האחרונות בשוק המניות, שהגיעו אחרי שבועות של נפילה חופשית, עשויות אולי להיראות כמו תחילתה של העונה החמה, אבל מעטים יהיו מוכנים להמר שאכן נגענו בתחתית. עליית קצב האינפלציה (שהיא המהירה מאז 1981), העליה בתשואות איגרות החוב ארוכות הטווח, ואי-היציבות הפוליטית והגיאופוליטית, עלולות להאריך את עונת המעבר המבלבלת ולהפוך את חופשת הקיץ של רבים מאיתנו לקצת פחות רגועה.