מוצאים את עצמכם מדווחים, מצייצים ומשתפים במרץ דיווחים ודעות נחרצות על מה שקורה באוקראינה? רק שימו לב שמישהו לא משתמש בכם לקידום האינטרסים שלו, שאתם לא גורמים יותר נזק מתועלת.
כיסוי הפלישה הרוסית לאוקראינה ברשתות החברתיות מזכיר אירועי משבר קודמים בעבר, כשתמונות, סרטוני וידאו וטקסטים שעוסקים במה שקורה בשטח מועלים לרשתות ומופצים במהירות רבה, לפני שמישהו יכול לאמת את המידע. התוצאה היא פעמים רבות, שטענות מסעירות ומדהימות מופצות במהירות רבה יותר ממידע מאוזן, גם אם בהמשך מתברר שהטענות היו בדויות, פייק ניוז, ואף גורמות לנזק ממשי.
טענות כוזבות ופייק ניוז התגלו כחלק מרכזי בקמפיין של פוטין, שנועד להצדיק את הפעולות האגרסיביות שהצבא הרוסי מבצע באוקראינה. כך למשל, פרסומים רשמיים של רוסיה טענו שכוחות אוקראינים בעיר דונבס, בדרום אוקראינה, שם יש ריכוז של בדלנים פרו-רוסים, מתכננים פעולות אלימות, הפצצות, אפילו רצח עם. סרטוני פייק של הפעולות-כביכול האלה הפכו חלק ממסע התעמולה הרוסי. מולם מנסים הכוחות האמריקאיים להפיץ מידע המפריך את הטענות.
כך למשל הופץ למיליוני משתמשים בטיקטוק סרטון מ-2016 של אימונים של הצבא הרוסי והוצג כאילו מדובר בצניחה מבצעית של הרוסים לתוך גבולות אוקראינה. במקרה אחר, סרטון שהזהיר מפני הקרבות סביב הכור בצ'רנוביל שעלולים לפזר נשורת גרעינית, הובן לא נכון
בתוך מלחמת הטוויטר והטיקטוק הזו, הרבה אנשים בעולם הופכים להיות כלי כדי להפיץ את התעמולה מצד לצד, לרוב מבלי ידיעתם. כשאתם משתפים מידע שקיבלתם ברשתות החברתיות, אתם עלולים להיות בדיוק חלק מהמנגנון האדיר הזה. בחלק מהמקרים מדובר בתכנים מרושעים, שקריים ומטעים, שהמטרה שלהם היא לייצר תודעה כוזבת ובמקרים אחרים מדובר באי הבנה וטעויות שלא צריכות לקרות.
כך למשל הופץ למיליוני משתמשים בטיקטוק סרטון מ-2016 של אימונים של הצבא הרוסי והוצג כאילו מדובר בצניחה מבצעית של הרוסים לתוך גבולות אוקראינה. במקרה אחר, סרטון שהזהיר מפני הקרבות סביב הכור בצ'רנוביל שעלולים לפזר נשורת גרעינית, הובן לא נכון על ידי עיתונות מערבית והוצג כאילו הקרבות בצ'רנוביל הובילו לפיזור נשורת גרעינית.
אתר MIT Technology Review פרסם מדריך להתנהגות רשתות אחראית, ההצעות והטיפים הללו פורסמו לראשונה במהלך אירועי Black Lives Matter ב-2020, וגם במהלך הקמפיין לנשיאות ארה"ב. וגם אצלנו היו גלי התלהמות ברשתות, שהיה טוב אם היינו מאמצים במהלכם כמה מההצעות האלה.
יש משמעות לכל פוסט
קחו בחשבון שפעילות האונליין שלכם בעלת משמעות. גם אם אתם לא משפיעני רשת, עיתונאים או פוליטיקאים, הדברים שאתם מפיצים עלולים להשפיע, אפילו אם שיתפתם קבוצה קטנה של העוקבים שלכם. דברים מטעים ולא נכונים עלולים לצבור תאוצה, מעגלי ההפצה עלולים להתרחב במהירות, והם עלולים לגרום לנזק. כבר ידוע שבמנגנון הרשתות החברתיות מידע מסעיר ושקרי מופץ במהירות גבוהה פי כמה ממידע אמין.
קחו בחשבון שפעילות האונליין שלכם בעלת משמעות. גם אם אתם לא משפיעני רשת, עיתונאים או פוליטיקאים, הדברים שאתם מפיצים עלולים להשפיע, אפילו אם שיתפתם קבוצה קטנה של העוקבים שלכם. דברים מטעים ולא נכונים עלולים לצבור תאוצה
יש משמעות לכל תגובה
ככל שמתפתחים סיפורים חדשותיים, לאנשים יש נטייה לצטט, לצייץ, לשתף את הפרסומים בתוספת דברים חדים כתער או סתם זועמים בהתייחס לידיעות החמות. אז נכון שיש לרשתות החברתיות מדיניות שנועדה לצמצם ולהגביל את התפוצה של דברים מתלהמים ושל פייק ניוז, אבל כשמשתמשים הגונים מגיבים על הסיפורים האלה, הם פועלים ההיפך ממה שרצו. התגובות האמוציונליות גורמות לאלגוריתם של הרשת החברתית לסמן את הידיעה כשבעלת עניין, ולהגביר את התפוצה שלה. מה מומלץ לעשות? לסמן את הידיעה כדורשת בדיקה ולא להגיב עליה.
עצרו, בדקו
הנטייה הראשונית שלנו היא למהר ולהפיץ כל מידע שמגיע אלינו, "להיות הראשונים שידעו". אבל מומחים לאוריינות רשת ולתעמולה כוזבת חוזרים ואומרים: אל תמהרו להפיץ דיווחים שעולים אצלכם בפיד. ראשית נסו להבין מי מקור הידיעה. שנית, נסו למצוא מקור נוסף לאותו סיפור, למשל אתרי חדשות לגיטימיים. נסו גם למצוא דיונים שעוסקים בנושא ולהבין את שני הצדדים של הסיפור, אולי לצד השני יש טיעונים משכנעים יותר, הוכחות שהטענה הראשונה היתה כוזבת.
התעסקו רק במה שאתם מבינים
אם אתם לא מומחים ליחסי רוסיה-אוקראינה או עיתונאים שמכסים את האירועים מקרוב, אתם עלולים לטעות ולפרש את מה שקורה בצורה שגויה, או שמישהו יצליח לשכנע אתכם במשהו שקרי שמבוסס על פייק. ההמלצה הזו מכוונת בעיקר למי שמחשיבים את עצמם אנשים רציניים, שעושים את התחקיר של עצמם ולא מסתמכים על הדיווחים בתקשורת. מומחים לדיסאינפורמציה אומרים שמארג המידע השקרי שנבנה על ידי מערך התעמולה הרוסי נועד בדיוק כדי להפיל אנשים כאלה ברשת, והם עלולים להיתקל במסמכים ונתונים שמעוררים רושם אמין אבל הם שקריים לחלוטין. מחסום השפה צריך להיות הנורה האדומה של כולם: אם אתם לא בטוחים מה נאמר בדיווח, אל תפיצו טענה שמבוססת על איך זה מתפרש. הנורה האדומה המהבהבת היא מקור המידע: האם אתם מכירים אותו, האם אתם יכולים להעיד על מהימנותו? שלא יעבדו עליכם, שלא תיכשלו בעצמכם בחטא הפצת הפייק ניוז.
מומחים לדיסאינפורמציה אומרים שמארג המידע השקרי שנבנה על ידי מערך התעמולה הרוסי נועד בדיוק כדי להפיל אנשים כאלה ברשת, והם עלולים להיתקל במסמכים ונתונים שמעוררים רושם אמין אבל הם שקריים לחלוטין. מחסום השפה צריך להיות הנורה האדומה של כולם
מצאו על מי לסמוך
באוקיאנוס הדיווחים הסוערים צריך למצוא כמה עוגנים יציבים ואיים של מידע שאפשר לסמוך עליהם. המומחים לפייק ניוז מציעים לנו לחפש ולזהות את מקורות של מידע באוקראינה עצמה, שמדווחים לעולם על המצב מהשטח. אפשר גם להיעזר ברשימה מתעדכת של מקורות שחשודים בהפצת מידע שקרי במכוון, חלק מהקמפיין הרוסי, כדי לדעת מאילו מקורות להתעלם. יכול להיות שאם נוותר על תפקיד "הראשונים לדעת", ונחליף אותו בתפקיד "האמינים לדעת", נצליח לתרום יותר טוב לעולם.