שני אירועים הסעירו השבוע את קהילת הטק המקומית: ביקור סם אלטמן, האיש החשוב ביותר בעולם בתחום הבינה המלאכותית כרגע; והשקת Apple Vision Pro, משקפי ה-AR החדשים של חברת הטכנולוגיה הגדולה בעולם.
האם יש קו מקשר בין הדברים? אולי, ואפשר להבין אותו דרך המילה immersiveness, או כמבט על תמורות בממשק אדם מכונה. המשקפיים מאפשרים לנו לחוות את העולם הווירטואלי באופן חדש, ובעתיד כשכבה על גבי המציאות. גם ממשק התקשורת עימם, במחוות אצבע, הוא פיצוח אפלי מדהים. ה-AI תאפשר לנו במקביל לדבר עם המכונה, לבקש דברים בשפת בן אדם ולקבל אותם. שניהם מהווים קלט ופלט חדש עבור המשתמש - פורץ דרך כל כך, שמוקדם מידי (בעיני) להתנבא לגביו. (אמיתי זיו)
בעיית הבינה המלאכותית של נתניהו
סם אלטמן אמנם יהודי, אבל ביקורו בישראל היה בעיצומו של סיבוב הופעות חובק עולם, במסגרתו הוא נפגש עם מפתחים ובכירים בתעשיית ה-AI - וגם עם ראשי מדינות. דווקא עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אלטמן לא נפגש. עבור נשיא המדינה, בוז'י הרצוג, הוא דווקא מצא זמן.
בלשכת נתניהו הכחישו את החיזורים והניסיונות של רוה"מ להיפגש עם אלטמן ואחר כך הסבירו את ההחמצה בלוח הזמנים הבעייתי של נתניהו בגלל הפיגוע שהתרחש ביום שישי בגבול מצרים. אפשר היה להאמין לזה, אולי, אם לשכת רוה"מ לא היתה מפרסמת שתי הודעות היסטריות ביום שבו ביקר אלטמן בארץ. הראשונה: רוה"מ שוחח בטלפון עם אלטמן וכמה שעות לאחר מכן – נתניהו שוחח עם, לא פחות מאשר אילון מאסק.
Thank you for recognizing concerns about safety of digital superintelligence, which affects all of humanity
שתי השיחות, לדברי נתניהו, נסובו סביב בינה מלאכותית. "אני מתכוון לכנס בימים הקרובים צוותי חשיבה כדי לדון על מדיניות לאומית בבינה המלאכותית, הן בתחום האזרחי והן בתחום הביטחוני. כפי שהפכנו את ישראל למעצמה לאומית בתחום הסייבר, כך נעשה גם בתחום הבינה המלאכותית", לשון ההודעה לתקשורת.
נראה שנתניהו נזכר שישראל מפסידה במירוץ החימוש של ה-AI, כפי שכתבנו כאן שוב ושוב. ואולי זו בכלל אשמת הממשלה הקודמת. (רז סמולסקי)
החקיקה על משפיענים היא התחלה טובה
השבוע עבר חוק תקדימי בצרפת, שעושה סדר במותר והאסור בפרסום של משפיעני רשת. החוק קובע כי משפיענים לא יוכלו לפרסם אתרי הימורים, למכור ניתוחים פלסטיים או למכור שירותים פיננסיים (כמו מטבעות קריפטו), במטרה למנוע תרמיות פננסיות שונות. החוק קובע כי ניתן יהיה לשפוט משפיענים שעוברים על החוק ולהטיל עליהם קנס כספי רציני של עד 300 אלף יורו, או אפילו לשלוח אותם למאסר בפועל.
אבל קשה יהיה לראות כיצד מערכת המשפט הצרפתית, הידועה באיטיותה, תשלח מישהו לכלא על פרסומת. יותר נכון להסתכל על החוק הזה מבחינת הכוח שהוא עומד לתת למדינה אל מול הרשתות החברתיות. עד כה, הרשתות החברתיות הפעילו רגולציה עצמית בכל הנוגע לפרסומים ברשת. המטרה שלהן היתה ברורה: הן רצו נתח מהכסף שמשלמים למשפיענים. זה לא שטובת הציבור עמדה מול עיניהן.
@charlidamelio dont forget your sunscreen @CeraVe #faceitlikeaderm #cerave #ceravepartner ♬ original sound - charli d’amelio
עכשיו המדינה תוכל להכריח את הרשתות החברתיות להוריד פוסטים שעוברים על החוק, או אפילו לדרוש חסימה של משתמשים שיעברו על החוק שוב ושוב. ככה המדינה תוכל להיות זו ששומרת על האינטרס הציבורי, במקום על האינטרס הכלכלי של הרשתות החברתיות. מדינות נוספות צריכות להבין שהשארת הרגולציה לחברות עצמן משאירה את הרשת כמערב פרוע שכולו פרצה אחת גדולה. טוב יעשה המחוקק הישראלי אם ילמד היטב את החוק וינסה ליישם מהלך דומה גם אצלנו. (שי רינגל)
בעיית הפדופילים באינסטגרם מבהירה את הצורך בחקיקה
השבוע פרסם הוול סטריט ג'ורנל מחקר לפיו אינסטגרם סובלת מבעיית פדופיליה חמורה. המנגנון של הרשת החברתית, אומרים החוקרים, הופך אותה כר פורה לתכנים פדופולים ובעיקר לקבוצות שקונות ומוכרות תכנים קשים מאוד של פגיעה בילדים. המחקר מתאר שימוש בהאשטגים ברורים מאוד (#pedowhore למשל) לחיפוש תוכן, לצד הכישלון המחריד של החברה לטפל בבעיה ולהוריד חשבונות ותכנים גם כשיש עליהם תלונות משתמשים.
הכתבה אמנם ארוכה, אבל שווה קריאה לכל מי שיש לו ילדים שמשוטטים לבד ברשתות חברתיות.
להבדיל מפעמים קודמות, בחברת מטא לא ניסו להתחמק מתגובה לכתבה אלא ענו שהם מתייחסים לבעיה בחומרה ופועלים להורדת תוכן. אבל ככל שמתקדמים בכתבה הארוכה מאוד הזו ומגלים עוד מחדל ועוד מחדל של החברה, שהודתה בעצמה שרק בינואר האחרון מחקה כמעט חצי מיליון חשבונות המקושרים לפדופליה, מבינים שזה לא מספיק. בכלל לא מספיק. הכתבה והמחקר עליו היא מתבססת חשובים מאוד, אבל השלב הבא צריך להיות עונש מרשויות החוק, עדיף כזה שמוצמד לו קנס של כמה מיליונים לכל תמונה או סרטון פדופולים שנותרים בפלטפורמה. (הגר רבט)
השבוע הטראומטי של הקריפטו
מטח של תביעות נורו השבוע על ידי רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) נגד שתיים מבורסות הקריפטו הגדולות בעולם, Binance ו-Coinbase, יום אחר יום. התביעות הובילו לבהלה של משקיעים, שמשכו בתוך יומיים יותר מ-2 מיליארד דולר משתי זירות המסחר המקוונות. מניית קוינבייס, שנסחרת בנאסד"ק, צנחה ב-12% בתגובה לתביעה שהוגשה נגד החברה ביום שלישי.
ההצהרות של יו"ר ה-SEC גארי גנסלר בעקבות התביעה - "ארה"ב לא זקוקה למטבע דיגיטלי" - לא הותירו מקום לספק שהרגולטור החליט להכריז מלחמה על תעשיית הקריפטו. המלחמה הזאת צפויה לשנות באופן דרמטי את השוק. אם בתי המשפט יפסקו לטובת ה-SEC, המשמעות היא שזירות המסחר בשוק יחויבו לציית לחוקי ניירות הערך של ארה"ב, ונוסף על כך, מטבעות קריפטו רבים ייחשבו מבחינה חוקית כניירות ערך.
עם זאת, התביעות האלה עשויות להימשך שנים ארוכות, אם ללמוד מניסיון התביעה שהגישה ה-SEC בדצמבר 2020 נגד חברת Ripple Labs ושניים ממנהליה בגין הנפקת מטבע הקריפטו XRP - תביעה שעדיין מתנהלת בבית משפט פדרלי בניו יורק. רבים בתעשייה עדיין מקווים כי בסופו של דבר, הצעדים הרגולטוריים יהפכו את שוק הקריפטו ליציב ובטוח יותר עבור המשקיעים, כך שיוכל לשוב ולמשוך אליו גם את המשקיעים המוסדיים הגדולים בוול סטריט. (רועי קצירי)