למהפכת הפינטק, הביוטק, האגריטק וחברותיהן הצטרפה בשנים האחרונות אחות צעירה בשם ליגלטק. מונח זה מתייחס לטכנולוגיות בעולם המשפט, ומאגד בתוכו קבוצה של יישומים המבוססים על סוגים שונים של טכנולוגיה, חלקה מתקדמת (AI, NLP וכו'), המשתלבים בתהליכים משפטיים ואדמיניסטרטיביים-משפטיים, ומייעלים אותם.
לליגלטק פוטנציאל רב בשדות העסקיים אך אחת המשמעויות הכי מסקרנות שלו היא העמדת המשפט כצורך בסיסי, בשורה אחת עם יתר הצרכים והנושאים שזכו למענה טכנולוגי והביאו לכך שהצרכן נדרש למינימום השקעת זמן עבור מקסימום תוצאות. קחו לדוגמה את הצורך לנווט ולהתמצא במרחב בפשטות (Waze), את הצורך להתנהל כלכלית ללא מגע אדם בבנקים ובבתי עסק (Paybox, Pepper), את הצורך לשלם על חניה מבלי לחפש קיוסק שמוכר כרטיסי חניה או מדחן (Pango), את הצורך לקבל מרשמי תרופות מבלי להגיע למרפאה, את הצורך להיות חלק מקהילה ולקבל מידע ותמיכה שוטפים (Facebook), ועוד ועוד. כעת גם הצורך הבסיסי לקבל שירות משפטי עובר שינויים חיוביים.
פונקציות הליגלטק מתחלקות לרמות שונות של שימוש בטכנולוגיה, החל ביצירת טופס מקוון וממשק פשוט בין מאגרי מידע, עובר דרך סידור נספחי כתב תביעה או כתב הגנה, וכלה בחיזוי הליכים משפטיים. הפונקציות מיועדות בראש ובראשונה לעוסקים בתחום: לעורכי דין, למחלקות משפטיות ולפירמות עורכי דין. לצד אלה קיימות מערכות שמיועדות לקהל הרחב ומציעות כלים להפקת מסמכים, ניהול זכויות סוציאליות ואף הגשת בקשות וניהולן, אם כי פונקציות טכנולוגיות אלו לא תמיד יוגדרו כ "ליגלטק" ולעיתים יוגדרו כפינטק או לעיתים גובטק.
בשונה מחלק ממקבילותיה בעולם, למשל ה-American Bar Association, לשכת עורכי הדין הישראלית עדיין לא הציבה אימוץ כלים טכנולוגיים בראש סדר העדיפויות. הלשכה אפילו לא מעודדת שימוש בכלים טכנולוגיים. העיכוב באימוץ מהפכת הליגלטק פוגע באזרחי מדינת ישראל, ומאט את הסיכוי לנגישות לצדק
פיתוחים אלה, שמיועדים לקהל הרחב, הובילו לקריאה לרתום את מהפכת הליגלטק לטובת נגישות לצדק: Access to Justice, או A2J.
הכוונה ב"נגישות" בהקשר זה היא לביצוע פעולות באופן עצמאי, במינימום דרישה לעזרים נוספים ותוך בחירה מבין מקסימום אפשרויות. "צדק" מתייחס לכמה היבטים: הראשון הוא קבלת זכויות ממשלתיות; השני קשור בבירור, מימוש, רישום זכות, הגשת תלונה, הסדרה חוקית מול המדינה; והשלישי נוגע לייעוץ, ליווי וייצוג, כלומר לשירות משפטי.
השוק הישראלי מאחור
ברחבי העולם יש לא מעט חברות שמציעות כלים למדינות דוברות אנגלית. בין החברות הישראליות המתמחות בתחומים אלו אפשר למצוא את LegalUp, Litigate, Darrow, LawGeex, Lexense, Ettorney, ועוד. עם זאת, אזרחי מדינת ישראל, שחייהם רוויים בעשרות פעולות משפטיות שנעשות מדי יום בכל משק בית, עדיין צורכים "צדק" ובכללו שירות משפטי, בדרכים מסורתיות ולא יעילות שגובות משאבים מיותרים.
בשונה מחלק ממקבילותיה בעולם, למשל ה-American Bar Association, לשכת עורכי הדין הישראלית עדיין לא הציבה עניין זה בראש סדר העדיפויות. הלשכה אפילו לא מעודדת שימוש בכלים טכנולוגיים. העיכוב באימוץ מהפכת הליגלטק פוגע באזרחי מדינת ישראל, ומאט את הנגישות לצדק. אילו היה מדובר בעיכוב מסחרי בלבד – היה אפשר להניח למשק לנהל את עצמו, אך העיכוב גורם לאי מימוש פוטנציאל בעל חשיבות ציבורית גדולה יותר.
חברות מסחריות שמנסות לאתר הזדמנויות למימוש חזון זה בישראל עלולות לגלות שרבים מהנתיבים חסומים. ראשית, הפוטנציאל המסחרי בישראל כמעט לא קיים, שכן גודל האוכלוסייה מצומצם מדי ואין כדאיות כלכלית לפתח כלים (AI, NLP) בעברית. כתוצאה מכך חברות ליגלטק ישראליות, גם כאלה שנגישות לצדק אינה מטרתן הראשית אך היא מובלעת בתוכן, לא מפתחות את מוצריהן לשוק הישראלי.
בעיני עורכי דין רבים, כלים טכנולוגיים משקפים סכנה ליציבות המערכת המשפטית ולמודל התעסוקה המשפטי. זאת כיוון שהשוק המשפטי מבוסס כיום במידה רבה על מדידת תשומות ולא על מדידת תפוקות או תוצאות. ליגלטק הוא דיסרפטיבי לשוק, והרתיעה של עורכי הדין מובנית כי הטכנולוגיות האמורות לא יועילו להם אלא יחליפו אותם
שנית, לעורכי הדין יש רתיעה מאימוץ טכנולוגיות חדשות. נקודה. בעיני רבים מהם כלים טכנולוגיים משקפים סכנה ליציבות המערכת המשפטית ולמודל התעסוקה המשפטי. זאת כיוון שהשוק המשפטי מבוסס כיום במידה רבה על מדידת תשומות – חיוב לפי מדידת כמות השעות שהשקיעו עורכי הדין, ולא על מדידת התפוקות או התוצאות. ליגלטק הוא דיסרפטיבי לשוק, והרתיעה של עורכי הדין מובנית, כי הטכנולוגיות האמורות לא יועילו להם אלא יחליפו אותם. דוגמאות מעשיות לחשש בגין השגת גבול המקצוע הן מאבקה של לשכת עורכי הדין בשירותי המרכז למימוש זכויות רפואיות של לבנת פורן או בשירותי חברת חשבים להנגשת מידע משפטי בתחום דיני העבודה.
בשורות ראשונות
בנסיבות אלו יש לפעול באופן אקטיבי לעידוד פיתוח טכנולוגיות לגישור על פער הנגישות. שימוש בהן מקצר ומוזיל את ההליך, ומאפשר לאוכלוסיות רבות יותר לקבל שירות משפטי איכותי, וצדק בכלל.
הצורך להאיץ את ההטמעה והשימוש במערכות ליגלטק כמנוף להבנת מצבים משפטיים, להנגשת ידע משפטי לציבור ולהתנהלות משפטית-כלכלית נכונה, זוהה ומקודם בידי כמה גופים. בשנה האחרונה יצא לדרך מכרז פומבי מטעם משרד המשפטים לקבלת שירותי ייעוץ בנושא מיפוי פער הנגישות למשפט בישראל וקידום תחום הליגלטק.
לא מעט ארגונים עוסקים בצבירת מידע שחשיבותו קריטית לצורך פיתוח כלים עתידיים, ובהנגשתו. לדוגמה הסדנה לידע ציבורי, בטא מחוקקים, תולעת המשפט, מאגר ביג דאטה שפותח בין היתר על ידי פרופ' קרן וינשל מרגל, מנוע הזכויות, מערכת רקמ"ה – מערכת מידע להנגשת נתוני עתק ממשלתיים למחקר ופיתוח פרויקט הקורפוס הלאומי.
חברות מסחריות שמנסות לאתר הזדמנויות בישראל עלולות לגלות שרבים מהנתיבים חסומים. הפוטנציאל המסחרי בישראל כמעט לא קיים. רוב חברות הליגלטק הישראליות, גם כאלה שנגישות לצדק אינה מטרתן הראשית אך היא מובלעת בתוכן, לא מפתחות את מוצריהן לשוק הישראלי
לצידם יש גם מיזמים פרטיים שהצליחו לרתום את הממשלה לשיתופי פעולה במטרה להנגיש זכויות לאזרחים. בראשם אפשר להזכיר את אתר הזכויות המשפטיות "כל זכות" שאומץ על ידי משרד המשפטים וממשיך להתפתח, את מיזם "הגל הירוק" שהצליח ליצור ממשק למיצוי זכויות ולהגשת בקשות מהירות להנחה במס הכנסה לחולים ולמחלימים מסרטן, וכן "גם כן בוט" שסייע לתקופה מסוימת בקביעת תור במשרדי רשות האוכלוסין.
בסוף שנת 2021 נערך גם האקאתון הנגישות לצדק הראשון בישראל - JustLaw. ההאקאתון נערך ב"כוורת" בלוד בשותפות של גורמים בכירים מהמגזר הציבורי, מהמגזר הפרטי והמגזר השלישי, במטרה לקדם מיזמים להנגשת זכויות ושירותים משפטיים עבור כלל האוכלוסייה. מאז, צוות JustLaw Israel ממשיך ללוות את המיזמים שפותחו בהאקתון ומיזמים נוספים שהצטרפו מאז.
בתאריך 12.9.22 יתקיים מיטאפ ראשון מסוגו בנושא Data for Justice שמטרתו לעודד חיבור בין יזמים, חברות, אקדמיה וגורמי ממשל לטובת האצת שימוש בדאטה בעברית להגברת נגישות לצדק בישראל. המיטאפ יתקיים בחסות JustLaw ובשיתוף קהילת הדאטא סיינס JerusML.
הכותבת: עו"ס עו"ד בת-חן שלזינגר, מייסדת JustLaw Israel ועד לאחרונה פרקליטה בפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי).