תחום כלי הפיתוח למפתחים רותח. לפי התחזיות הגלובליות, השוק יגיע להיקף של 733.5 מיליארד דולר עד 2028. קצב הצמיחה השנתי הצפוי הוא 24.3%, כך עולה ממחקר של Grand View Research וממחקרי שוק רבים נוספים.
הגידול בשימוש בפתרונות מבוססי ענן וההיצע הנגיש לטכנולוגית IoT (האינטרנט של הדברים) מתדלקים את הצורך הבוער בפתרונות טכנולוגיים המשמשים מפתחים ומייעלים את תהליכי העבודה.
ישראל יכולה להפוך למרכז בינלאומי של חברות Dev Tools, ולמעשה כבר כעת יש בארץ אשכול מרשים של חברות, צעירות וצומחות שבולטות בתחומן כמו Datree ,Databand ואחרות.
כדי להבין למה ההייטק הישראלי יכול להוביל את התחום הזה, שווה להתעכב על מפת השוק. תחום ה-Dev Tools הוא רק ענף אחד מתחום טכנולוגי גדול יותר, ה-PLG (Product-Led Growth), שממוקד בעולמם ובצרכים של עובדים ומפתחים.
מוצרי ה-PLG חודרים לארגונים מלמטה תוך שהם מתמקדים בחוויית המשתמש ובפתרון של בעיה ספציפית. לאחר שהתועלת שהם מביאים ברורה והשימוש בכלים האלו צומח במהירות, החברות מעמיקות את כניסתן לשטף העבודה
זהו שוק חדש יחסית, והוא מתנהג באופן שונה מכל מה שהכרנו עד כה. בעבר, מי שרכשו מערכות טכנולוגיות ותוכנה היו מנהלי IT או בכירים במחלקות הפיתוח. ואילו כיום, כאשר חסמי הכניסה להטמעת מוצרים טכנולוגיים כמעט ונעלמו, עם כניסתם של שירותי הענן, המוצרים מכוונים ומשווקים ישירות אל לקוחות הקצה, במקרה של Dev Tools אלו הם מפתחים, שלבסוף ישתמשו במוצר הזה יום-יום. השינוי המשמעותי הזה מכתיב התנהלות, היצע ותמחור שונים לחלוטין.
מוצרי ה-PLG חודרים לארגונים מלמטה תוך שהם מתמקדים בחוויית המשתמש ובפתרון של בעיה ספציפית. לאחר שהתועלת שהם מביאים ברורה והשימוש בכלים האלו צומח במהירות, החברות מעמיקות את כניסתן לשטף העבודה הארגוני ומציעות עוד פתרונות לעוד בעיות.
בפועל, רק המוצרים הטובים ביותר שיפתרו לבעלי התפקידים השונים בעיות אמיתיות ביום-יום יצליחו. חברת סלאק, למשל, שהתחילה בשנת 2013 כפיצ'ר פנימי למפתחי גיימינג, היא כיום חברת ענק שמוצריה מותקנים כמעט בכל חברת טכנולוגיה בעולם ומשמשים לעבודה יום יומית.
רק המוצרים הטובים ביותר שיפתרו לבעלי התפקידים השונים בעיות אמיתיות ביום-יום יצליחו. חברת סלאק, למשל, שהתחילה בשנת 2013 כפיצ'ר פנימי למפתחי גיימינג, היא כיום חברת ענק שמוצריה מותקנים כמעט בכל חברת טכנולוגיה בעולם ומשמשים לעבודה יום יומית
נשמע פשוט? לא כל כך. עובדי הייטק ועובדי צווארון לבן בכלל בררנים מאוד לגבי הכלים שהם בוחרים להשתמש בהם. הפתרונות שהם מוכנים להתקין ולעבוד עליהם חייבים לתת להם מענה מדויק שישפר את שטף העבודה שלהם. וזו גם הסיבה שחברות ה-PLG מציעות בשלב ראשון מוצרים ללא תשלום, בלי אנשי מכירות או Book a demo.
אם המוצר אכן מביא תועלת משמעותית, ההיצע החינמי יתרחב ויציע פתרונות נוספים, מדויקים יותר, הפעם בתשלום. מודל ה-Freemium משנה את הדרך בה התרגלנו לבנות, לשווק ולמכור מוצרי תוכנה. גוגל-אדס או קמפיין בלינקדאין, לא יעזרו כאן. השיווק האמיתי של מוצרי PLG נעשה דרך בניית קהילת משתמשים מסורה שהיא למעשה שותפה בשיפור והעמקת המוצר.
מחברות סטארט אפ צעירות ועד לחברות ענק שנסחרות בשווקי ההון בארה"ב. לכל אחת מעשרות חדי הקרן והחברות הגדולות בהייטק הישראלי יש מחלקות של מאות ולפעמים יותר מפתחים. הם הלקוחות הרלוונטים
מה עושה את ההייטק הישראלי מתאים להובלת השוק? זוהי אולי הפעם הראשונה בה יש לחברות ה-PLG הישראליות אפשרות לפעול קרוב ללקוחות שלהם, גיאוגרפית ותרבותית. בעבר, חברות תוכנה לארגונים או אפילו SaaS היו מכוונות לתאגידים גלובליים גדולים.
לעומת זאת, שוק היעד של ה-PLG הוא בעלי תפקידים בחברות טכנולוגיה, במיוחד מפתחים. ואת זה יש בישראל בשפע. מחברות סטארט אפ צעירות ועד לחברות ענק שנסחרות בשווקי ההון בארה"ב. לכל אחת מעשרות חדי הקרן והחברות הגדולות בהייטק הישראלי יש מחלקות של מאות ולפעמים יותר מפתחים. הם הלקוחות הרלוונטים.
הקרבה אל שוק היעד והמשתמשים מקצרת כמובן את התהליכים. אם למשל חברת סייבר ישראלית שכבר עובדת עם בנק ישראלי תרצה לצמוח ולהגיע אל לקוחות בארה"ב, היא תגלה שהאופן שבו הבנקים עובדים שם הוא שונה לחלוטין.
במקרה של חברות PLG, העבודה בחברת טכנולוגיה ישראלית תהיה די דומה לעבודה בחברת טכנולוגיה בארה"ב או אוסטרליה. כל אלו, והניסיון המצטבר בהייטק הישראלי בתחומי תוכנות ארגוניות יכולים להתלכד לפוטנציאל ממשי להפיכת ישראל למעצמת PLG שמובילה את התחום.
הכותבת היא: יודפת הראל בוכריס, שותפה מנהלת בבלאמברג קפיטל