לא כולנו הייטקיסטים
בשבוע האחרון עלתה לכותרות יוזמה חדשה בשם Plan B במסגרתה כמה מבכירי ההייטק הישראלי מנהלים מגעים מתקדמים עם ממשלת יוון ועם גורמים בכירים במדינות אירופיות נוספות במטרה להעביר אליהן את ההייטק הישראלי על עובדיו. הדיונים כוללים דרישה להטבות מס מופלגות ואפילו הקמה של דיור ייעודי, מערכת חינוך ואזרחות למהגרים.
בין אם התוכנית תצא לפועל ובין אם לא, מדובר בתהליך ממושך ואף אחד לא התחיל עדיין לארוז מזוודות. יוון נבחרה לא בגלל שהיא דמוקרטיה למופת או מעצמת הייטק אלא דווקא בגלל שהיא לא מצליחה לפתח מגזר טכנולוגיה מבית וזקוקה לכזה. בנוסף, היותה במרחק שעתיים טיסה מתל-אביב מאפשרת להייטקיסטים להחזיק בפנטזיה שהם לא "יורדים מהארץ", הם רק עוברים לעבוד מרחוק.
כל הסימנים מראים שהיוזמים עושים הכל בשביל לייצר לעצמם את האשליה של ישראל הקטנה מרחק חצי שעה נסיעה מאתונה. כרגע לפחות מדובר באסקפיזם במלוא מובן המילה, השתעשעות ברעיון של בריחה לחופשה נצחית ביוון. אבל גם, צריך להודות, בצעד שעשוי לעורר זעם מוצדק. לא כולנו הייטק. מילואימניקים, רופאים, אקדמאים - הם בינתיים "תקועים" כאן, עם או בלי דיקטטורה. מזל שיוון זה רק שעתיים טיסה, נקפוץ לבקר בחגים. (הגר רבט)
כתף קרה מהעולם
השבוע פירסם היזם שירן ויצמן בחשבון הטוויטר קטע ממייל דחייה שקיבל מקרן אירופית. "לצערנו הפסקנו לבצע השקעות ופעילות בישראל לאור תיאבון הסיכון המוגבל של המשקיעים שלנו", כתבה הקרן הגדולה. "המדיניות שלנו זהירה לגבי פקטורים כלכליים ופוליטיים". ויצמן רק הציף מה שחווים כנראה עשרות ומאות יזמים בישראל - כתף קרה מהעולם. וזו רק ההתחלה.
החשש של ההייטק קיבל השבוע גם סטמפה רשמית של מדינת ישראל, כשאגף התקציבים פירסם עבודה מקיפה על השפעות הרפורמה המשפטית על ההייטק. העבודה מפורטת וכוללת תרחיש פגיעה בכל שרשרת הערך: סטארט אפים, חברות צמיחה וחברות מו"פ, והעבודה מעריכה שצפויים בין 30 ל-90 אלף מפוטרי הייטק (!). מדובר בפגיעת מאקרו בתוצר של ישראל, כתבו באוצר. לא פלא שהייטק מוביל את המחאה. (אמיתי זיו)
נלחמים לא רק על עתיד ההייטק
מחאת ההייטקיסטים נמשכה גם השבוע, עם המיצג "הזמן אוזל להייטק הישראלי" - שעון חול בגובה של חמישה מטרים שהוצב במרכז שרונה בתל-אביב. "כל גרגר חול שנופל זו עוד השקעה שבורחת ועוד חברה שלא תיפתח, הנזק לענף נהיה בלתי הפיך" אמרו מארגני המחאה. כמו במיצג הלפטופים וה-Shutdown לפני שבועיים, המסר גם כאן ממשיך להיות - "בלי דמוקרטיה אין הייטק".
מקומם של ההייטקיסטים לא נפקד גם מהמחאה הביטחונית. "הטיייסים"? "אנשי 8200"? "בוגרי תלפיות"? "טייסי הכטב"מים"? "יוצאי היחידה המיוחדת"? מי הם כל האנשים האלה? ברובם הגדול מאוד אנשי תעשיית ההייטק, מהיזמים והמנכ"לים ועד אחרוני המפתחים והג'וניורים
המיצג הזה נערך ביום חמישי השבוע, "יום השיתוק הלאומי", ונראה שהוא קצת נבלע בים של מיצגים ואירועי מחאה, חלקם מעוררי השראה, חלקם אלימים. אם בתחילת הדרך מחאת ההייטקיסטים היתה המרשימה, מעוררת התגובות והמשפיעה על ההתרחשויות, כעת האפקט קצת נחלש. אפשר לומר שזה חלק מהיחלשות כללית של ההתרעות מפני ההשפעה הכלכלית של המהפך המשטרי. כמו שכתבנו כבר - אם ישראל לא תהיה דמוקרטיה, הבעיה הכלכלית לא תהיה הבעיה העיקרית שלנו.
בזירת הטיעונים והשכנוע, מי שתפסה את המקום המרכזי היא הדאגה הביטחונית, החשש מפני התפרקות הצבא. ההתרחבות של מעגלי הסרבנות בקרב אנשי מילואים, וביחידות הרגישות ביותר, נראית כמי שקרובה להכריע את המאבק. אם החקיקה תיעצר, זה יהיה כי בישראל חוששים יותר מעתיד בטחון המדינה מאשר מעתיד כלכלת המדינה. מישהו מופתע מזה?
ואחרי כל זה צריך לזכור שמקומם של ההייטקיסטים לא נפקד גם מהמחאה הביטחונית. "הטיייסים"? "אנשי 8200"? "בוגרי תלפיות"? "טייסי הכטב"מים"? "יוצאי היחידה המיוחדת"? מי הם כל האנשים האלה? ברובם הגדול מאוד אנשי תעשיית ההייטק, מהיזמים והמנכ"לים ועד אחרוני המפתחים והג'וניורים. גם בקרב מובילי מאבק "אחים לנשק", גם בקרב "מחאת הנשים" באדום, גם בין "אנשי הסגל האקדמי" ועוד ועוד, אפשר למצוא הייטקיסטיות והייטקיסטים רבים. אנשי ההייטק הם חלק מכל מעגלי המאבק והם נלחמים על עתיד מדינת ישראל, לא רק על עתיד ההייטק. (טל שחף)
בשבח המסורת
השבוע פירסמה חברת OpenAI מחקר הבודק כיצד יושפעו מקצועות שונים בעקבות כניסת כלים שמשתמשים בבינה מלאכותית, כמו אלה שהיא עצמה מפתחת. המחקר מצא שכמעט 80% מהעובדים יושפעו בצורה כזאת או אחרת מכניסה של כלים כאלה, ביניהם עורכי דין, רואי חשבון, כותבי מרקטינג, מפתחי קוד ועוד ועוד.
המחקר הצביע על כך שכל מי שמשתמש בתוכנה על מנת לעבוד יושפע בצורה כזאת או אחרת מבינה מלאכותית. מי לא יושפע? אנשים שעובדים בתעשיות מסורתיות. עובדי פסי ייצור, אנשים שמייצרים מוצרים בעבודת יד וכו׳. עד כה התרגלנו לחשוב שהתקדמות טכנולוגית גורמת לכך שמקצועות המידע הם אלה שלוקחים צעד קדימה, בעוד מקצועות מסורתיים יותר, לא טכנולוגיים, נשארים מאחור. ופתאום, הפרדיגמה מתהפכת: מקצועות המידע הם אלה שבסכנה מיידית, בעוד המקצועות המסורתיים הם אלה שיישמרו. יותר מזה: ייתכן שהמקצועות המסורתיים אפילו יהפכו לחשובים ומשמעותיים יותר. בעידן שבו מכונה עומדת לעשות הרבה יותר עבודה עבורנו, תהיה גם דרישה להרגיש ״יד אדם״ בחלק מהמוצרים. פתאום לאכול גבינה שנוצרה בתהליכים טבעיים, שגובנה בידיים של חקלאי מומחה, תהפוך לאירוע גדול יותר בחיים של אנשים שצורכים מדי יום תכנים מסונתזים לחלוטין ע״י מכונות שכותבות את האתרים שהם קוראים ואת תוכניות הטלוויזיה שהם צופים.
ייתכן שהרבה מאוד אנשים שעובדים במקצועות אינפורמציה ייאלצו לעשות הסבה בשנים הקרובות. כלים כמו ChatGPT יכולים כבר עכשיו להחליף הרבה מאוד כותבי קופי או יכולים לחסוך לחברה בינונית לשכור חצי מרואי החשבון שתיכננה לשכור. ולאן יילכו רואי החשבון הנותרים? אולי זה הזמן ללמוד איך מכינים נרות ארטיזניים. (שי רינגל)