מחקר שבוצע השנה בחברת בוסטון קונסלטינג גרופ השנה מלמד כי עד כה רק 10% מהחברות שהשקיעו בבינה מלאכותית הצליחו ליצר מהשקעה זו ערך כלכלי אמיתי.
אלו שהצליחו במשימה, הקפידו לייצר סביבת עבודה משותפת של העובד עם מערכות תומכות העושות שימוש נבון במידע ובתובנות. אותן מערכות תומכות פטרו את העובד מעבודה מנהלית שגרתית ואפשרו ריכוז מאמץ ביצירתיות, הבנה, רגישות וגמישות של העובד.
המערכות התומכות שלפו עבור העובד ידע שכנראה אין הוא מכיר או אין ביכולתו לזכור. כפועל יוצא, החברות נהנו מיכולת גבוהה של העובד לייצר ערך, לצמוח, לתת שירות טוב יותר ולפתוח עבורה שווקים חדשים. מהלך זה מייתר אמנם עובדים שתרומתם פחות יותר אולם לאו דווקא מביא לירידה בסך כוח האדם של החברה.
עשר דקות של טיול בעיר גדולה חושפות אותנו לגיליונות "דרושים" המודבקים על חלומות ראווה. אלו מודעות הפונות בדרך כלל למשרות שאינן דורשות רקע טכנולוגי והכשרה מורכבת ונראה כי אין להם דורש. המשרות הנחשקות יותר בעולמנו הן משרות הדורשות חשיבה
עשר דקות של טיול בעיר גדולה חושפות אותנו לגיליונות "דרושים" המודבקים על חלומות ראווה. אלו מודעות הפונות בדרך כלל למשרות שאינן דורשות רקע טכנולוגי והכשרה מורכבת ונראה כי אין להם דורש. המשרות הנחשקות יותר בעולמנו הן משרות הדורשות חשיבה, יצירתיות והכרות עם עולם תוכן חדש ומרתק והן גם אלה שיוצרות ערך כלכלי לעובד, לחברה ולמדינה.
הטכנולוגיות העתידיות אכן מספקות את הצורך הזה. כמה משרות פתוחות היו בעולם הקוונטים לפני שלוש שנים?
פתאום ללמוד פיזיקה נשמע מרתק. הכימאים שזוהרם דעך נקראו לדגל לפתח מטא-חומרים, חומרים אורגנים מתכלים, לשפר את הפונקציונליות של משטחים וההגנה שלהם מזיהומים, וביולוגים נרתמים יד ביד עם מהנדסי תוכנה להפיק ערך ממידע רב שלא יכלו לגשת אליו קודם לכן לצורך אבחון וריפוי מחלות.
העולם הוירטואלי, המטאוורס שנכנס בעוצמה לחיינו, מאפשר פיתוח חוויתי שעדייו נמצא בחיתוליו. ההחלטה של חברות אופנה מובילות לעצב פריטי עיצוב וירטואליים, מוגניי NFT (Non-fungible token), עבור עולם זה, מסמן לחברה תחום עיסוק חדש המבוסס על המוניטין ונקודות החוזקה שלה. טכנולוגיית זו פתחה עולם שלם של עיסוקים לא רק למהנדסי תוכנה אלא גם למעצבים, אמנים, סוחרים ומתכנני סביבה.
הדוחות האמריקאים שוב ושוב מציינים עלייה במספר המשרות דווקא בכלכלה שבה רמת האוטומציה והיקף הכלכלה המקוונת עולה על בכל מדינה אחרת. ברשות החדשנות אנו מבינים כי יש להכין את התעשייה לטכנולוגיות החדשות שישמרו על מיצובה של ישראל כמובילה טכנולוגית, ויוסיפו מספר משמעותי של משרות חדשות למשק הישראלי בשנים הקרובות.
הדוחות האמריקאים שוב ושוב מציינים עלייה במספר המשרות דווקא בכלכלה שבה רמת האוטומציה והיקף הכלכלה המקוונת עולה על בכל מדינה אחרת. ברשות החדשנות אנו מבינים כי יש להכין את התעשייה לטכנולוגיות החדשות שישמרו על מיצובה של ישראל כמובילה טכנולוגית
גם אם תשתיות המחשוב הגדולות שנבנה תהיינה גמישות, הן עדיין מתקשות לבצע כריית תובנות ממספר רב של מודלים ומקורות מידע. למה? יש פשוט יותר מדי מידע ומשאבי העיבוד עולים הרבה כסף. מירב התובנות שהן מצליחות לגבש מבוססות על המידע שברשות הארגון שלנו או מידע מסוג מסוים. היכולת של המוח האנושי להיות יצירתי מאפשר לו להכווין את המערכות לגבש תובנות ממדיות שונות (וידאו, אודיו, טקסט..) וממקורות שונים (מאגר מובנה ארגוני לצד רשת חברתית מסוימת). מהלך זה שיבוצע באמצעות בינה מלאכותית עשוי לגבש את התובנות המעניינות יותר.
גם משרתם של מהנדסי התוכנה אינו בטוח עוד. המעבר לכלי קידוד אוטומטים, מערכות מקצה לקצה, כלי בקרה חכמים ועוד, מותירים את הכיסא רק עבור אלו שיהיו גמישים דיים להתאים עצמם לדבר הבא. עלינו להכיר באותן יכולות שאין עדיין למחשב (ואולי טוב שכך) שיוצרות לנו את ההזדמנויות. היכולת להרגיש, להריח, לחוות, להיות מאושר, לנתח מצבים יוצאי דופן ו.. לעבוד מחוץ לכללים. כי המחשב יודע לעבוד על רק על פיהם.
הכותב הוא ד"ר אביב זאבי באלאסיאנו, סמנכ"ל תשתית טכנולוגית ברשות החדשנות