מופע האימים בוועדת הכלכלה
קצת אחרי שדונלד טראמפ הושבע לנשיאות התראיינה יועצת התקשורת שלו, קליאן קונוויי, ל-NBC להגן על ההצהרה השקרית שלו לגבי מספר הנוכחים בהשבעה וטבעה את המונח ״עובדות אלטרנטיביות״. השבוע קיבלנו את הגרסה הישראלית ל"עובדות אלטרנטיביות" מבית היוצר של שר הכלכלה, ניר ברקת. ברקת ענה לחברת הכנסת שלי מירון מיש עתיד שהציגה נתונים על פגיעה בכלכלה: ״כל אחד עם הדעות שלו״. דעות? עובדות? אותה מהפכה.
בתקופה שחלפה מאז הבחירות כתבתי עשרות כתבות על הפגיעה בהייטק, נעזרתי ביותר מתריסר דוחות של גופי מקצוע, חלקם ממשלתיים כולם מקצועיים, כדי להצמיד מספרים מדויקים לאירועים. נייר העמדה של רשות החדשנות, דוח מצב הייטק מהחודש שעבר ועוד לא מעט דוחות כאלה הונחו גם על שולחנו של שר הכלכלה ברקת. במקביל, בחצי השנה האחרונה הממשלה הנבחרת מנהלת מלחמה נגד הציבור במדינה. לא נגד כולו, נכון, אבל נגד רובו הגדול. אחד הכלים המרכזיים שלה במלחמה הזו הוא דיסאינפורמציה ואפילו גזלייטינג (מניפולציה שנועדה לערער על תפיסת המציאות של הזולת, ה"ר). ברקת, איש הייטק בעבר ומיליארדר בהווה, מבין היטב את החשיבות של דאטה, נתונים, עובדות. הוא מבין גם מה המשמעות של קריסת ההייטק עבור הכלכלה הישראלית והציבור הישראלי, ובכל זאת זכינו למופע האימים הזה בוועדת הכלכלה. תסיקו את המסקנות בעצמכם. (הגר רבט)
האם מטא תמציא סוף סוף משהו חדש
מזל טוב למטא! יש לה פלטפורמה חדשה בשם Threads והיא בדרך לכבוש את העולם! או לפחות את משתמשי טוויטר. צוקרברג מדווח כל כמה שעות על עוד מיליונים שמצטרפים לרשת החברתית החדשה שנראית כאילו אינסטגרם בלעה את טוויטר ואז ירקה מחדש אחרי ממש קצת לעיסות. כפתורים של אינסטגרם, עוקבים ונעקבים מאיסנטגרם, ושימושיות של טוויטר.
השאלה הגדולה היא האם למטא עדיין יש את היכולת להמציא את עצמה מחדש, או לפחות להמציא מוצר בעצמה. כל הלהיטים הגדולים של מטא מהשנים האחרונות היו רכישות: אינסטגרם, וואטסאפ, אפילו האוקולוס ריפט שהוא עדיין לא הצלחה ענקית היה רכישה. כל פעם שמטא הרגישה שמשהו תקוע בגלגלים של פייסבוק, היא רכשה מוצר אחר והטמיע אותו לתוכה. לכן יהיה מעניין לראות האם קללת פייסבוק תישבר סוף סוף, ובפעם הראשונה מאז הרשת החברתית ההיא שעשתה את צוקרברג לצעיר הכי עשיר בעולם - האם מטא תצליח לבנות מוצר חדש משלה? זאת אומרת, אם אתם קוראים להעתקה של טוויטר מוצר חדש. (שי רינגל)
מלחמת הישרדות, לא פוליטיקה
ושוב הרגל על הצוואר, ושוב קשה לנשום. וכמו בשידור חוזר של תסריט שחוק, אנחנו נכנסים לישורת האחרונה של מושב הקיץ של הכנסת במתח גדול: תעבור או לא תעבור הרפורמה המשפטית? בינתיים ישראל בוערת.
עשה מעשה השבוע שלמה קרמר, אחד מהאבות המייסדים של הסייבר הישראלי, יזם ומשקיע מאוד אקטיבי כשפנה לעובדי החברה שלו Cato נטוורקס ובלי ללכת סחור-סחור אמר להם: "את דעתי הפרטית הבעתי מספר פעמים אבל כעת אני פונה אליכם כמנכ"ל החברה. למיטב שיקול דעתי העסקי, אנחנו נמצאים ברגע קריטי עבורנו כחברה. להשקפתי ניסיון החקיקה הקרוב יגרום נזק לעסק שלנו ולהצלחת החברה". לאור זאת הוא מעודד את העובדים שלו לצאת להפגין נגד מהלך החקיקה הקרוב.
קרמר אומר את הדברים כמו שהם, בלי התייפיפות אמריקאית של "להפריד פוליטיקה מהעסקים". מבחינת ההייטק הישראלי זו לא פוליטיקה - זו מלחמת הישרדות. (אמיתי זיו)
כבר לא מסונוורים מהביטקוין
בניגוד לעבר, הראלי של הביטקוין כבר לא מסנוור את משקיעי ההון סיכון: השבוע גילינו כי 16 מיליארד דולר בהשקעות הון סיכון (VC) ברחו מתעשיית הקריפטו בתוך שנה. לפי נתוני חברת המחקר RootData, במחצית הראשונה של 2023 צנח היקף השקעות ה-VC הגלובלי בתחום הנכסים הדיגיטליים ב-78% ל-4.4 מיליארד דולר, לעומת 20.3 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
הירידה בהשקעות הון סיכון בתחום הקריפטו השנה חדה הרבה יותר מאשר הירידה הכללית בהשקעות VC ברחבי העולם. לפי נתוני RootData, יוני 2023 היה החודש החלש ביותר ב-12 החודשים האחרונים בהשקעות VC בתחום הקריפטו. מהנתונים עולה כי קרנות ההון סיכון נרתעות מתחום הקריפטו, למרות העלייה המרשימה במחירי המטבעות הדיגיטליים - זינוק של 84% במחיר הביטקוין ושל יותר מ-60% במחיר של את׳ריום מתחילת השנה. שוויו הכולל של שוק הקריפטו, המונה כיום יותר מ-26 אלף סוגי מטבעות דיגיטליים, עלה בכ-50% מתחילת השנה ליותר מ-1.2 טריליון דולר, לפי נתוני אתר CoinMarketCap.
משקיעי ה-VC בעולם מעדיפים כיום תחום השקעות "חם" הרבה יותר, כמו בינה מלאכותית. אבל נראה כי ההסבר העיקרי לכך שהפסיקו להשקיע במיזמי קריפטו הוא הצניחה בהיקפי המסחר בשוק הקריפטו בסוף 2022, על רקע לא מעט שערוריות
אז נכון, משקיעי ה-VC בעולם מעדיפים כיום תחום השקעות "חם" הרבה יותר, כמו בינה מלאכותית (AI). אבל נראה כי ההסבר העיקרי לכך שהפסיקו להשקיע במיזמי קריפטו הוא הצניחה בהיקפי המסחר בשוק הקריפטו בסוף 2022, על רקע לא מעט שערוריות בתעשייה הזו, ובראשן הקריסה של בורסת הקריפטו הגדולה FTX והקריסה של פרויקט הסטייבלקוין Terra, כאשר בשני המקרים מייסדי הפרויקטים מואשמים בהונאת משקיעים. גם קריסתם של בנקים אמריקאים שנחשבו ״ידידותיים״ לתעשיית הקריפטו, כמו סיגנצ׳ר בנק וסילברגייט בנק, תרמה לירידת ההשקעות בתחום לשפל שנתי. (רועי קצירי)