אחרי כמה שנים פרועות תחום הקריפטו מתבגר ומתמסד ואיתו התעשייה שסובבת אותו. הימים הראשונים בענף היו רווי יוזמות מפוקפקות והביטקוין זכה לפופולריות בדארקנט כאמצעי תשלום על סחורה לא חוקית. בהמשך הגיעה תקופה מפוקפקת אחרת של הנפקות ICO שגייסו סכומי ענק, אך רובן הניבו מעט מאוד חברות ומוצרים של ממש.

כך בחרנו את הדמויות המשפיעות בהייטק הישראלי >
12 על 12: לכל הדמויות המשפיעות >

גם התעשייה הישראלית הייתה שם וחברה מקומית בשם בנקור אפילו הייתה חתומה לכמה שבועות ב-2017 על הנפקת המטבע הגדולה בהיסטוריה שגייסה 150 מיליון דולר. היעדר פיקוח וריבוי יזמים זריזים הביאו להשמדה של מאות מיליוני דולרים, אבל גם הצליחו למשוך את תשומת הלב של גופים, משקיעים ומפתחים רציניים, שזיהו את הפוטנציאל הטכנולוגי בטכנולוגיית הבלוקצ'יין ועולם הקריפטו שסביב לה.

ישראל, שתמיד התברכה בקאדר מכובד של אקדמאים זוכי פרסים בתחום ההצפנה, מובילה כיום בתחום התשתיות המאובטחות לקריפטו, או בשמו החדש web3. רבים מהנציגים ברשימת המשפיעים הם שחקנים שהתגייסו לסתום את הפרצות ולשפר את ההתנהלות המסוכנת בתחום המתעורר. במקביל הפכו חברות ישראליות לחלק בלתי נפרד מהטמעת טכנולוגיית הבלוקצ'יין בגופים פיננסים גדולים ומוכרים. אולם גם זו רק חוליה אחת בשרשרת וכבר ניכר ש-NFT, גיימינג ובידור הם התחומים הבאים שימשכו אליהם מפתחים ויזמות חדשים.

מיכאל שאולוב

תפקיד: מייסד משותף ומנכ"ל Fireblocks
תפקידים קודמים: מייסד Lacoon Mobile Security ומנהל המוצר בצ'ק פוינט

מיכאל שאולוב (צילום: יוליה נר)
מיכאל שאולוב|צילום: יוליה נר

במרץ 2021 חברת הקריפטו של מיכאל שאולוב גייסה 133 מיליון דולר לפי שווי של 700 מיליון. ביולי האחרון היא גייסה 300 מיליון לפי שווי של 2.2 מיליארד, ורק לפני חודש דיווח אתר "The Infotmation" ש-Fireblocks נמצאת בעיצומו של סבב גיוס בהיקף של 400 מיליון, הפעם כבר לפי שווי של 8 מיליארד.

שאולוב, עוד בוגר של יחידה 8200, הוא בעל תואר בפיזיקה ומדעי המחשב מאוניברסיטת בן-גוריון. הוא הספיק לעבוד שלוש שנים בפיתוח בנייס לפני שהקים את החברה הראשונה שלו, Lacoon Mobile Security, שנרכשה בידי צ׳ק פוינט והובילה אותו לתפקיד מנהל המוצר בחברה. ב-2018 הוא עזב את צ'ק פוינט לאחר שלוש שנים ויחד עם עידן אפרת ופבל ברנגולץ הקים את פיירבלוקס (Fireblocks), שהוא משמש כמנכל"ה.

שאולוב לא רק מקים חברות בעצמו אלא גם משקיע במיזמים של אחרים כאנג׳ל, רובם חברות של יוצאי צ׳ק פוינט אחרים כמו אורקה, והוא אוחז גם באחוזים ב-Armis ו-Talon בפורטפוליו המרשים שלו.

פיירבלוקס מפתחת תשתית מאובטחת להעברות נכסים קריפטוגרפים בין ארגונים - למעשה מעין ארנק קריפטו לאנטרפרייז - ושואפת להיות הגודזילה של התחום הבוער הזה. שאולוב מביא את הניסיון שלו כאיש סייבר מנוסה והתוצאה היא חברה שנראית כמו דור ההמשך של הקריפטו: לא עוד יוזמות פרועות ומגניבות אלא תשתית בנויה לתלפיות עבור שחקנים רציניים. זה לא אומר שהכל הולך חלק: פיירבלוקס נתבעה בידי אחד מלקוחותיה בטענה שאיבד מיליוני דולרים כתוצאה מטעות שביצעה החברה.

למרות זאת, נראה שהחברה היא הסוס המנצח שמשקיעים מהגדולים ומהחשובים בעולם מהמרים עליו. בקצב הזה שאולוב עשוי להיות חתום על הצ׳ק פוינט של הקריפטו: החברה האם שממנה יצמחו עשרות ומאות יזמים ויזמיות שיקימו את החברות הבאות.

אלי בן-ששון

תפקיד: מייסד ונשיא StarkWare
תפקידים קודמים: פרופ' בטכניון

אלי בן-ששון, Starkware (צילום: Netalie Schor, PRNewsfoto/StarkWare)
אלי בן-ששון, Starkware|צילום: Netalie Schor, PRNewsfoto/StarkWare

אם הייתם שואלים את פרופ' אלי בן-ששון לפני עשור מה דעתו על הביטקוין הוא היה אומר לכם שמדובר בקשקוש. אלא שהיום הוא מוביל גם את אחד ממיזמי הקריפטו המסקרנים ביותר בעולם וגם עומד בראש חברת קריפטו ששווה יותר מ-2 מיליארד דולר.

בן-ששון ניהל קריירה אקדמית מרשימה ובטוחה. הוא סיים דוקטורט במדעי המחשב באוניברסיטה העברית ב-2001, המשיך לפוסט דוקטורט בהרווארד וב-MIT ואחריו הצטרף לסגל של הטכניון. אלא שאז שוק הקריפטו הרים ראש, ובן-ששון הבין שהרעיונות התיאורטיים שפיתח על הוכחה באפס ידיעה מתאימים מאד לפילוסופיה המבוזרת של הבלוקצ'יין. בין היתר הם מאפשרים להוכיח אמינות של טרנזקציה בלי צורך בתיווך של גורם ריכוזי כמו בנק מרכזי או חברת אשראי.

התוצאה היתה הובלת צוות חוקרים שמפתחים את Zcash, מטבע קריפטוגרפי שמתמקד בפרטיות ואנונימיות משתמשים. אף שהמטבע מקיים את הבטחתו לאנונימיות, כחברה בן-ששון מעיד על Zcash ככישלון בגלל אימוץ נמוך מצד המשתמשים. רעיונותיו של בן-ששון זכו לכתף קרה גם באקדמיה ופריצת הדרך המתמטית שלו נדחית שוב ושוב ברבים מהכנסים המקצועיים. "זה היה פרקטי מדי בשביל התיאורטיקנים ותיאורטי מדי בשביל הפרקטיקנים", סיכם לאחרונה בן-ששון את המסע הלא פשוט במצגת שהעביר.

אך בן-ששון לא נכנע, וב-2018 הקים את סטארקוור (StarkWare) שמבוססת על אותם הרעיונות, והופכת במהרה לאחת החברות הבולטות בתחום הקריפטו בישראל. החברה פיתחה פרוטוקול דחיסה שמאפשר לבצע פעולות רבות יותר על רשת הבלוקצ'יין את'ריום עם פחות כח מחשוב מפתרונות אחרים, וכתוצאה מכך גם בעלות נמוכה יותר. המוצר מטפל באתגר משמעותי בעולם הקריפטו שמאט את החדשנות בו: רשתות הבלוקצ'יין הקיימות פשוט עמוסות מדי והצורך בכוח מחשוב רב מעלה את מחיר עמלות הטיפול בפעולות.

סטארקוור מספקת את התשתית החסכונית שלה לבורסות מסחר במטבעות קריפטוגרפיים ולפלטפורמות מסחר ב-NFT (מעין מערכת מסחר ורישום לנכסים דיגיטליים). הודות לכך, הפלטפורמות חוסכות משמעותית בעלויות ויכולות לגלגל חלק מהחיסכון ללקוחותיהן, בשעה שסטארקסוור גוזרת עמלה מכל פעולה שמתבצעת בתשתית שלה.

סטארקסוור מעסיקה רק 55 עובדים אך כבר מגלגלת מיליוני דולרים ואף נחשבת לרווחית. לאחרונה גייסה החברה 50 מיליון דולר לפי שווי של יותר מ-2 מיליארד דולר, אך אם היא ובן-ששון תצליח לבסס את הפתרון שלה כסטנדרט היא צפויה להיות שווה הרבה יותר.

יוני אסיא

תפקיד: מייסד ומנכ"ל eToro
שנת לידה: 1981

יוני אסיא, etoro (צילום: איטורו, יחצ)
צילום: איטורו, יחצ

יוני אסיא נחשב בעיני רבים לילד הטוב של סצינת הבלוקצ'יין המקומית. מייסד פלטפורמת המסחר המקוונת איטורו (eToro), שמציעה מסחר גם במטבעות וירטואליים, נמנה על המקדמים הקולניים של הקריפטו בישראל ומשמש כגורו ליזמים שמבקשים לעשות את צעדיהם הראשונים בתחום.

אסיא נולד למשפחה שהיא מעין אצולת הייטק מקומית. אביו הוא יזם ותיק ואמו עו"ד לקניין רוחני ופטנטים בהייטק. ב-2007 הקים עם אחיו רונן את איטורו וב-2009 הוצגה זירת המסחר של החברה. מאז צמחה איטורו לזירת מסחר בת 23 מיליון משתמשים גלובלים ביותר מ-100 מדינות, ומתחרה בזירת ההשקעות נטולות העמלות ראש בראש בחברות כמו רובינהוד. בשנתיים האחרונות איטורו מאפשרת גם מסחר במטבעות וירטואליים ואסיא עצמו מקדם אישית את סצינת הבלוקצ'יין בישראל ונמנה עם מקימיה.

ב-2020 נבחר אסיא בידי מגזין פורצ'ן לאחד מ-40 האנשים מתחת לגיל 40 המשפיעים בתחום הפיננסים. "דור שלם למד לקנות מניות דרך הטלפון הנייד ויוני אסיא הוא אחת הסיבות המרכזיות לכך", נימקו בפורצ'ן את הבחירה.

משבר הקורונה עשה בעיקר טוב לאיטורו, שרכבה יחד עם מתחרותיה על גל המשקיעים הקטנים שנכנסו לפלטפורמות המסחר במהלך הסגרים ונהרו גם למסחר במטבעות וירטואלים. אך בחודשים האחרונים הסנטינמנט מעט השתנה. את סוף 2021 במיוחד ירצה אסיא כנראה לשכוח, לאחר שנאלץ לדחות ל-2022 את רישום החברה למסחר דרך ספאק. יתרה מכך, איטורו ומתחרותיה ספגו לאחרונה מכה מהרגולטור הבריטי, שקבע כי פרסומות של פלטפורמות מסחר מקוון הונו את הציבור והורה להוריד את הקמפיינים.

למרות ענני סוף השנה, אי אפשר לקחת מאסיא את הזיהוי המוקדם של טרנד המסחר המקוון. בזירת הקריפטו הוא מהווה דוגמה להתנהלות נקייה שמנסה לקדם את התפתחות התחום בישראל, מייעץ ליזמים ששואפים להיכנס אליו ואף משתייך לקבוצה קטנה של יזמים ומשקיעים המרכיבים את צוות הייעוץ של משרד האוצר בתחום הקריפטו.

עודד גולדרייך

תפקיד: פרופסור למדעי המחשב במכון ויצמן
תפקידים קודמים: פרופסור בטכניון
שנת לידה: 1957

פרופ' עודד גולדרייך (צילום: דוברות מכון ויצמן למדע)
פרופ' עודד גולדרייך|צילום: דוברות מכון ויצמן למדע

פרופ' עודד גולדרייך ממכון ויצמן הוא אחד הקריפטוגרפים והתיאורטיקנים המובילים בעולם בתחום המתמטיקה. המחקרים שערך היוו בסיס לחברות הייטק ישראליות עבור פיתוח מערכות הזדהות ומערכות הגנת קריפטו.

גולדרייך נולד בתל אביב, למד מתמטיקה ומדעי המחשב לתואר ראשון ושני בטכניון, וגם השלים במוסד את הדוקטורט שלו . את הפוסט-דוקטורט עשה ב-MIT. במשך 11 שנים היה גולדרייך חבר סגל בטכניון ומשנת 1994 הצטרף למחלקה למדעי המחשב ולמתמטיקה שימושית במכון ויצמן. מחקריו תרמו משמעותית לתחומי הקריפטוגרפיה והסיבוכיות החישובית והוא חיבר מספר ספרי יסוד בתחום, בהם "יסודות הקריפטוגרפיה" ו"תורת הסיבוכיות החישובית". ב-2017 זכה בפרס קנות' על תרומתו למדעי המחשב התיאורטיים. ב-2021 זכה בפרס ישראל, אלא שזה לא הוענק לו מסיבות פוליטיות אף שבג"ץ הורה פעמיים לשני שרי החינוך לעשות זאת.

בהחלטת ועדת פרס ישראל נכתב שהוא מוענק לגולדרייך "על תרומות מעמיקות ופורצות דרך בסיבוכיות ובקריפטוגרפיה, ובפרט יצירת מושגי יסוד חשובים, לרבות פונקציות פסאודו-אקראיות, חישוב רב-משתתפים בטוח, ערפול תוכנה ובדיקת תכונות. מחקריו ביססו את התחום של מערכות הוכחה, הוכחות אפס-מידע וקידוד שניתן לבדיקה מקומית, תוך הבנת תפקידה של אקראיות בחישוב. פרופ' גולדרייך ידוע גם בספריו ומאמריו אשר תרמו ותורמים רבות לחינוך של דור חוקרים הממשיך את דרכו, תוך ביסוס מעמדה של מדינת ישראל ככוח עולמי מוביל בתיאוריה של מדעי המחשב".

גולדרייך נמנה עם קבוצת מתמטיקאים ישראלים נודעים כמו מיכאל רבין, אמיר פנואלי, עדי שמיר, שפי גולדווסר ואבי ויגדרזון, שעבודותיהם נמצאות ביסוד מדעי המחשב המודרנים. תרומתו בתחומי הוכחה באפס ידיעה וחישוב רב משתתפים בטוח (MPC) משמשת היום בעולמות ההייטק בתחום כמו אימות זהות והצפנת קריפטו ובפיתוחים של כמה חברות סטארט אפ ישראליות בתחום הקריפטו, כמו Fireblocks, ZenGo ו-Curv. פרופ' עירד יבנה אמר עליו: "אין לנו אלא להשתאות לנוכח השפעתו החשובה על המפעל הציוני ועל עתידה של מדינת ישראל – במדע, בחינוך, בביטחון מול אויבינו המרים ביותר, בכלכלה ובמעמד אקדמי בין-לאומי".

שלומית ווגמן-רטנר

תפקיד: ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור
תפקידים קודמים: עו"ד ב-GKH
שנת לידה: 1976

שלומית ווגמן-רטנר (צילום: פלאש 90)
שלומית ווגמן-רטנר|צילום: פלאש 90

התפתחויות טכנולוגיות רבות מפלרטטות עם הרגולציה, אך אף אחת מהן לא מצליחה לצבור אוהדים רבים כל כך ולהציג פוטנציאל שינוי נפיץ כל כך בעת ובעונה אחת כמו הקריפטו. מסיבה זו, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור שלומית ווגמן-רטנר היא בעלת השפעה מהותית על הצורה שילבוש אימוץ רחב של הטכנולוגיה והמטבעות הכרוכים בה בקרב ציבור המשתמשים הישראלי.

ווגמן-רטנר רכשה תואר ראשון במשפטים ובמינהל עסקים באוניברסיטה העברית. לאחר סטאז' אצל נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק היא המשיכה לדוקטורט במשפטים באוניבסיטת ייל במקביל ללימודי משפט וטכנולוגיה. לפני כניסתה לשירות הציבורי שימשה ווגמן-רטנר כעורכת דין בניו יורק ובפירמת GKH בישראל ואף הרצתה באוניברסיטת תל-אביב ובמרכז הבינתחומי הרצליה. ב-2011 היא החלה לעבוד ברשות לאיסור הלבנת הון והחל מ-2016 היא עומדת בראשה. על הדרך, היא שימשה עד לאחרונה במשך כשנתיים גם כראש הרשות להגנה על פרטיות במשרד המשפטים.

בעת האחרונה פועלת לאחרונה ווגמן-רטנר להתאים את הרגולציה החלה בישראל על תחומי הקריפטו והפינטק לקו אחד עם מדינות בעלות חקיקה פרוגרסיבית בתחום. כך, בנובמבר האחרון, פרסמה הרשות צו איסור הלבנת הון שקבע את הסטנדרט עבור כל החברות בסקטור: ההוראה החדשה נועדה להפוך את השימוש במטבעות וירטואליים לבטוח יותר, ולאפשר לרשויות להבדיל בין שימוש לגיטימי לבין ניצול המטבעות הווירטואליים להלבנת הון או מימון טרור.

בעולם הקריפטו, שזכה בשנים האחרונות לתדמית של תשתית שמשמשת האקרים, עבריינים, מלביני הון וטרוריסטים, ווגמן-רטנר היא האישה שאמונה על שמירת אותם גורמים מפוקפקים כמה שיותר רחוק מהמערכת הפיננסית של ישראל. תחת אחריותה, הפרצות בתחום מצטמצמות ומהתוצאה ירוויחו הפעילים בענף כולו, החל מסוחרי המטבעות וכלה במפתחים של ה-web3 כולו.

נמרוד להבי

תפקיד: מייסד ומנכ"ל Simplex
תפקידים קודמים: מייסד Lehavi Solutions

נמרוד להבי, Simplex (צילום: אפי שמח)
נמרוד להבי, Simplex|צילום: אפי שמח

נמרוד להבי מנסה לגשר על אחד החסמים הכי גדולים בהכנסת הקריפטו למיינסטרים: הקשיים בשימוש היומיומי בו.

להבי התחיל את הרומן שלו עם עולם הטכנולוגיה בסוף שנות התשעים, כשפתח ב-1997 חברת תוכנה קטנה על שמו. זמן קצר לאחר מכן החל תואר במדעי המחשב במרכז הבינתחומי הרצליה. הוא נכנס לעולם הקריפטו ב-2011, אבל העמיק בו רק כשנתיים לאחר מכן, כשניסה ללא הצלחה לרכוש ביטקוין. בסוף 2013 הצטרף כחבר בורד לאיגוד הביטקוין הישראלי וזמן קצר לאחר מכן הקים ב-2014 את סימפלקס (Simplex): פתרון סליקה לכרטיסי אשראי במטבעות קריפטוגרפיים.

סימפלקס מוגדרת כישות בנקאית בידי האיחוד האירופי - הישג לא מבוטל לכשעצמו - ורשאית להנפיק כרטיסי אשראי לקוחותיה. ב-2018, ארבע שנים לאחר הקמת החברה, היא כבר הגיעה להיקף פעילות שנתי של 300 מיליון דולר, וב-2020 הגיעה להיקף של 500 מיליון דולר.

הצלחת החברה לא חמקה מעיני השחקנים בינלאומיים ובמאי האחרון סימפלקס נרכשה בידי ענקית התשלומים הקנדית Nuvei, שנסחרת בשווי של 9 מיליארד דולר. לקראת סוף השנה הודיעו Nuvei וויזה כי ישווקו באירופה כרטיסי דביט המבוססים על הטכנולוגיה של סימפלקס, מה שמסמן על המשך צמיחתה והשפעתה של החברה תחת כובעה החדש.

מני רוזנפלד ונעה משיח

תפקידים: יו"ר ומנכ"לית איגוד הביטקוין
תפקידים קודמים: רוזנפלד היה ראש המחקר של SimilarGroup, משיח היתה עורכת בערוץ הכנסת

מימין: יו
מימין: יו"ר ומנכ"לית איגוד הביטקוין מני רוזנפלד ונעה משיח|צילום: דרור סיתהכל וגלעד אילוז

אי אפשר לדבר על פריחת חברות הקריפטו הישראליות בלי להזכיר את שער הכניסה - שלא לומר סם הכניסה - של יזמים רבים לתעשייה הזו, הלא הם המטבעות הקריפטוגרפיים ושגעת הביטקוין. איגוד הביטקוין והעומדים בראשו הם מהמעודדים הגדולים של השיח על המטבעות בישראל.

מני רוזנפלד מחזיק בתואר שני במתמטיקה ממכון וייצמן. הוא עבד כראש המחקר של חברת הסטארט אפ סימילרגרופ, עד שב-2011 נחשף לביטקוין והשאר היסטוריה. מאז הוא הקים את קהילת הביטקוין בישראל וייסד את שירות המרות הביטקוין הישראלי הראשון, ביטקויל. נעה משיח הייתה עורכת בערוץ הכנסת במשך עשור עד שהצטרפה לאיגוד הביטקוין כמנהלת התפעול ב-2017, והחל מאפריל 2021 היא משמשת כמנכ"לית האיגוד.

איגוד הביטקוין היה דברים שונים לאנשים שונים בחיים הקצרים אך המרתקים שעשה המטבע הווירטואלי עד כה. באיגוד נקטו אמנם בעמדה חד-משמעית של תמיכה ועידוד רכישת ביטקוין, ורבים בו עדיין מאמינים בכלכלה מבוססת המטבע, אבל הם גם לקחו על עצמם תפקיד של ייעוץ רגולטורי ועושים אותו בכובד ראשׁ. האיגוד לא רק מוביל את הדרישה מהבנקים והרגולטורים הישראלים לאפשר שינוי והמרה של המטבע, אלא גם משמש כיועץ מס עבור רבים מעוקביו. חברי האיגוד נמצאים עם האצבע על הדופק של רשות המיסים, מעדכנים תדיר בכל התרחשות בנושא והפכו גם לגוף שנקרא לייעץ לגורמי ממשל בבואם לנסח תקנות חדשות.

בתקופה האחרונה מי שמוביל את הפעילות האיגוד מול הרשויות ומשרדי הממשלה הוא ניר הירשמן, שעדיין מחזיק עדיין במשרד יחסי ציבור המתמחה בתחום. הירשמן הוא נציג הארגון בצוות המייעץ למשרדי האוצר והחדשנות בנושא הקריפטו וממקד את מאמציו בנגישות לשירותים בנקאיים במטבעות דיגיטליים, שבהם ישראל מפגרת אחרי מרבית מדינות העולם.

אמנם היום הביטקוין כבר אינו מייצג את העשייה המורכבת בעולם הקריפטו, שמכוונת לכבוש יקום מטא שלם, אבל כשזה מגיע למורה נבוכים עבור מי שעדיין מנסה להבין מה עושים עם המטבעות האלה בחיים האמיתיים, אין תחליף לפעילות של איגוד הביטקוין.

מור אסיא ושלי הוד מויאל

תפקיד: מייסדות קרן iAngels
תפקידים קודמים: אסיא עבדה בתפקידי פיתוח עסקי באמדוקס ו-SAP, הוד מויאל עבדה בגולזמן זאקס

מור אסיא ושלי הוד מויאל (צילום: אפי שמח)
מור אסיא ושלי הוד מויאל|צילום: אפי שמח

מייסדות קרן iAngels מור אסיא ושלי הוד מויאל הן בין המשקיעות הראשונות בישראל במיזמי בלוקצ׳יין. הן התחילו להשקיע בתחום כבר לפני חמש שנים, כששאר העולם הפיננסי התייחס אליו כשיגעון חולף במקרה הטוב או תרמית מורכבת במקרה הרע.

הוד מויאל היא בעלת תואר ראשון בכלכלה מ-City University of New York ו-MBA מאוניברסיטת נורת'ווסטרן. אסיא היא בעלת תואר ראשון במתמטיקה ובמדעי המחשב מהטכניון ו-MBA מאוניברסיטת קולומביה. אסיא הספיקה לעבוד שלוש שנים בפיתוח עסקי ופיתוח מוצר ב-SAP לפני שהשתיים הכירו ב-2008 בניו יורק ממש לפני חזרתן ארצה: הוד מויאל ביצעה אינטרשיפ בבנק ההשקעות UBS ואסיא בדיוק סיימה את ה-MBA. עם השיבה לישראל אסיא החלה לעבוד באמדוקס והוד מויאל בגולדמן זאקס ישראל. ב-2013 השתיים איחדו כוחות והקימו את קרן ההון סיכון iAngels.

ב-2013 הקרן השיקה פעילות השקעות בתחום הבלוקצ׳יין, כשהתחום עוד היה מבוך של יזמים, ICO's ורעיונות מופרכים. אי אפשר לומר שכל ההשקעות שלהן בתחום היו הצלחה מוחצת, אבל חייבים לזקוף לזכותן את היכולת להבין כבר אז את הפוטנציאל של הבלוקצ׳יין כממשיך פוטנציאלי של מהפכת האינטרנט.

אסיא והוד מויאל עדיין מקדישות תשומת לב לתחום הבלוקצ׳יין ומשחררות דו״חות תקופתיים על ההתרחשויות בו ופעילות השקעה עדכנית, אבל הן כבר רחוקות מלהיות גוף ההשקעות הדומיננטי בתחום. עם קרן ייעודית של סקויה לתחום הקריפטו וקדחת ה-NFT המדבקת, השתיים נותרו קצת מאחור. אבל אי אפשר לקחת מהן את זכות הראשונים בנוף המקומי ואת העובדה שבמשך כמה שנים הן היוו מקור ידע ומידע מהימן וכמעט בלעדי בין קרנות ההשקעה.

דניאל לאון

תפקיד: שותף מייסד, נשיא וסמנכ"ל תפעול בצלזיוס
תפקידים קודמים: ג'נרל מנג'ר ב-GroundLink, מנכ"ל Beyond3D

דניאל לאון, ממייסדי Celsius (צילום: עומר שטיין)
דניאל לאון, ממייסדי Celsius|צילום: עומר שטיין

פלטפורמת ה-DeFi (נכסים פיננסיים מבוזרים) שבנו דניאל לאון ושותפיו מנהלת נכון לחודש זה נכסים בהיקף של יותר מ-21 מיליארד דולר עבור 1.5 מיליון משתמשים.

לאון רכש תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת בראון ברוד איילנד, וזמן קצר לאחר סיום הלימודים כבר התברג בתפקיד בכיר במכון גאלופ. בהמשך שימש לאון בתפקידי ניהול בכירים במספר חברות בתחומים שנעו בין אספקת תחבורה להפצת תוכני וידיאו, ואף ייסד שלוש חברות בעצמו. ב-2017 לאון הפך לשותף בקרן ההון סיכון Governing Dynamics ובהמשך אותה שנה הקים יחד עם אלכס משינסקי וניוק גולדשטיין את צלזיוס (Celsius), שבה הוא מכהן כנשיא וסמנכ"ל תפעול.

צלזיוס פיתחה פלטפורמת בלוקצ'יין שמספקת שירותים פיננסיים ובראשן הלוואות עמיתים המבוססות על מטבעות קריפטו. עם מטבעות אלו נמנה המטבע Cel שהחברה הנפיקה בעצמה אך גם מטבעות מוכרים יותר כביטקוין ואת'ריום. בנוסף החברה מאפשר למשתמשיה לסחור באופציות כנגד מטבעות קריפטו וכן במטבעות עצמם. היקף הנכסים שמנהלת צלזיוס הופך אותה לאחת השחקניות הגדולות והצומחות בתחום.

באוקטובר האחרון גייסה צלזיוס 400 מיליון דולר לפי שווי של 3.5 מיליארד דולר. בחברה סבורים שעד סוף 2022 שווי החברה השווי יוכפל או אפילו ישולש, מה שיעניק להם שווי של 10 מיליארד דולר. אך לא הכל ורוד: צלזיוס מסמלת גם את הצמיחה של תחום הקריפטו וגם את האתגרים הרגולטוריים העזים העומדים בפניו. בחודשים האחרונים נאבקת החברה באתגרים רגולטוריים בבריטניה וגם הרשויות בחלק ממדינות ארה"ב מערימות קשיים על פעילותה.

אוריאל אוחיון

תפקיד: מייסד ומנכ"ל Kzen, מפתחת ארנק הקריפטו ZenGo
תפקידים קודמים: מייסד AppsFire, מייסד קרן ISAI, חבר דירקטוריון ב-Sublime
שנת לידה: 1972

אוריאל אוחיון, ZenGo (צילום: ZenGo Crypto Wallet)
אוריאל אוחיון, ZenGo|צילום: ZenGo Crypto Wallet

בשנים האחרונות עיקר פעילות הבלוקצ׳יין בהייטק הישראלי התמקדה באבטחה, תשתיות ופתרונות תשלום למוסדות גדולים. לא כך ZenGo: החברה שהקים היזם הסדרתי אוריאל אוחיון פיתחה מוצר שנבדל ממרבית הפעילות בתחום בזה שהוא פשוט להבנה ולתפעול.

אוחיון, יליד צרפת, הוא בעל תואר MBA מ-HEC שבפריז. קצת לפני פיצוץ בועת הדוט.קום הקים את הסטארט אפ הראשון שלו, שהצליח לשרוד יותר משלוש שנים, ולאחר מכירתו ניהל את אזור אסיה ואירופה עבור AOL האמריקאית. בין היתר היה אוחיון אחראי להקמת השלוחה הצרפתית של אתר TechCrunch ב-2006, ותוך כדי החל לנהל את קרן LGiLAB להשקעות בסבבי סיד מבית LightSpeed. במקביל כיהן אוחיון בוועדה המייעצת של אאוטבריין ובדירקטוריון של Teads.

ב-2008 ייסד אוחיון את ISAI, קרן להשקעות בסטארט אפים Early Stage וגם היום הוא נושא בתפקיד בכיר שם. ב-2009 הקים את חברת הפרסום למובייל Appsfire, שנמכרה ב-2015 ל-MNG ב-30 מיליון דולר, לאחר שגייסה 4 מיליון דולר בלבד. ב-2017 הקים אוחיון את Kzen, החברה שמאחורי ארנק הקריפטו ZenGo.

הייחוד של ZenGo הוא בהיותו ארנק ללא מפתח, דהיינו הוא לא משתמש באותו קוד ארוך שמשתמשים צריכים לשמור בכספת ושאם הוא אבד - הלך הכסף. במקום זאת, הרישום וההזדהות בארנק נעשים בשילוב בין לינק שנשלח לכתובת אי-מייל ומנגנון זיהוי פנים באפליקציה עצמה - טכנולוגיה המכונה Multiparty computation או MPC. משתמשי ZenGo יכולים להחזיק בו מטבעות, להעביר אותם ולסחור בהם. העברות המטבע פתורות מעמלות, אך השקעות נושאות בעמלה.

כמו חברות רבות בתחום הקריפטו שמפתחות מוצרי למשתמשי הקצה, Kzen לקחה על עצמה גם תפקיד של חינוך שוק. החברה של אוחיון מפרסמת מדריכים ומאמרים, מייצרת שיתופי פעולה עם מותגים מוכרים ואפילו הודיעה על שיתוף פעולה מתגבש עם ויזה להנפקת כרטיסי Debit לפני קצת יותר משנה (הכרטיס עדיין לא זמין לצרכן).

סביר שהפופולריות הגואה של תחום הקריפטו בשנה האחרונה, כמו גם הפיכתו לתחום בטוח ומפוקח יותר, ימשכו אליו עוד צרכנים רבים, שיצטרכו כמובן כלים ותשתיות מתאימים. אוחיון ממוקם בעמדת מפתח עבור התחום הזה ויהיה מעניין לראות אם הארנק הישראלי יהפוך למותג מוכר ומוביל בתחום.

אבישי עובדיה

תפקיד: מייסד שותף בקרן הון סיכון Collider Ventures
תפקידים קודמים: יזם סדרתי
שנת לידה: 1989

אבישי עובדיה, קרן קוליידר (צילום: collider, יחצ)
צילום: collider, יחצ

בגיל 33 אבישי עובדיה הוא כבר יזם סדרתי, בר סמכא בתחום הקריפטו והבלוקצ׳יין ומשקיע הון סיכון שמתמחה בתחום ה-DeFi.

עובדיה הקים את הסטארטאפ הראשון שלו בזמן שעוד למד מדעי המדינה ותקשורת באוניברסיטה העברית בתחילת העשור הקודם. ב-2011 ייסד את הרשת החברתית Feelike והיה סמנכ"ל השיווק שלה, ב-2016 הקים את crayze media וב-2017 הקים את JLM שנועדה להיות אקוסיסטם לתחום הבלוקצ'יין בירושלים. ב-2018 הקים עובדיה את קרן ההון סיכון קוליידר (Collider Ventures) יחד עם אדם בניון ועופר רותם.

קוליידר משקיעה בסטארט אפים בשלבים מוקדמים בעולמות הבלוקצ'יין והקריפטו. בין היתר מושקעת הקרן בארנק הדיגיטלי Beam, תשתית הבלוקצ'יין לעסקים Kadena ובכ-10 חברות פורטפוליו נוספות.

ההתמחות של עובדיה היא בתחום ה-DeFi, או תחום הפיננסים המבוזרים מבוססי בלוקצ'יין. על עובדיה נאמרה האימרה שאם רוצים שמשהו ייעשה, נותנים אותו לאדם הכי עסוק בחדר. הוא ציר משמעותי בעולם הבלוקצ'יין הישראלי, אורח קבוע בפאנלים, מרואיין שמקדם את הסקטור בו הוא מושקע וחלק מהצוות הטרי שמייעץ למשרדי האוצר והחדשנות על תחום הקריפטו וה-Web3, יחד עם עוד כמה דמויות ברשימה הזו.

עובדיה זיהה מוקדם את הפוטנציאל של תחום הקריפטו וביסס לעצמו קול הן מאחורי הקלעים של התעשייה והן בקדמת הבמה שלה. כל הסימנים מעידים על כך שהוא הולך להיות מכפיל כוח משמעותי של התעשייה בישראל בשנים הקרובות - שנים שאמורות להיות משמעותיות למחשוב המבוזר בעולם האמיתי ובזה שנבנה במטא.

משה חוגג

תפקיד: יזם ומשקיע קריפטו סדרתי
תפקידים קודמים: מייסד סירין לאבס ו-Mobli
שנת לידה: 1981

משה חוגג (צילום: Flash90)
משה חוגג|צילום: Flash90

בימים שבהם מתנהלת נגד משה חוגג חקירה משטרתית לגבי סחר בבני אדם, צריכת זנות מקטין, החזקת מקום לשם צריכת שירותי זנות ועוד כהנה וכהנה מיני תועבות, התלבטנו האם לדבר על השפעתו על תחום הקריפטו בישראל. ובכל זאת אי אפשר להתעלם ממנו. במשך שנים חוגג היה היזם הבולט ביותר בתחום הקריפטו בישראל. הוא לעולם לא חובק בידי המיינסטרים או קרנות הון סיכון מובילות, אבל איש גם לא דיבר נגדו בגלוי. להפך, יזמים רבים עלו אליו לרגל לקבל עצות והשקעות בימי המערב הפרוע של הנפקות מטבע לא מוסדרות.

כתב האישום נגד חוגג, בנוסף לעבירות המין, כולל גם רישומים כמו הונאת משקיעים, עברות מרמה ומס והלבנת הון. הכתובת היתה על הקיר: לפרויקטים שהוציא לדרך היו כמה קווי דמיון: השקה בקול תרועה רמה, לרוב באירוע עתיר סלבריטאים מהשורה הראשונה כמו ליאו מסי או טובי מקגוויר; גיוס עשרות או מאות מיליונים דולרים; גוויעה איטית עד לסגירה מוחלטת של החברה. ברוב המקרים בין ההתחלה הזוהרת לסוף העגום של הפרויקט נאלץ חוגג להתמודד עם תביעות מצד משקיעים.

בשלל תביעות שהוגשו נגדו בשנים האחרונים בידי משקיעים פרטיים נטען כי בין ההבטחות שניתנו בנייר העמדה לפני ה-ICO לא היה הרבה דמיון למה שקרה אחרי סיום הגיוס: לעיתים קרובות חלוקת המטבעות נותרה בגדר תעלומה, מה שהוביל כמובן לצניחה דרמטית בערכם. אזרח קנדי טען לניסיון עוקץ, משקיעים יפנים קראו לזה הונאה ומשקיע סיני ביקש חזרה 17 מיליון שקל.

גם מיזמי הקריפטו עצמם של חוגג שנויים במחלוקת. המיזם הראשון של חוגג היה פלטפורמת Web2Sport שהקים ב-2007 ונמכר לערוץ הספורט שנה לאחר מכן. ב-2010 הקים את Mobli שגייסה 86 מיליון דולר, נראתה כמו סיפור הצלחה ונסגרה ב-2016. ב-2012 ייסד את קרן סינגולריטים שגייסה 152 מיליון דולר להשקעה בחברות סטארט אפ, וב-2013 הקים את סירין לאבס שפיתחה מכשירים סלולריים, בהם את מה שכינה ״המכשיר היקר בעולם״ עם תג מחיר של 15 אלף דולר ואת Finney, סמארטפון בלוקצ'יין ייעודי ובו ארנק קריפטו מובנה. בין הנפקות ה-ICO הבולטות שלו אפשר לציין את מיזם Stox, שהתיימרה להשתמש בחוכמת ההמונים לחיזוי אירועים עתידיים.

חלק מהאנשים שהקיפו אותו נעלמו, אחרים חולקים איתו כתב אישום, אבל יש מהם גם מי שממשיכים להיות פעילים בתעשייה. היום התחום נראה אחרת, קריפטו זה כבר לא ICO אלא מטאוורס, web3 וכלכלה חדשה - אבל עבור רבים התחום עדיין מקושר עם הונאות והלבנת הון והמטבעות הווירטואליים עדיין משחקים תפקיד משמעותי בדארק ווב ובדרישות כופר של האקרים. נפילתו המהדהדת של חוגג מספקת דלק למתנגדי הקריפטו ומקשה להתנער מהחשש המטריד שעדיין מדובר בהונאה.