ב־24 ביוני 2021 נפגשו ג'יי פאוול וג'נט יֶלֶן לארוחת הבוקר השבועית שלהם על רקע התפאורה האפרפרה של בניין משרד האוצר האמריקאי בשדרות פנסילבניה 1500. שאלה מרכזית אחת בלבד עמדה על סדר היום: האם לתת אור ירוק למטבע מבוזר גלובלי שיצרה פייסבוק?

נגיד הבנק הפדרלי ושרת האוצר הם שועלים ותיקים בוושינגטון. פאוול אף החליף את ילן בתפקיד הנגידה. אבל אף אחד מהם מעולם לא נדרש לקבל החלטה יוצאת דופן שכזאת: ברית של חברות הייטק בראשות פייסבוק מבקשת להשיק מוצר שאמור, כך מקוות החברות האלה, לשנות את עולמנו מן היסוד. אלא שהפעם ענקית המדיה החברתית לא פעלה לפי המנטרה הוותיקה שלה, "לזוז מהר ולשבור דברים", אלא פנתה לוושינגטון כדי לבקש רשות לפני כן.

פאוול שטח את עמדתו בדייקנות האופיינית לו. כנגיד הבנק הפדרלי, אמר לילן, הוא מוכן לתת אור ירוק לפייסבוק ושותפותיה לערוך ניסוי כלים לדִיאֶם (Diem), כפי שנקרא בזמנו המטבע הדיגיטלי המגובה בדולר. הוא ידע שלאוצר יש חששות, למשל שמטבע כזה יהפוך לכלי המשמש להלבנת כספים, או שיצבור פופולריות אדירה שתערער את היציבות המוניטרית הגלובלית. אך בשקלול כל היבטי העניין, הצוות שלו חשב שדיאם תוכנן באופן מוקפד שיימנע התפתחויות כאלה, ועל הדרך גם יקבע אמות מידה לתעשייה כולה.

המוניטין של חברת המדיה החברתית בקרב השחקנים וושינגטון נפגע לאחר שורה של מחלוקות הקשורות לפרטיות מידע, מידע כוזב וטענות לצנזורה. במהלך הקמפיין הנשיאותי שלו ב־2020, ג'ו ביידן אמר שהוא "אף פעם לא היה מעריץ גדול" של מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק, ואף הגדיר אותו "בעיה של ממש". ופוליטיקאים בכירים, דמוקרטים ורפובליקנים גם יחד, כבר הספיקו לתקוף את פרויקט דיאם עצמו. פאוול, טיפוס זהיר מטבעו, רצה את תמיכתה של ילן המקורבת לנשיא והפופולרית בקרב הפרוגרסיבים.

"ילן אמרה לפאוול לו שזאת החלטה שלו, אבל היא לא הולכת להגן עליו מההשלכות הפוליטיות אם הוא יאשר את המטבע", אמר גורם שעודכן בפרטי השיחה בין ילן פאוול, "וכך חוסל המטבע הדיגיטלי של פייסבוק"

אחרי שבועות של התדיינות קיבלה ילן החלטה: היא לא בעניין. "ילן אמרה לו שזאת החלטה שלו, אבל היא לא הולכת להגן עליו מההשלכות הפוליטיות אם הוא יאשר את המטבע", אמר מישהו שעודכן בפרטי השיחה. "וכך חוסל המטבע הדיגיטלי של פייסבוק".

הנהלת דיאם הקדישה את חצי השנה הבאה לניסיונות נואשים להציל את הפרויקט: תחילה חיזרה אחרי הרגולטורים, אחר כך ניסתה להשתמש במילים קשות, ואז, במעשה שטות אחרון, בחנה את האפשרות לעבוד עם יריביו המושבעים של צוקרברג בעבר. אבל בינואר 2022 התקבל אישור מדיאם שהם זונחים את הפרויקט סופית. שרידי חלום המטבע הדיגיטלי של צוקרברג יימכרו לבנק קליפורני לא מוכר תמורת 182 מיליון דולר, ואף שהכישלון הזה לא זכה לתשומת לב רבה, הוא אחד המרהיבים בקריירה שלו.

יו
נגיד הבנק הפדרלי, ג'רום פאוול. חשב שדיאם תוכננה באופן מוקפד|צילום: Michael Nagle/Bloomberg , Getty Images

במהלך החודשים האחרונים שוחח פייננשל טיימס עם כשלושים איש שהיו מעורבים בפרויקט, כולל מנהלים, מפתחים, לוביסטים, וכן עם הרגולטורים והפוליטיקאים שהרגו אותו לבסוף (רבים מהמרואיינים הסכימו לדבר בתנאי שאלמוניותם תישמר, כי פייסבוק דורשת מעובדיה ושותפיה לחתום על הסכמי סודיות).

התמונה המצטיירת כאן היא של מנהלים מעמק הסיליקון שחשבו שהם יכולים לדהור לתוך תחום הפיננסים ולעשות מיליארדים, אם הם רק יצליחו להתגבר על המשוכות הטכניות והרגולטוריות. מה שהם לא השכילו להבין הוא שהיוזמה הזאת נידונה מראש לכישלון מכיוון שפייסבוק היא שהגתה אותו. כפי שאמר אחד מפקידי הממשל המעורבים בתהליך: "דיאם הקדישה שנים לפירוק לגורמים של הפרויקט שלה, כדי לנסות לתקן את כל התקלות. אבל את הקשר לפייסבוק לא הייתה להם שום אפשרות לתקן. זה היה החטא הקדמון שלהם".

אחד מפקידי הממשל שהיו מעורבים בהליך הבחינה של הפרויקט: "דיאם הקדישה שנים לפירוק לגורמים של הפרויקט שלה, כדי לנסות לתקן את כל התקלות. אבל את הקשר לפייסבוק לא הייתה להם שום אפשרות לתקן. זה היה החטא הקדמון שלהם"

מטא, השם והמיתוג החדש שפייסבוק אימצה לה מאז, משתייכת לקומץ חברות הייטק שפוליטיקאים ורגולטורים אמריקאים מאיימים עליהן כעת בהידוק הרגולציה, ואף בפירוק, לאחר שהגיעו למסקנה שהן נגע ממאיר במסחר ובדמוקרטיה האמריקאית. והמחלוקת הזאת בין עמק הסיליקון וגבעת הקפיטול נחשפה יותר מכול בסיפור מפלתה המיוסרת של דיאם.


דייוויד מרקוס נהנה לו מהשמש הקריבית. היה זה חורף 2017, והמנהל המטופח יליד צרפת היה בחופשה ברפובליקה הדומיניקנית. מרקוס, 48, עמד בראש מסנג'ר, אפליקציית המסרים של פייסבוק, והיה איש סודו של צוקרברג. שיערו הכסוף וחליפותיו המחויטות הבדילו אותו מעמיתיו הצעירים המרושלים יותר. אנשים קראו לו בצחוק "ג'ורג' קלוני של עמק הסיליקון" והוא נתפס כגורם בעל כוח בתוך החברה.

מרקוס שכב על החוף ושקע במחשבות תחת השמיים הכחולים. מה אם הוא יצליח למצוא דרך לפתח מטבע דיגיטלי גלובלי ולשלב אותו בפייסבוק? מרקוס לא היה זר לעולם הסטארט אפים או לעולם התשלומים הדיגיטליים. הוא מכר את החברה הראשונה שלו בגיל 27. ב־2011, סטארט אפ נוסף שהוא הקים, שעסק בתשלומים בסלולרי, נרכש על ידי פייפאל ב־240 מיליון דולר. תוך תשעה חודשים הוא כבר היה נשיא פייפאל. ב־2014 גייס אותו צוקרברג לנהל את מסנג'ר, והוא עזר להגדיל אותו ל־1.3 מיליארד משתמשים. אבל שלוש שנים חלפו מאז, והוא היה חסר מנוחה.

דיוויד מרקוס (צילום: SAUL LOEB AFP, getty images)
דיוויד מרקוס. "חירות, צדק, כסף, זה הסיפור כאן"|צילום: SAUL LOEB AFP, getty images

בינתיים, טכנולוגיית הבלוקצ'יין בכלל והמטבעות הדיגיטליים בפרט הפכו לכלים יעילים בשביל פושעי אינטרנט ולאובססיה נשגבת בשביל מתכנתים וטכנולוגים אוטופיסטים. אבל אף תאגיד גדול עדיין לא אימץ אותם. מרקוס אמר לעצמו שמטבע דיגיטלי יוכל להיות דרך זולה ונוחה בשביל שני מיליארד המשתמשים של פייסבוק להניע כסף ברחבי העולם.

ובשביל החברה עצמה, מטבע דיגיטלי יוכל להיות תיבת מטמון של נתונים על המוצרים שהמשתמשים נוהגים לקנות. אף שהיה בחופשה בחו"ל, מרקוס כתב לצוקרברג הודעה המתארת את מחשבותיו בקווים כללים. המנכ"ל הסתקרן ונתן לו את ברכתו להמשיך לבחון את הרעיון. אז מרקוס החל לעבוד בשיטתיות על אחד הכלים האהובים ביותר על יזמי עמק הסיליקון: מזכר המתאר את היעדים של הפרויקט החדש, מגדיר הצלחה מהי ומכמת איך להגיע אליה. 


מורגן בֶּלֶר הייתה רוח סערה בת 24, חדת לשון ומלאת התלהבות, והיא עוד הספיקה להתקבל כשותפה בקרן ההון סיכון אנדריסן הורוביץ לפני שהצטרפה לצוות הפיתוח התאגידי של פייסבוק ב־2017. היא גם הייתה חסידה נלהבת של בלוקצ'יין, ובילתה את החלק האחרון של אותה שנה בניסיון לשכנע מנהלים שונים בפייסבוק שמדובר בהשקעה משתלמת: למה שהחברה לא תאמץ את הביזור ותפתח את הפרוטוקולים שלה למשתמשיה? אולי היא תיכנס לכריית ביטקוין? האם יש לאפשר לקבוצות פייסבוק להנפיק אסימונים דיגיטליים משלהן? "זאת חברה גדולה מאוד, וקשה לקחת סיכונים גדולים מאוד", היא אומרת לפייננשל טיימס. "לזכותה של פייסבוק יש לומר שההנהלה הייתה קשובה ופתוחה מאוד. אף אחד לא סרב לי, לפחות לא לפגישות ולסיעור מוחות".

החלום היה שליברה יהיה כמו ביטקוין, מטבע שאינו בבעלות אף קבוצה ובנוי כטכנולוגיית קוד פתוח. כך יוכלו משתמשים לאגור, להוציא ולהעביר כסף בין מדינות עם עמלות עסקה קטנות עד אפסיות

בתחילת 2018 חברו מרקוס ובלר זה לזו. בהתחלה הם עבדו בחדר קטן וריק שקירותיו מעוטרים בלוחות מחיקים, בקמפוס הראשי של פייסבוק במנלו פארק. לאחר זמן קצר הם עברו לבניין גדול ומבודד יותר בפאתי הקמפוס. רק עובדים עם אישורים מיוחדים – מומחי, מפתחי וכלכלני המטבעות המבוזרים שהם גייסו – היו רשאים להיכנס למתקן. הפרויקט הסודי שלהם זכה לשם הקוד "ליברה". לצוות הייתה "פרנויה לגבי דליפות", אומרת בלר, והוא התנהל "כמו מבצע ימ"מ סודי".

זה יהיה אחד מיני כמה גלגולים של הפרויקט, כשכל גלגול נועד לבצע התאמות לקשיים ולדרישות הכרוכים בהשקת מטבע דיגיטלי מתוך פייסבוק. בהתחלה, החלום היה שליברה יהיה כמו ביטקוין, מטבע שאינו בבעלות אף קבוצה ובנוי כטכנולוגיית קוד פתוח. כך יוכלו משתמשים לאגור, להוציא ולהעביר כסף בין מדינות עם עמלות עסקה קטנות עד אפסיות.

Libra (צילום: Wit Olszewski | ShutterStock, שאטרסטוק)
ליברה. ברמת הנראות, פייסבוק לא הובילה לבדה את הפרויקט|צילום: Wit Olszewski | ShutterStock, שאטרסטוק

בניגוד לביטקוין, הוא יהיה מגובה בסחורה אמיתית: סל של נכסים בסיכון נמוך, כולל פיקדונות בנקאיים במטבעות ואג"חים ממשלתיים שונים (מטבעות דיגיטליים מסוג זה ידועים גם בשם stablecoin, כלומר מטבע מבוזר יציב). פייסבוק סירבה להגיב. מרקוס, שסירב להתראיין גם הוא, כתב בהצהרתו: "פרויקט ליברה נועד לבנות פרוטוקול לכסף באינטרנט, כדי שאנשים פרטיים ועסקים שנכון לעכשיו מודרים על ידי המערכת הנוכחית, יזכו בגישה יציבה לכסף דיגיטלי ולתשלומים זולים".

כדי להרים את הפרויקט – לפני שהוא יהפוך להיות מבוזר לגמרי – היה צורך בגורמים נוספים שיובילו את פיתוח הטכנולוגיה. מרקוס ובלר הבינו שברמת הנראוּת, אסור שפייסבוק לבדה תוביל את המהלך. אז הם יצרו עמותה, שנקראה גם היא ליברה, שפייסבוק הייתה עתידה להיות בה רק אחת מיני חברות רבות. כדי לא להיראות אמריקנו-צנטרים, העמותה התבססה בשווייץ, מרכז פיננסי ניטרלי יותר שבשעתו גם הלך והפך לאתר מרכזי של פעילות בתחום המטבעות המבוזרים (מרקוס ובלר המשיכו לעבוד בעיקר מקליפורניה).

מורגן בלר, ממקימי ליברה: "זאת חברה גדולה מאוד, וקשה לקחת סיכונים גדולים. לזכותה של פייסבוק יש לומר שההנהלה הייתה קשובה ופתוחה מאוד. אף אחד לא סרב לי, לפחות לא לפגישות ולסיעור מוחות"

מראית העין שהם יצרו הייתה מוצלחת. באמצע 2019, מרקוס ובלר כבר הצליחו לגייס לשורת המייסדים של ליברה כ־28 חברות ועמותות, בהן אובר, וודאפון, ספוטיפיי, ויזה ומאסטרקארד. לכל אחת מהן יהיה כוח הצבעה שווה, כל אחת תיתן 10 מיליון דולר לסל, וכולן יהיו שותפות להנחיה המקצועית של הפרויקט, ובסופו של דבר ישלבו את ליברה בשירותיהן – כך יובא המטבע הדיגיטלי לצרכנים בכל העולם.

ובאשר לפייסבוק, לא רק שהיא תהיה חברה מייסדת, אלא שהיא תפתח ארנק דיגיטלי משלה בשביל המטבע. מרקוס יהיה חבר בדירקטוריון של ליברה, אבל ינהל גם את הארנק הדיגיטלי בחברת בת חדשה של פייסבוק בשם "קליברה" (Calibra). לפייסבוק היה ברור שממתינות כאן הזדמנויות מסחריות בשווי של מיליארדי דולרים רבים: נתונים על עסקאות משתמשים, עוד תעבורה, עוד מסחר אלקטרוני, נתח מהעסקאות. "זה תמיד היה היתרון שלהם", אומר גורם מקצועי מתחום הרגולציה. "זה היה מייצר הזדמנות אדירה והמון כסף בשבילם. אבל כמו שפייסבוק עמדה להיות הסיבה להצלחת המטבע, היא גם עמדה להיות הסיבה לכישלונו".

בפרק השני: ליברה מוכרזת And all hell breaks loose

© The Financial Times Limited 2022. All Rights Reserved. Not to be redistributed, copied or modified in anyway. tech12 is solely responsible for providing this translation and the Financial Times Limited does not accept any liability for the accuracy or quality of the translation.