"משבר האקלים לא ייפתר רק על ידי טכנולוגיה - אלא על ידי מדינות"

עד שנת 2021 הייתה קרן הון הסיכון Firstime אחת מיני רבות שפועלות בישראל - ג'נרליסטית, עם חיבה לחברות מדיה וסחר מקוון. אבל לקראת הקרן השלישית החליטו השותפים על שינוי כיוון חד - להפוך לקרן מתמחה בתחומי האקלים. באתר הקרן כתוב כי היא "משקיעה בחברות שבונות עתיד בר קיימא לכולנו".

"הכרזנו על סגירה ראשונה בגלזגו, בוועידת האקלים של שנה שעברה, בהיקף של 100 מיליון דולר", מספר איתמר ויצמן אחד השותפים בקרן בשיחה משארם א-שייח, שם הוא נמצא לרגל ועידת האקלים הבינלאומית. "החלטנו להיות קרן אקלים כי הבנו שמשבר האקלים הוא הזדמנות ענקית ושינוי ענקי שעתיד להשפיע על אורחות החיים של כולנו, והוא כאן להישאר. לכן, צריך להפנות אליו את כל המשאבים שאנחנו יכולים כדי להתמודד עם האתגרים השונים שהמשבר מייצר. היינו קרן מתמחה בתחום הזה, מהראשונות בישראל, ומאז השנה שעברה ביצענו 7 השקעות, ובקרוב נכריז על השמינית. אחת החברות שלנו עתידה להכריז בקרוב על סבב של עשרות רבות של מיליוני דולרים בתקופה שלא קל לגייס בה".

בקרן פירסט-טיים 4 שותפים, לפחות שלושה מהם בפרופיל גבוה יחסית לעולם ההון סיכון: איש הפרסום אילן שילוח, נכדו של יצחק רבין יונתן בן ארצי, וויצמן עצמו, יזם חברתי שבגיל 22 הקים את תנועת V15.

מה זה קרן אקלים? באילו חברות אתם משקיעים?
"חברה אחת לדוגמה היא Beehero שהופכת כוורת מ'קופסה שחורה' להתקן חכם ומדיד, דבר שמאפשר לחזות ולמנוע קריסה של מושבת הדבורים. דוגמה אחרת היא חברת First Airborne שמסייעת לתפעל ולייעל חוות רוח באמצעות רחפנים. ויש לנו חברה בשם Growin של יוצאי 81 שעוסקת בחקלאות ורטיקלית, כי לפי התחזיות 50% מהאדמות נהיות לא פוריות, בשל סיבות כמו מדבור, ריסוס או שימוש בכלים חקלאיים תעשייתיים".

מלבד חברות בתחום האקלים, פירסט-טיים משקיעה גם בחברות אימפקט מתחומים אחרים כמו חברת feelbetter שעוסקת במיצוי זכויות רפואיות של מבוטחים ועוד.

"להפנות משאבים לדרום"

ויצמן היה נוכח גם בכנס האקלים הקודם בגלזגו והוא מצביע על ההבדלים בין שני האירועים: "ה-COP השנה מאוד שונה, כי זו הפעם הראשונה שהוא מתארח באפריקה, ובאמת חלק ניכר מהדיונים מתעסקים בהשקעות באפריקה, שמצד אחד מייצרת הכי מעט פליטות בעולם, בערך 3% מכלל הפליטות, ומצד שני משלמת את המחיר הכי כבד. ואפריקה חשובה גם כי חלק ניכר מחומרי הגלם בעולם מגיעים ממנה - בלי קונגו אין בטריות לאנרגיות מתחדשות. אם בגלזגו הדיון היה על איך לגרום למדינות להתחייב להסכמי אפס פליטות, ולהגן על יערות גשם, הדיון השנה על מנגנוני הפיצוי למדינות האפריקאיות. יש תובנה שיהיה נכון וצודק להפנות משאבים למדינות הדרום הגלובלי".

"פוליטיקה זה משבר האקלים, אין הבדל. לא סתם המוני צעירים עברו להצביע לאיתמר בן גביר כי הם הרגישו שהוא נוגע בחיים שלהם. משבר האקלים ישפיע על כל הצעירים ואני מקווה שנצליח לרתום אותם בעתיד למאבק"

בניגוד לתחומים אחרים בהייטק, ויצמן חושב שבאקלים-טק יש תפקיד גדול למדיניות ומדינות והדברים משפיעים זה על זה: "עכשיו יש בחירות אמצע קדנציה בארה"ב, ואולי ביידן ישמור על הסנאט ואולי לא, ואלו דברים שמשפיעים על החברות, כי למשל, בגלל הניו גרין דיל, במזרח ארה"ב בונים עכשיו טורבינות רוח במאות מיליוני דולרים. אבל אמריקה לא תבנה טורבינות בעצמה, היא תקנה אותן מחברות פרטיות. משבר האקלים לא ייפתר רק על ידי טכנולוגיה אלא על ידי מדינות שיפנו לשם משאבים".

 יש הרבה ביקורת על הוועידה, מה עמדתך?
"יש הרבה ספקות לגבי ועידת האקלים או כמו שגרתה (ת'ונברג, א"ז) אומר: בלה בלה בלה. זה גם נכון אבל אני כן פוגש 100 אלף אנשים שהם חלק מתנועת האקלים הבינלאומית, אנשי מדיניות בכירים וגם משקיעים ענקיים, קרנות, בנקים, גופים מוסדיים. הייתי שמח אם גם מוסדיים ישראלים היו באים לכאן. הם מנהלים 2 טריליון שקל בחסכונות ורק פרומיל מזה מגיע לאקלים. בעיני הם שוגים בעיקר לאור המשבר החמור בהייטק, כי הקליימט-טק הוא recession proof (חסין משברים)".

אני חייב לשאול אותך על פוליטיקה ישראלית. איך ישפיעו תוצאות הבחירות על המאבק בהתחממות הגלובלית?
"פוליטיקה זה משבר האקלים, אין הבדל. לא סתם המוני צעירים עברו להצביע לאיתמר בן גביר כי הם הרגישו שהוא נוגע בחיים שלהם. משבר האקלים ישפיע על כל הצעירים ואני מקווה שנצליח לרתום אותם בעתיד למאבק. ולגבי נתניהו, עם כל חוסר האהדה שיש לי כלפיו, אני מקווה שיש לו גבולות להבין שמשבר האקלים מאיים על כולנו. בינתיים נראה שהוא הולך לוותר על מיסוי הכלים החד פעמיים, שזה לא טוב אבל גם לא אחת הבעיות הגדולות, ובנוסף יש לו חלק לא קטן בתלות של משק האנרגיה הישראלי בגז. הבחירה שלי היא באופטימיות, לא משנה מה קורה בבוקר. קל להיות אופטימי כשהדברים הולכים בכיוון שלך. לפני שנה המשלחת מישראל ל-COP הייתה 100 איש והיום זה 800 איש. אני לא ציני כלפי זה ורואה יזמים שמעולם לא רצו להיכנס לתחום האקלים נכנסים לזה עכשיו. השיח פנימה בישראל צריך להיות איך נערכים למשבר. השיח החוצה הוא איך ישראל יכולה להיות מגדלור בכל מה שקשור בפיתוח טכנולוגיות לעתיד".