השקעות הסקנדרי, ההייפ שכולם מדברים עליו, מכניסות לשוק גופים חדשים עם שיטות עבודה חדשות והרבה מאוד משקיעים נלהבים. לא כולם בהכרח מבינים את שוק הסקנדרי, אבל כולם מבינים היטב את שורת הרווח: תראו לי עוד השקעה שמניבה עשרות אחוזי תשואה בתוך חודשים ספורים. יש רק בעייה קטנה: הגישה להייטקיסטים מחזיקי המניות אינה פשוטה כל כך, ולכן נדרשות חברות שיתווכו בין המשקיעים לבין היזמים ועובדי ההייטק.
קרן ההשקעות אמפלפילדס (Amplefields Investments), עוסקת אך ורק בהשקעות בסקנדרי. הקרן פועלת מתחת לרדאר כשנה, והספיקה בזמן זה להשקיע 10 פעמים בשבע חברות שונות, כולן יוניקורנים ישראלים גדולים. בשנה הקרובה מתכננת הקרן לבצע מספר כפול של השקעות. אמפלפילדס לא המציאה שוק חדש, היא גם לא היתה הראשונה לזהות את הסקנדרי, אבל פעילותה מאפיינת דור חדש של משקיעים שקם בשוליים של תעשיית הסטראט אפים הישראלית ומתפרנס ממנה היטב.
מורן צ'מסי, מייסד קרן אמפלפילד, היה ממייסדי הסטארט-אפ HearMEOut, ואפילו הגיע איתו להנפקה באוסטרליה ב-2016. אבל אז העניינים הסתבכו והמייסדים עזבו את החברה. אולי זו הסיבה שצ'מסי חצה את הקווים אל הצד של המשקיעים. "התחלנו לפעול בתחילת 2021 ועשינו מאז יותר מ-10 עסקאות, כולן בחברות עם הערכת שוק של יותר ממיליארד דולר. את הכסף עושים כנראה בצד השני של ההשקעות, אבל הערך המוסף שלנו הוא שאנחנו באים מזווית ההסתכלות של היזם, כמי שרוצים להצעיד את החברה קדימה. בתור משקיע אני אומר לך שזה מה שעושה שכל. מה רוצה משקיע? שהיזם יצליח, שהחברה תצליח ושכולם ייהנו".
עם החברות שבהן אמפלפילד מחזיקה במניות נמנות ויה, סייסנס, StoreDot, טראקס, OpenWeb ו-Corvus. בחודשים הספורים מאז היווסדה הקרן אף הספיקה לעשות אקזיט אחד הודות למניותיה ב-Payoneer, שהונפקה ביוני האחרון והכניסה 500 מיליון דולר למשקיעים בה. חלק מהכסף הגיע למשקיעים של צ'מסי, שטוען לרווחים גבוהים עבור תקופת ההשקעה הקצרצרה: "הריצה שאנחנו רצים היא ריצה קצרה, אבל אפשר לעשות אחוזי תשואה מאוד יפים. והכי חשוב זה שהריסק יחסית נמוך והנזילות גבוהה".
אומרים שאבד הסיכון בהון סיכון. הפעילות שלכם ממחישה את זה.
"הייתי קורא לזה הקטנת הסיכון. גם אם המוסדיים נכנסים להשקעות האלה, עדיין צריך אנשי מקצוע כדי לעשות את העסקאות האלה טובות וכדאיות כלכלית".
"התחייבות המשקיעים לא תחומה בסכום אלא להזדמנויות נכונות"
המונח סקנדרי מייצג כמה סוגים של השקעות, שהמכנה המשותף להן הוא רכישת מניות או אופציות שנמצאות בידי מייסדי חברות סטארט אפ או עובדים בחברות אלה. זאת בשונה מהשקעות פריימרי במסגרת סבב גיוס רגיל, שבו החברה מקצה מניות חדשות למשקיעים תמורת הכסף שהזרימו, ומדללת בתנאים מסוימים בעלי מניות הקיימים שלא הזרימו בגיוס הון חדש לקופתה. השקעת סקנדרי יכולה להיות חלק מסבב השקעה גדול, להוות סבב השקעה קטן שמבוסס על מניות סקנדרי, או להיות מבוססת על רכישת אופציות או מניות ישירות ממשקיעים קיימים או מעובדים בחברה, שחפצים בהנזלה מהירה של אחזקותיהם.
סכומי ההשקעה בסבבי הסקנדרי הם ברף הנמוך של מיליוני דולרים בודדים. הלקוחות של אמפלפילד הם משקיעים פרטיים ומשרדי השקעה משפחתיים שקופצים על העגלה הצוהלת
קשה להבין מצ'מסי מה גודל הסכומים שגייסה אמפלפילדס. "שוק הסקנדרי הוא שוק מתפתח ומביא עמו הזדמנויות השקעה מעניינות ואנחנו מאמינים שגם מודל קרנות ההשקעה צריך להשתנות מהמודל הקלאסי. לכן הקרן שלנו עובדת כקרן פתוחה: התחייבות משקיעי הקרן אינה תחומה בסכום אלא להזדמנויות השקעה נכונות", הוא אומר. אפשר להבין מזה, שהמשקיעים של אמפלפילדס מחכים עם הרבה כסף נזיל, ויכולים לשים צ'ק בכל פעם שהקרן פונה אליהם.
סכומי ההשקעה של הקרן בסבבי הסקנדרי הם ברף הנמוך, החד ספרתי, של מיליוני דולרים בודדים. מה שאומר ש-10 ההשקעות שהקרן השקיעה בשנה האחרונה מסתכמים בכמה עשרות מיליוני דולר. סכום זה נמוך בהשוואה לסכומים שמשקיעות קרנות הסקנדרי הוותיקות, וודאי ביחס לסכומים שמשקיעות הקרנות האמריקאיות. הסכום אופייני לפלח הלקוחות של אמפלפילדס: משקיעים פרטיים ומשרדי השקעה משפחתיים, שקופצים על עגלת הסקנדרי הצוהלת. "לקרן יש משקיעים פרטיים כשירים עם ניסיון עשיר בהשקעות בתחום ההייטק. מכיוון שאנחנו מחויבים לפרטיותם אנחנו לא חושפים את זהותם" אומר צ'מסי.
עובדי ההייטק מסוחררים מההצעות המשקיעים, לא תמיד בצדק
בין עשרות אלפי עובדי ההייטק בישראל יש לא מעטים, ששמחים לממש את האופציות שלהם בחברות שהם מועסקים בהן תמורת קבלת מוזמנים לחשבון הבנק שלהם. אלה מניות שיוכלו להיות שוות הרבה יותר בתוך כמה חודשים או שנים, כפי שאפשר ללמוד מהעניין שמגלים בהן משקיעי הסקנדרי. תהליך המכירה של האופציות כרוך בהרבה קופונים שנגזרים עד שמתקבלת התמורה הסופית. אבל בתקופת הבהלה לזהב שפוקדת את ההייטק הישראלי, אנשי ההייטק מסוחררים מההצעות שהם מקבלים ממשקיעים.
"אני חושב שיש אתגר בלמצוא את העסקה הנכונה, גם מבחינת המוכר וגם מבחינת החברה", אומר צ'מסי, "יש גופים שהולכים ישירות למוכר ומחפשים לצוד כל מיני מוכרים כאלה ואחרים, וברוך השם זו תקופה טובה והכל עולה. אבל כשאתה בא להנהלת החברה אתה יכול לגלות שבאת בזמן לא טוב כי לחברה כי יש אסטרטגיה ואתה בא עם מחיר מסוים בזמן מסוים שלא תואם את ערכי החברה והיא עלולה להפיל את העסקה. אז האתגר הוא למצוא את המוכר הנכון ואת החברה שרוצה ובשלה לעשות את עסקת הסקנדרי. ופה יש לנו ערך מוסף מאוד טוב".
אתם פונים ישירות לעובדי הייטק?
"אנחנו מעדיפים שלא. גם אם יש עובד או עובד לשעבר שפונה אלינו, אנחנו מעדיפים לעשות את זה בשקיפות מלאה מול המייסדים. או שאנחנו מצטרפים כחלק מסבב גיוס עם רכיב סקנדרי או שאנחנו באים ליזמים כפוסט-סיבוב או פרה-סיבוב. לפעמים אחרי סיבוב יש רשימת מתבאסים. היזם רואה בזה רעשי רקע כי הוא רוצה להתרכז בביזנס. אנחנו באים ליזם ואומרים – הלו, אתה יכול לסמוך עלינו, כמובן בתנאים שלך ואיך שאתה מוביל את זה, ואנחנו נשתלב בעסקת הסקנדרי ונסגור לך את הפלסטר הזה".
"אנחנו עונים על צורך של השלמת או הגדלת סיבוב"
צ'מסי הוא משורר הסקנדרי: מבחינתו זה עולם של מצוות ומעשים טובים. "שוק הסקנדרי הוא זריקת עידוד ליזמים", הוא אומר, "אם פעם היה קורה אקזיט אחרי ארבע-שש שנים, היום האקזיטים התאחרו לעשר שנים וצפונה. היזם, גם מבחינה נפשית וגם חומרית, רוצה לגזור דברים באמצע, לשחרר כסף תוך כדי תנועה, וזו גם זריקת מרץ רעיונית: הוא הצליח למכור קצת מהמניות שלו ויש עוד שמוכנים לקנות, עוד הצלחה בדרך להצלחה גדולה".
וזה עוד לא הכל, לפי צ'מסי גם המשקיעים מוצאים מזור בפעילות הסקנדרי: "אני חושב שהסקנדרי בונה את האמון של המשקיעים המוקדמים. המשקיעים המאוחרים מפרים את משקיעי הארלי סטייג' כי משקיע שיודע שהכסף שלו ישכב 10 שנים יהיה יותר זהיר ויעשה פחות השקעות. זאת לעומת משקיע שיודע שהוא תמיד יוכל לעשות סקנדרי תוך זמן קצר, להנזיל את הכסף שלו בחזרה ולחזור ולהשקיע".
"הסקנדרי בונה את האמון של המשקיעים המוקדמים. משקיע יודע שהוא תמיד יוכל לעשות סקנדרי תוך זמן קצר, להנזיל את הכסף שלו בחזרה ולחזור להשקיע"
כמה גופים וקרנות כמוך מתחרים על המניות של ההייטק?
"יש גופים מתחרים שעוסקים באותו תחום שלנו. חלק מהם ראיתי שכבר יצאו מהשוק, כי השוק נראה פשוט אבל הוא מאוד מתוחכם. יש הרבה שלבים עד שאתה מגיע לעסקה. צריך גם להגיע לדיל-פלואו נכון. אז יש היום כמה, בודדים, ואולי המספר יעלה, אבל יהיו כמה שיובילו את התחום הזה ואנחנו נהיה שם".