מצבה של הכלכלה הישראלית בכלל וההייטק הישראלי בפרט מטריד מאוד את בכירי משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר. השבוע אמורה חברת הדירוג Standard & Poor's לפרסם את דירוג האשראי שלה למדינת ישראל וזה עניין מדאיג עבור ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', בהתחשב בכך שחברת הדירוג מודי'ס כבר הורידה את תחזית הדירוג של ישראל ושהדירוג של S&P יהיה כנראה חמור אף יותר.
מול הדאגה הזו קשה להבין את השאננות שבה מגיבים שרי הממשלה וראשה על האזהרות שיוצאות מבית - מהמשרדים שעליהם הם מופקדים. השבוע הזהירה רשות החדשנות בדוח חריף ויוצא דופן כי אי הוודאות במשק בעקבות כוונות החקיקה של הממשלה כבר גורמת ל-80% מהסטארט אפים החדשים לרשום את החברות בחו"ל, להעביר את הקניין הרוחני שלהן מחוץ לגבולות ישראל, ולמשקיעים זרים להימנע מלהשקיע בישראל וגם לירידה בביצועי שוק ההון הישראלי לעומת העולמי. "התפצלות של ההייטק הישראלי מהמגמות העולמיות" היה הביטוי שתפס את תשומת הלב.
בשבוע שעבר זומנו ראשי רשות החדשנות לפגישה במשרד ראש הממשלה והם כבר תיכננו להציג לו דברים כהווייתם. אלא שאז התברר שהוזמנו לפגישה עם פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, ובלי שראש הממשלה נוכח
הדוח של רשות החדשנות הגיע כשבועיים אחרי פרסום חוות דעת משותפת של אגף התקציבים במשרד האוצר ושל אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שבה הם מתריעים מפני הנזק שעומד להיגרם למשק הישראלי כתוצאה מריסוק ההייטק – התהליך שמתרחש כעת לנוכח צעדי החקיקה של הממשלה. חוות הדעת קובעת כי הורדת הדירוג של ישראל בעקבות ההפיכה המשטרית תגרום לאובדן של עד 100 מיליארד שקל בשנה למשק, לעזיבה של עד 90 אלף עובדים את ההייטק ולהפחתת הכנסות המדינה ממסים בעד 30 מיליארד שקל. בכירי האוצר הזהירו שהמשך החקיקה גורם ל"סנטימנט שלילי" של המשקיעים כלפי ישראל, תופעה שמתרחשת כבר עתה ולא ממתינה לסיום החקיקה.
אפשר היה לצפות שהשרים הממונים על הכלכלה הישראלית וראש הממשלה בראשם יזדעקו לנוכח האורות האדומים המהבהבים. בשבוע שעבר זומנו ראשי רשות החדשנות לפגישה במשרד ראש הממשלה והם כבר תיכננו להציג לו דברים כהווייתם. אלא שאז התברר שהוזמנו לפגישה עם פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, ובלי שראש הממשלה נוכח בה.
שלשום דווקא זימן נתניהו פגישה עם אנשי הייטק - דובי פרנסס. משקיע הון סיכון ואילן טוויג, ממייסדי טריפאקשנס. הפגישה נערכה במרכז הליכוד במצודת זאב ותמונות היזמים שיוצאים מהפגישה צצו ברשתות החברתיות. האם עלו בשיחה שאלות בנושאי מצוקת הייטק? מתברר שלא. טוויג חשף בציוץ בטוויטר שהשלושה שוחחו על חידושים בעולמות הבינה המלאכותית.
אפשר היה לקוות שלפחות שר האוצר סמוטריץ', שבכיריו הם אלה שחתומים על המסמכים, ימצא לנכון להביע עמדה פומבית או לקיים דיון בנושא. זה לא קרה. שר הכלכלה ניר ברקת, שאיתרע מזלו להשתתף בישיבת ועדת הכספים בשבוע שעבר, נדרש להתייחס לנושא. ברקת, בעצמו משקיע בהייטק, השיב: "ביקרתי בהודו עם משלחת הייטקיסטים, הייתי גם בספרד ואני נוסע למרוקו. אני רוצה להגיד לכם שההייטק הישראלי נמצא רק במגמת עלייה. אני מציע לחבריי בהייטק לתעדף את ישראל על כל דבר אחר ובידיכם הדבר".
"השאלה היא אם ממשלה, שביד אחת מייצרת אי ודאות, יכולה ביד השנייה לסייע לחברות שנפגעות מאי הוודאות", אומר פקיד בכיר. "אנחנו באירוע מורכב שאנחנו לא יודעים איך להתייחס אליו, אין לזה תקדימים היסטוריים בארץ או בעולם. ההמלצות שלנו מאוד ברורות – תפסיקו לחרב"
השר היחיד שהתייחס עניינית לדוח רשות החדשנות היה שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס שממונה על הרשות. דבריו שולבו בהודעה לעיתונות שהוציאה רשות החדשנות בעניין הדוח: "ממצאי המחקר של רשות החדשנות מחייבים את הממשלה לפעולה מהירה כדי לשנות את המגמה המדאיגה שעולה ממנו" אמר. ואז הוסיף באותה נשימה שמדובר בתופעה כלל עולמית. השפעת המהפכה המשטרית? מה פתאום.
שתי זרועות להייטק
ההייטק הישראלי ניצב כעת בפני טרגדיה שסופה ידוע מראש, וכל שנותר הוא לעקוב בעיניים כלות אחר ההידרדרות ההולכת ומחריפה. הממשלה נדרשת על ידי הפקידים הבכירים שלה להיחלץ לעזרת ההייטק אבל זו אותה ממשלה שבמעשיה גורמת לנזק הזה להייטק. הממשלה לופתת את ההייטק בשתי זרועות, כשזרוע אחת כאילו אינה מודעת למעשיה של הזרוע השנייה.
זרוע הסיוע להייטק קלה יותר להבנה. מדובר במדיניות ארוכת שנים שגובשה בממשלה, בהובלה של משרד האוצר והרשויות הסמוכות לו: אגף התקציבים, אגף הכלכלנית הראשית, החשב הכללי, רשות שוק ההון ורשות המסים. הפעילות התבצעה באמצעות משרד מתמחה - אגף המדען הראשי במשרד התעשייה והמסחר ובהמשך רשות החדשנות. הפקידים הבכירים בכל האגפים האלה נמצאים כולם באותו צד של המתרס, הצד המודאג והמתריע.
"מלכוד 22"
הזרוע שמרסקת את ההייטק היא עניין אמורפי יותר. שותפים לה פוליטיקאים שהאג'נדה שלהם נמצאת במקום אחר. חלק מהפוליטיקאים הללו הם אלה שאחראים על המדיניות הממשלתית לעידוד ההייטק. פעם הם התהדרו בהייטק הישראלי ובהצלחתו העולמית, חגגו באקזיטים, בירכו על הנפקות בנאסד"ק. עכשיו נראה שהם מקריבים אותו על מזבח של אלוהים אחרים, משל היו אברהם שמקריב את בנו את יחידו אשר אהב.
"השאלה היא אם ממשלה, שביד אחת מייצרת אי ודאות, יכולה ביד השנייה לסייע לחברות שנפגעות מאי הוודאות", אומר לנו פקיד בכיר. "אנחנו באירוע מורכב שאנחנו לא יודעים איך להתייחס אליו, אין לזה תקדימים היסטוריים בארץ או בעולם. ההמלצות שלנו מאוד ברורות – תפסיקו לחרב. אבל הם בסוג של מלכוד 22. אם הם רוצים לעשות פעולה ולסייע להייטק, אז הפעולה המומלצת היא להחזיר את הוודאות למשק ולהוריד את הטרלולים מהשולחן. ואת זה הם לא יכולים לעשות, מה שמשאיר אותנו בלימבו".
לפי הערכות ברשות החדשנות, אם יוכרז על הפסקת תהליכי החקיקה המשטרית, ההייטק הישראלי יוכל להתאושש בתוך מספר שנים. תהליכים כמו רישום החברות בחו"ל והעברת הקניין הרוחני הישראלי לבעלות זרה הם תהליכים הפיכים. גם הירידה בהכנסות ממסים פחות מדאיגה בשל העובדה שעיקר המיסים מההייטק הישראלי נובעים ממיסוי השכר. בהנחה שהחברות ימשיכו להעסיק עובדים בישראל, ההכנסות ממסים יישארו.
אבל יש שני כשלי שוק, שהימנעות מלטפל בהם היא זו שעלולה להביא את ההייטק הישראלי לשפל שכמוהו אנחנו לא זוכרים.
הכשלים המרכזיים
כשל השוק הראשון הוא מצב אי הוודאות ששורר כעת. "השוק יודע להתמודד עם סיכון אבל לא עם אי ודאות", אומר הפקיד הבכיר, "לא יודעים מה התרחישים האפשריים ומה יהיו התוצאות של כל תרחיש". אי הוודאות יוצרת אוירה רעילה לחברות ישראליות. חברות סטארט אפ מגייסות כסף שיספיק להן לתקופה מדודה, ואז הן נדרשות לגיוס הון נוסף. במצב של אי ודאות המשקיעים ייזהרו מלהשקיע גם בחברות עם טכנולוגיה מצוינת. התוצאה תהיה שחברות יקרסו וייסגרו בגלל כשל השוק.
כשל השוק השני הוא התלות המוחלטת של ההייטק הישראלי בכספי משקיעים זרים. מדובר לא רק בהשקעות ישירות של קרנות הון סיכון זרות, אלא במשקיעים זרים רבים מאוד שהזרימו כספים לקרנות ההון סיכון הישראליות. הקרנות האלה יתקשו מאוד לגייס סיבובי גיוס חדשים, וחברות ההייטק הישראליות יתקשו לשכנע משקיעים זרים שלהן להמשיך ולהשקיע במצב הנתון.
חברות סטארט אפ מגייסות כסף שיספיק להן לתקופה מדודה, ואז הן נדרשות לגיוס הון נוסף. במצב של אי ודאות המשקיעים ייזהרו מלהשקיע גם בחברות עם טכנולוגיה מצוינת. התוצאה תהיה שחברות יקרסו וייסגרו בגלל כשל השוק
פתרון מסוים לכשל השוק הזה אפשר למצוא בדוח של רשות החדשנות: עידוד גורמים בשוק ההון הישראלי להרחיב את ההשקעות שלהם בהייטק. מדובר בעיקר במשקיעים מוסדיים ישראלים, ששיעור ההשקעה שלהם בהייטק נותר נמוך לאורך השנים. כדי לעשות את זה המדינה צריכה לגרום לזה לקרות, הן בהתאמת הרגולציה והן בעידוד המוסדיים ובהזרמת כספים בהיקף של מאות מיליוני שקלים לתחום. האם זה יספיק כדי להציל את ההייטק הישראלי? לא בטוח.
במצב הנוכחי, לא פלא שמחשבות דיכאוניות משתלטות על האווירה. למשל האם זה רציונלי להעניק תמיכות לחברות סטארט אפ ישראליות כשאי הוודאות באוויר והסיכוי שלהן להצליח ולעמוד על רגליהן הולך ופוחת. אומר לנו גורם בתחום: "אולי זה לא נכון וצריך לתת לחברה למות. אולי צריך שבישראל יהיו רק רבע מההשקעות ושההייטק יצטמצם ל-40% מגודלו הנוכחי. אם אין תקווה, צריך להתחיל להקטין את הענף, להפסיק לפמפם לו כסף. אולי צריך לתת לחברות למות ובמקום זה להסתפק בלשלם לחברות הרב-לאומיות כדי שיעסיקו פה ישראלים".