כל חדשות ההייטק, כל יום, ישירות אצלכם במייל. הירשמו לניוזלטר שלנו כאן >>>
ישראל תשתתף בפרויקט רשת מחשבי העל של האיחוד האירופי, במסגרת המיזם "אירופה דיגיטלית" של האיחוד, כך נודע ל-tech12. עד כה נבחנו שיתופי פעולה עם גרמניה ועם פינלנד וכעת עומדת על הפרק אפשרות להצטרף לפרויקט מחשב העל בשוויץ. במסגרת הפרויקט, ישראל תשתתף בחלק מהמימון ובתמורה חוקרים באקדמיה בישראל יוכלו להריץ פרויקטים גדולי ממדים של עיבוד נתונים, תוך קבלת קדימות בשימוש.
מחשב העל האירופי הוא אחד משלושה פרויקטים בתחום מחשוב העל בישראל, שנועדו להחליף את פרויקט מחשב העל הלאומי שנולד ב-2020 לפי המלצות ועדת הבינה המלאכותית (ועדת ארנה ברי). הפרויקט השני כולל שימוש במחשבי על באמצעות שירותי הענן של פרויקט "נימבוס" עם גוגל ואמזון, ובמסגרתו המדינה תסבסד את עלות השימוש של חברות ישראליות וחוקרים באקדמיה.
הפרויקט השלישי הוא הקמת מעבדת שרתי מחשוב-על לבינה מלאכותית בישראל, שתתבסס על שרתים בעלי עוצמת מחשוב חלשה יותר, שתשמש לבדיקות וניסויים בתחום החומרה. הפרויקט המקורי היה אמור לצאת לדרך בתחילת 2022, אך מאז תחום מחשוב העל בישראל מדשדש.
האם אנבידיה תיכנס לתמונה
הקול הקורא להקמת מעבדת מחשב העל והבינה המלאכותית נסגר בחודש שעבר. ל-tech12 נודע שהוגשו שש הצעות, בין השאר של חברות שמפעילות חוות שרתי מחשבים בישראל וגם הצעה משולבת של אחד ממוסדות המחקר הגדולים בישראל, בשילוב עם חברות ישראליות וזרות.
ככל הנראה הוגשה הצעה גם מטעם אנבידיה (Nvidia), יצרנית שרתי הבינה המלאכותית (AI) הגדולה בעולם - שהשקיעה בשנים האחרונות מאמצים רבים על מנת לשכנע את המדינה לרכוש ממנה מחשב על. החברה השיקה בחודש שעבר את מחשב העל הישראלי שלה Israel-1, אך הצהירה כי הוא ישמש אותה למחקר ולפיתוח ובהמשך למתן שירותים למגזר הפרטי.
בחודש הבא תתכנס ועדת המכרז של רשות החדשנות כדי לדון בהצעות להקמת מעבדת ה-AI ולאחר מכן תפרסם את החלטתה. ככל הנראה ייבחר זוכה יחיד מבין כל מגישי ההצעות. מעבדת ה-AI תוקם בתקציב של 30 מיליון שקל למשך שנתיים, ולאחר מכן יוחלט איך להמשיך בפרויקט ובאיזה תקציב.
גורמים המקורבים לנושא מעידים על מחלוקות וניגודי אינטרסים שעיכבו את פרויקט מחשב העל מספר פעמים והביאו לשינויים חוזרים במבנה ובמטרות הפרויקט. במקביל קוצץ התקציב ממיליארדים רבים לכ-500 מיליון שקל כיום, מחציתו כבר תוקצבה והמחצית השנייה אושרה במסגרת התקציב האחרון.
גורמים המקורבים לנושא מעידים על מחלוקות וניגודי אינטרסים שעיכבו את פרויקט מחשב העל מספר פעמים והביאו לשינויים חוזרים במבנה ובמטרות הפרויקט. במקביל קוצץ התקציב ממיליארדים רבים לכ-500 מיליון שקל כיום
גורמים רבים בוחשים בקלחת הזו ולכל אחד מהם דעות שונות ואינטרסים שונים. את הפרויקט מובילים חמישה גורמים שמרכיבים את פורום תל"ם (תשתיות לאומיות למחקר ופיתוח): הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, המינהל למחקר פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) של משרד הביטחון, רשות החדשנות, משרד החדשנות והמדע ומשרד האוצר, שנמצא עם היד על הקופה.
בשנה שעברה פרסמה הממשלה את "התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית" ומונה לה מנהל: ד"ר זיו קציר. בחודש שעבר מונתה "הוועדה המדעית של התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית" בראשות פרופ' יואב שוהם, שכבר הספיק להציג כיוונים חדשים לפרויקט.
הבחישות המרובות וריבוי הגורמים המעורבים גורמים לפרויקט כולו להידמות לעתים בעצמו לקופסה שחורה במודל AI, כזו שמייצרת הלוצינציות מפעם לפעם. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר מספר פעמים באחרונה על העניין שיש לו בגיבוש מדיניות לאומית בתחום הבינה המלאכותית. הוא נפגש עם בכירים, מצפרא כץ ועד דובי פרנסס, לשיחות מעמיקות על בינה מלאכותית. כרגע לא ברור לאיזה כיוון הוא יוביל ואם תהיה הלימה בינו לבין התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית.
ההתבססות על תשתית ענן לא עונה על כל הדרישות
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, מספר כי התוכנית הלאומית הקציבה סכום כסף להקמת תשתית לאימון מודלי בינה מלאכותית: "מהתחלה הייתה לנו התלבטות אם הדרך הנכונה היא להקים מחשב-על במימון ממשלתי ולהפעיל אותו דרך שחקן או להשתמש בתשתיות הענן של שחקני הענן הגדולים. עם שניים מהם (גוגל ואמזון - ט"ש) המדינה התקשרה דרך פרויקט נימבוס. מצאנו בסופו של דבר, שהדרך הנכונה היא לעשות את זה במסגרת תשתיות הענן".
לטענת בין, הדרך הזו תאפשר להגיע לאימון מודלים גדולים הרבה יותר ממה שניתן היה על מחשב-על ישראלי.
בין מציין שהיתרון הנוסף הוא שמדובר בתשלום לחברות הענן לפי היקף השימוש ולא בתקצוב הקמה של מרכז מחשוב יקר. עם זה לא מדובר בכסף קטן: בשלב זה המדינה תקצבה את השימוש בתשתיות ענן ל-AI ב-40 מיליון שקל לשנתיים הקרובות.
וכך, הקמת מרכז מחשבים שיאכלס את מחשב העל הלאומי של ישראל, התייתרה. עם זאת נותר צורך שלא ניתן לממש אותו בענן: בדיקות וניסויים של חברות חומרה ישראליות שמפתחות טכנולוגיות למחשוב מהיר. חברה כזו, שפיתחה שבב מאיץ חדש, כרטיס עיבוד גרפי או יחידת תקשורת חדשה, תתקשה מאוד לקבל שיתוף פעולה מחברות הענן הגדולות כדי לנסות את הטכנולוגיה שלה.
מפה נולד הרעיון להקים "מעבדה להאצת פיתוח טכנולוגיות חישוב העל ו/או בתחום ה-AI", כפי שהיא מוגדרת בקול הקורא של רשות החדשנות, שההצעות שהוגשו לו נבחנות בימים אלה ושתוקצב ב-30 מיליון שקל לשנתיים הקרובות.
אביב זאבי, רשות החדשנות: "חילקנו את המשימה לשלושה פרויקטים, שכל אחד מהם נועד לתת מענה לצורך אחר. אנחנו רוצים להתחבר לתשתית האירופאית במטרה לתת מענה למחקר במודלים גדולים שהם לאו דווקא בבינה מלאכותית אלא מודלים סטטיסטיים מאוד גדולים"
אביב זאבי, סמנכ"ל תשתיות טכנולוגיות ברשות החדשנות, שאחראי לפרויקט, אומר שהמטרה של המעבדה אינה להתחרות בשירותי הענן בנימבוס אלא לאפשר לסטארט אפים ישראלים גישה לשרתי מחשב-על כדי שיוכלו לבצע ניסויי חומרה: "לראות אם המאיץ הזה עובד יותר טוב בבנצ'מרק, אם הפורט הזה יכול להכיל כמה מאיצים, לפתח עיבוד היברידי מקבילי על מאיצים מסוגים שונים - כל מיני דברים ברמת התשתית הנמוכה".
אם לשפוט לפי כיוון הרוחות המנשבות סביב המעבדה, שטרם הוקמה, זה לא יסתיים בטסטים לחומרה. גורמים נוספים העלו את הצורך לתמוך בחברות סטארט אפ שרוצות לשלב AI בטכנולוגיה שלהן, אבל לא יודעות איך לעשות את הקונפיגורציה של המערכת. ייתכן שהמערכת תתמוך גם בחוקרים באקדמיה שרוצים להריץ מודלים ולא יודעים איך. ככל הנראה המעבדה תעסיק גם מומחי AI ויועצים שיתמכו במו"פ של הסטארט אפים, אבל דבר אחד בטוח לא יהיה שם: מחשב-על של ממש.
מה יש לישראל לחפש במחשבי העל האירופאיים?
כל זה מוביל לחלק השלישי של הפרויקט המתגלגל: החיבור למחשבי העל האירופאיים. זה סיפור קצת תמוה, שכן הוא אינו נוגע בכלל לפיתוח יכולות AI וגם לא לחברות ההייטק הישראליות. הוא נוגע לחוקרי אקדמיה בלבד, שיוכלו באמצעותו להריץ מודלים סטטיסטיים גדולים, אולי מחקרים בתחום הבריאות, אולי בתחום האקלים. לשם כך ישראל ככל הנראה תתחבר לפרויקט המעניין ביותר של אירופה דיגיטלית ותשתתף במימון של אחד ממרכזי מחשבי העל שם.
זאבי אומר כי ההחלטה עוד לא התקבלה סופית, ויש עדיין פתח לאפשרות שישראל תקים את התשתית באופן עצמאי. ובכל זאת נראה שהכיוון ברור: "חילקנו את המשימה לשלושה פרויקטים, שכל אחד מהם נועד לתת מענה לצורך אחר", הוא אומר, "כאן אנחנו רוצים להתחבר לתשתית האירופאית במטרה לתת מענה למחקר במודלים גדולים שהם לאו דווקא בבינה מלאכותית אלא מודלים סטטיסטיים מאוד גדולים, על HPC (מחשב-על ט.ש) אמיתי, דרישה אקדמית שבה לאף אחד מהפתרונות האחרים אין מענה".
תוכנית אירופה דיגיטלית של האיחוד האירופי מיועדת להקמת רשת של מחשבי על בכמה ממדינות אירופה, שכל אחד מהם ישרת את המדינות שהקימו אותו, בתוספת עוצמת העיבוד שנוצרת משילוב הכוחות. האיחוד האירופי מממן חלק מהפרויקטים והחלק האחר ממומן על ידי קונסורציום של המדינות שרלוונטיות לכל אחד ממרכזי המחשוב. מה שנבחן בישראל הוא הצטרפות לאחד הקונסורציומים האלה. העלות הכספית אמורה להיות "סמלית": מיליוני שקלים בודדים. עם זאת, האקלים הפוליטי והביטחוני בישראל לא מעודד את האירופאים לשתף פעולה.
יכול להיות שישראל הייתה צריכה מלכתחילה לפעול במודל האירופאי? נראה שהוא מצליח לשים את אירופה על מפת מחשוב העל העולמית.
זאבי: "כן, נכון, האירופאים עשו מודלים טובים. יש להם יתרון, שהם יכולים לאגד משאבים ממספר מדינות בצורה יחסית קלה. אנחנו לא ממש חלק מהפעילות הזאת של תוכנית אירופה דיגיטלית. אנחנו שוקלים להצטרף אליה כשחלק מהמימון שלה יגיע מפרויקט Horizon של האיחוד האירופי וחלק מתרומות של המדינות. בכל מקרה, כל תשתית אירופאית, גם אם היא ממומנת על ידי Horizon, חייבת לקום על אדמת אירופה. הם לא יסכימו להקים כזאת תשתית בישראל".