מספרי היוניקורנים החדשים ב-2021 שברו כל שיא אפשרי, כך לפי דו"ח שהוציאה חברת המחקר פיצ'בוק בסוף השבוע שעבר. משקיעים הזרימו 71 מיליארד דולר ב-340 עסקאות שיצרו יוניקורנים חדשים בארה"ב, כך בדו"ח.
המספר הזה גדול יותר מכל היוניקרונים החדשים שנוצרו בחמש השנים האחרונות ביחד, מ-2016 ועד 2020 כולל. משך כל 2020 נולדו רק 100 יוניקורנים חדשים בארה"ב. המונח עצמו נטבע רק ב-2013 כשהתופעה הייתה נדירה מספיק בשביל להצדיק את האנלוגיה.
שלא במפתיע, מרבית היוניקורנים האמריקאים נוצרים בקליפורניה, שגידלה השנה 173 חברות כאלה, ניו יורק במקום השני עם 67 חברות ומסצ'וסטס בשלישי עם 17.
השיא הזה לא היה מתאפשר, טוענים בפיצ'בוק, ללא הזרמת הון וכניסת משקיעים ממקורות לא מסורתיים, דהיינו לא קרנות הון סיכון. אלה מנפחים את מחיר העסקאות שהם מעורבים בהם: הערכת השווי הממוצעת לפני הכסף בססבים מאוחרים שבהם לקחו חלק משקיעים לא מסורתיים עמדה על 1.13 מיליארד דולר בסוף הרבעון השלישי של 2021. מנתונים שמנתחים את הרבעון השלישי של השנה עולה כי כאשר משקיעים מחוץ להון סיכון מעורבים בסבב, הערכת השווי החציונית של עסקאות שלבים מאוחרים הינה פי 4.1 מאשר עסקאות שכוללות קרנות VC בלבד.
אבל למרות שרוב ההון זרם לעסקאות שלבים מאוחרים, ב-2021 נרשם שיא גם בנישה של יוניקרונים שנולדו מסבבים מוקדמים. בתשעת החודשים הראשונים של 2021 נוצרו 23 יוניקורנים בעסקאות כאלה, לעומת 13 ב-2020.
אווירה דומה אפשר למצוא גם באקוסיסטם המקומי שמתהדר ב-34 יוניקורנים חדשים ב-2021, כך לפי נתוני SNC, זאת לעומת 15 בלבד ב-2020. על אף שלא קיימים נתונים מדוייקים על ההשפעה שיש לכניסת קרנות הענק על הערכות השווי בהייטק הישראלי, משקיעי הון סיכון מקומיים מעידים שגם אצלנו הכניסה של שחקנים חדשים מנפחת את הערכות השווי ומקשה על הקרנות הישראליות הצנועות יותר להיכנס להשקעות. אם כי בתעשייה המקומית מדובר לא רק בכניסה של פרייבט אקוויטי וקרנות גידור, אלא בעיקר בקרנות VC אמריקאית כמו אינסייט וטייגר גלובל.