הקרנות האמריקאיות הגדולות מוכרות חברות פורטפוליו ומנסות להנזיל סכומי כסף גדולים כדי להחזיר למשקיעים שלהן. כך אומר שי מישל, שותף מנהל בקרן Merlin Ventures TLV, בשיחה עם tech12. משיחות שקיים עם מנהלי קרנות ועם משקיעים בקרנות עולה שגם משקיעי הקרנות (LPs) עוצרים את השקעותיהם בתקופה הנוכחית. כל זה קורה על רקע ירידה בהערכות השווי (ולואציות) של חברות ישראליות וקשיים בהשגת גיוסי הארכה וגיוסי A. נקודה לאופטימיות? מישל משוכנע שהקרנות ימשיכו להשקיע משום שאין להן מנדט לשבת על הכסף ולהמתין.
"חזרתי משיחות בניו-יורק לפני כמה ימים, וראיתי שם דברים - אף אחד מאיתנו לא חשב שזה באמת המצב", אומר מישל. לדבריו, קרנות ההון סיכון וקרנות הפרייבט אקוויטי (PE) הגדולות כמו טייגר גלובל ו-KKR הפסידו סכומי כסף גדולים על השקעותיהן. "בגדול, כולם הפסידו. ב-KKR ובטייגר הולכים הביתה, אין עובדים, אין להם כסף לשלם דמי ניהול. עכשיו הם עושים תיקון שוויים ומנסים להיפטר מהפורטפוליו בשביל להנזיל את הכסף ולהחזיר למשקיעים את הכסף".
לדברי מישל, חוסר היציבות הפוליטית והכלכלית בישראל מוביל לכך שקרנות השקעה זרות מצמצמות כמעט לחלוטין את השקעותיהן בישראל. כך, למרות שהערכות השווי יורדות, הקרנות הזרות מקפיאות השקעה בחברות ישראליות, וכל זה קורה במקביל לנסיונות שלהן להיפטר מהשקעות בארה"ב בגלל המצב הכלכלי. "KKR וטייגר הבינו כבר בסוף 2022 שהן בבעיה מאוד גדולה עם תיקוני הערכות השווי של החברות", הוא מסביר.
"קרנות כאלה, כשהן מפסידות, מדובר ב-5, 10, 15 מיליארד דולר, בתוספת לדמי ניהול שלקחו. אין להן את הכספים ואת הריביות להחזיר למשקיעים. בקרן אינסייט בהתחלה ביצעו השקעות גדולות אך עם הזמן התמתנו והתאימו עצמם לשוק הישראלי".
מה חלקם של משקיעי ה-LP באירוע? הם קיבלו רגליים קרות?
"פגשתי גם LPs כדי לשמוע מה הם חושבים. אני עושה את זה כבר הרבה שנים ובפעם הראשונה בחיים שמעתי מ-LPs - שהם לא משקיעים שלי אלא של כמה קרנות גדולות - שכרגע הם עושים הולד להשקעות. שהם מתכננים לראות עוד שלושה חודשים, שישה חודשים, ואז להחליט אם ימשיכו להשקיע. אם אתה שואל אותי, אז גם למצב הפוליטי היתה השפעה מאוד גדולה. בכלל, כל מה שקורה בעולם, מצב השוק, הריביות, המלחמות – אנחנו נמצאים במצב של כאוס, שאף אחד לא יודע. זה מטריד את כל המשקיעים ויש כאלה ששוקלים לעבור להשקעות סולידיות".
"אני אופטימי כי אני רואה שכמות הצריכה של הסייבר רק גוברת. ועם כל חוסר הביטחון סביב העולם הזה עדיין הרבה קרנות אמריקאיות סומכות על סטארט אפים ישראלים, שזה משהו מאוד מרגש ולא מובן מאליו"
כפי שנכתב ב-tech12, קרן טייגר גלובל מנסה להיפטר מההשקעות באמצעות עסקאות סקנדרי, שבהן היא מוכרת את האחזקות בחברות למשקיעים אחרים. מישל מאשר שעסקאות כאלה מאפיינות את השוק כרגע: "הקרנות מוכנות לא להביא את המכפיל שהן הבטיחו למשקיעים, לעשות את זה יותר בזול, רק כדי לקבל נכסים בחזרה. הן עשו השקעות בהערכות שווי מאוד גבוהות שלא תואמות למצב הנוכחי. חלק מהחברות שהן השקיעו בהן הולכות להימחק, והמשמעות היא הפסדים מאוד גדולים עבורן, ולכן הן עושות מזעור נזקים".
מדוע משקיעים אחרים מוכנים להיכנס להשקעות הכושלות האלה?
"יש כמה חברות שהן מאוד מעניינות מבחינת עסקאות סקנדרי, חברות שיש להן הכנסה שנתית צפויה (ARR) טובה, חברות כמו WIZ או אקסוניוס. אלה חברות שהסקנדרי שלהן מושך אנשים לקנייה. אני משער שבמחיר הנכון, זו תקופה טובה לקנות מניות".
הנקודה הקריטית: סוף 2023
מאז תחילת המשבר בהייטק לפני כשנה, חוזים כל הפרשנים ירידה חריפה בהערכות השווי של הסטארטאפים, בין אם בשלב גיוס הסיד ובין אם בשלבי גיוס מתקדמים יותר. בפועל, כמעט ולא הבחנו בתופעות אלה, ומישל אומר שזו תופעה ייחודית לישראל. "בכל פעם שאני טס לארה"ב אני חוזר לנורמה ובכל פעם שאני מגיע לישראל אני מגיע לעולם שונה לגמרי. בארה"ב הוולואציות ירדו כבר לפני שנה, ונהיו סופר-הגיוניות. פה בישראל ליזם הישראלי יש כוח מיקוח מאוד גבוה והוא עדיין שומר על ולואציה גבוהה".
עם זאת, לדבריו התמונה הזו משתנה עכשיו גם בארץ. "אני לגמרי רואה שהוולואציות באות לקראתנו", הוא אומר. לדבריו, כשקרן מרלין הציעה להעריך סטארט אפ בשלב הסיד ב-10 מיליון דולר לפני גיוס הכסף התגובות היו שמדובר בהצעה נמוכה. "עכשיו אני שומע שזה מתחיל להיות הסטנדרט. נראה לי שגם היזם הישראלי אחרי שנה מבין שהשוק השתנה והוא צריך להתיישר איתו".
מישל מעריך כי הרבעון השלישי והרביעי ב-2023 יהוו נקודה קריטית במימון של סטארט אפים צעירים רבים בישראל, בעיקר חברות שלא הגיעו לאבני דרך של הכנסות ושמתקרבות למיצוי כל הסכום שגייסו. "המשקיעים רצו להקים פה יוניקורנים והפילו הרבה כסף על החברות והן התמקדו בצמיחה והרבה חברות ישראליות עשו את זה מדהים", אומר מישל. לדבריו, כשהשתנתה המציאות החברות נדרשו להגיע לאבני דרך של היקף מכירות ו-ARR ועל רקע האטה בשוק לא הצליחו.
התוצאה הייתה שהחברות הגיעו לסוף ה-runway, שבו נשרפו על המזומנים, ונאלצו לחזור לקרנות ההון סיכון ולבקש גיוס המשך (extension) או גיוס safe בהיקף של 3-5 מיליון דולר כדי להמשיך ולנסות להגיע להיקף המכירות הנדרש. בחלק מהמקרים הקרנות נענו לבקשות מתוך הערכה שהחברה תעמוד בהתחייבות שלה. במקרים אחרים, הקרנות דרשו מהיזמים להביא משקיע חדש נוסף כתנאי להשתתפותם בהארכת הגיוס. "ויש סוג שלישי של חברות, שלא הצליחו לגייס את הכסף, ולכן נתחיל לראות מכירות ממש בזול של חברות או חברות שנסגרות", הוא אומר.
יש הרבה חברות שדולקים מעליהן אורות אדומים כאלה?
"יש הרבה כאלה לצערי, גם אלינו פונות לא מעט חברות במצב הזה".
וראינו באמת כמה חברות סייבר שנמכרו במחירים מאוד זולים.
"נכון, ראינו את זה, לצערי אני חלק מהמשקיעים של כמה מהן".
"קרן לא יכולה להפסיק להשקיע"
בימים אלה התמונה משתנה שוב. לדברי מישל, גם חברות שגייסו גיוסי המשך בחודשים קודמים הגיעו לסוף המזומנים האלה והמשך הדרך הוא רק בגיוס בסבב A. "כאן אנחנו מתחילים לראות בעיה מאוד גדולה", הוא אומר, "כמעט ואין סיבובי A היום. אף אחד לא רוצה לקחת סיכון. לכן אנחנו נראה עוד סבב של סגירת חברות בעוד חודשיים עד שישה חודשים. חברות שלא הצליחו להגיע לאבני הדרך ייסגרו. לעומת זאת, חברות שיצליחו להגיע לאבני הדרך - יש הרבה קרנות שמחפשות אותן בנרות. כי צריך לזכור שהקרנות עדיין צריכות לעשות השקעות. הן גייסו המון כסף בשנתיים האחרונות והן צריכות להוציא את הכסף הזה, וזו ההזדמנות".
"כמעט ואין סיבובי A היום. אף אחד לא רוצה לקחת סיכון. לכן אנחנו נראה עוד סבב של סגירת חברות בעוד חודשיים עד שישה חודשים. חברות שלא הצליחו להגיע לאבני הדרך ייסגרו"
מישל מעריך שבנוסף לגיוסי ה-A האלה אנחנו צפויים לראות הרבה גיוסי סיד, ובמחירים מאוד טובים ליזמים, וגם זה בגלל שהקרנות חייבות להמשיך ולהשקיע. "קרן לא יכולה להפסיק להשקיע שנה ולשבת על הגדר. לקרן יש חוזה עם ה-LPs שלה, שהיא צריכה להשקיע בתוך מספר שנים. אז אולי הן ישקיעו פחות מהר ובפחות חברות אבל ההשקעות חייבות להמשיך לרוץ קדימה".
קרן מרלין ונצ'רס היא קרן הון סיכון תאגידית (CVC) של חברת Merlin Cyber האמריקאית. היא הודיעה לפני שנתיים על הקמת השלוחה הישראלית ועל כוונה להשקיע 50 מיליון דולר בחברות סייבר ישראליות תוך סיוע להן בהסמכות ובפתיחת דלתות לעסקאות עם הממשל הפדרלי בארה"ב. מאז השקיעה הקרן בין השאר בחברות סיולו (Cyolo), Veriti, Cyclops Security, Enso Security ו-Talon. שי מישל הוא יזם ומשקיע ובנוסף לפעילותו במרלין הוא ממייסדי קרן ההון סיכון today וגם משקיע פרטי בחברות נוספות.
אתם מתמחים בהשקעות בחברות סייבר, תחום שחשבנו שהמשבר לא יגיע אליו אף פעם.
"לחברות סייבר יש יתרון, שגם אם חברה נסגרת, עדיין אפשר בנזיד עדשים לקחת את העובדים, לעשות 'aqui-hire' (כלומר, לרכוש חברה על מנת לגייס את עובדיה, ט"ש) לחברת סייבר שהולך לה יותר טוב. כוח האדם האיכותי הוא עדיין מאוד בעל ערך".
מעבר לכך, מישל מבהיר כי לגבי תחום הסייבר יש עוד סיבות להתעודד. "אני אופטימי כי אני רואה שכמות הצריכה של הסייבר רק גוברת. אם לפני שנתיים חשבתי שהגענו לשיא, אני מבין שהגענו רק לתחנה הראשונה ויש פה עוד הרבה שיאים לכבוש. ודבר נוסף: עם כל חוסר הביטחון סביב העולם הזה עדיין הרבה קרנות אמריקאיות סומכות על סטארט אפים ישראלים. שזה משהו מאוד מרגש ולא מובן מאליו".
אתם מתכוונים להשקיע בזמן הקרוב?
"אנחנו נמשיך להשקיע בסיבובי סיד ובסיבובי A. השאלה שעל הפרק היא אם בגלל המצב נעשה 90% מההשקעות בישראל ו-10% בארה"ב כמו עד היום, או שנעבור ל-70% בישראל ו-30% בארה"ב. כרגע לא עושים שינוי בסטטוס. רוצים לראות מה יקרה בעוד שלושה חודשים קדימה ואז לקבל החלטות יותר ברורות".
בכל מקרה מבהירים בקרן כי כרגע ממשיכים להשקיע בסטארטאפים ישראליים כרגיל.