אנחנו נמצאים בתקופה בה שלוש האותיות ESG נמצאות תחת מתקפה. הכוונה לראשי התיבות: Environmental, Social, and Governance, עקרון לפיו חברה צריכה להימדד גם לפי כללים של אחריות סביבתית, אחריות חברתית וממשל תאגידי תקין - ולא רק עבור שורת הרווח שלה. בשנים האחרונות חברות החלו למדוד זאת פנימית ולפרסם "דוח אחריות תאגידית".

בהדרגה, ה-ESG הפכה גם סוג של "אופנה" בהשקעות כאשר גופים מוסדיים שונים בחרו את ה-ESG כקריטריון השקעה. מכשירים פיננסים מותאמים הוצגו על ידי גופים כאלו ושווקו ללקוחות תחת צבעים ירוקים וסיסמאות מקיימות, אך גם דמי ניהול גבוהים יותר. על פי האקונומיסט, חל בעשור האחרון זינוק חד בהשקעות ESG וסך ההון במכשירים כאלו עומד על כ-2.7 טריליון דולר. ההיגיון הוא ברור: חברות מקיימות הן, ובכן, בנות קיימא בטווח הארוך, הן לא מחסלות את הנכס עליו הן נשענות (נפט או אדמה), הן מגנט לעובדים מסורים והן פחות מועדות לשערוריות ושחיתות.

אלא שהתפיסה הזו נמצאת תחת ביקורת עזה בחודשים האחרונים. במאי האחרון פשטו שוטרים וחוקרים על משרדי חברת ההשקעות DWS של דויטשה בנק בטענה למצג שווא "ירוק" שהציגה החברה כלפי החוסכים שלה. קדם לכך אירוע יותר משמעותי כאשר בשנה שעברה פרש ברעש גדול טאריק פנסי, מנהל ההשקעות "בנות הקיימא" בענקית בלאקרוק, מי שהייתה נערת הפוסטר של ה-ESG בעולם הפיננסי. פנסי פרסם מניפסט ארוך בו הסביר שהשקעות כאלו הן פלסיבו ותפקידן בבלאקרוק היה בעיקר שיווקי.

הביקורת כלפי ה-ESG הן שיש בעיות מדידה והאחדה שהופכות את התחום לנוח למניפולציות, ולכן השקעות כאלו לא מכות את מדדי הייחוס. לאחרונה הדברים הגיעו לשיא חדש כאשר קבוצה של 19 סנטורים רפובליקניים שלחו מכתב למנכ"ל בלאקרוק וטענו שבהשקעות האחראיות שלו כביכול הוא פוגע בביצועי תיקי הפנסיה של מעמד הביניים באמריקה.

"את שלוש האותיות ESG לא תמצא אצלנו בשום מקום, לא באתר, לא במצגות, למעשה אנחנו יוצאים כנגד כל תרבות המדידה הנפרדת של יעדי אימפקט מיעדי ביזנס. אנחנו פשוט משקיעים בחברות שעצם המוצר שלהם פותר בעיה קיומית, ולכן אין משמעות למדידה נפרדת"

"זה חלק מתהליך ההתבגרות של התעשייה", אומר עידו פישלר. "אני קורא ומתמוגג. את שלוש האותיות לא תמצא אצלנו בשום מקום, לא באתר, לא במצגות, למעשה אנחנו יוצאים כנגד כל תרבות המדידה הנפרדת של יעדי אימפקט מיעדי ביזנס. אנחנו פשוט משקיעים בחברות שעצם המוצר שלהם פותר בעיה קיומית, ולכן אין משמעות למדידה נפרדת".

פישלר, יחד עם השותף שלו שחר בוצר, הקימו ב-2020 את Good Company - קרן הון סיכון שמגדירה את עצמה Mission-Driven VC ולאחרונה סגרה גיוס קרן ראשונה של מעט מתחת 20 מיליון דולר. עד כה ביצעה הקרן 10 השקעות בחברות כמו Tulu, סטארטאפ שעוסק בהשכרת מוצרים בבניינים משותפים; ReturnGo שעוסק בהחזרות מוצרים בעולם הסחר מקוון ועוד חברות מתחומים כמו בריאות דיגיטלית או חינוך-טק.

"כקרן אנחנו הכי Plain Vanilla", מסביר פישלר. "אין לנו שום חדשנות במבנה הפיננסי או הליגאלי". יש לקרן משקיעים והם מצפים להחזר - זו לא פילנתרופיה ולא אג"ח חברתי. "האימפקט הוא מיינד סט", הוא מסביר.

איך זה נראה בפועל? אולי הכי כדאי להסביר דרך דוגמה: "ההשקעה הראשונה שלנו הייתה במארס 2020, אחלה תזמון להשקיע", מספר בחיוך פישלר, ומתייחס כמובן לפרוץ הקורונה. "זה היה בחברה בשם BeeHero, שהיום היא המאביק הגדול בעולם". בי הירו נותנת שירותי האבקה לחקלאים, באמצעות כוורות שהיא מתקינה ומתפעלת, בסיוע טכנולוגיית IoT. זה לא עבור דבש, פשוט בלי האבקה אין חקלאות.

"יש להם אמצעי טכנולוגי, מעין תוסף לכוורת רגילה, עם מספר חיישנים שמנטר את הכוורת ובתוספת למידת מכונה יודע לחזות מחלות במושבה, כך שאם מתערבים בזמן אפשר להציל אותה", מתאר פישלר. "כיום, חקלאי בקליפורניה, יש לו לפעמים שדה שנמצא שלוש שעות נסיעה ממנו, כך שלפעמים הוא מגיע בסוף העונה ומגלה שהכוורת מתה, וזה אומר שחלק מהשדה לא ייתן פרי. זו חברה שכבר משרתת מעל 100 אלף כוורות, כ-60 אלף אייקר (250 אלף דונם - א"ז) ויש להם כבר דאטה בייס מחקרי שאין כמותו בעולם. הטענה של BeeHero שהם מגדילים את התבואה ביחידת שטח ב-30% וזה כסף בבנק עבור החקלאי. זו חברה שעומדת כבר על סדר גדול הכנסות של 20 מיליון דולר, אבל גם 70% מהמזון שאתה אוכל תלוי בחרקים, ובראשם דבורים. לכל החברות שלנו יש מה שנקרא North Star KPI (משהו כמו "מדד הזהב" - א"ז) - ב-BeeHero מודדים אייקרים. יותר אייקרים הם יותר כסף - אבל זה גם עונה על אחד מאתגרי הפיתוח בר קיימא של האו"ם - Zero Hunger. בחברה כמו Tulu אנחנו מודדים מספר השכרות. יותר השכרות הן פחות מקדחות שנקנות, אבל אלו שנמכרות הן יותר עמידות, ו-bosch עושים יותר כסף. הם גם השקיעו בחברה".

רוצים עוד דוגמה? בבקשה: גוד קומפני השקיעה בחברת פינטק בשם Rhino, שלמעשה מלווה לאנשים הון ראשוני עבור התקנה של פאנלים סולארים על הגג - מה שמסתבר מהווה חסם כניסה משמעותי לתחום. יותר פאנלים הם יותר כסף לריינו, אבל גם יותר אנרגיה נקייה.

"אם האימפקט לא מיושר לחלוטין עם המודל העסקי - אחד מהשנים יזנח", טוען פישלר. "אולי חברה ציבורית גדולה צריכה למדוד אימפקט, אבל זה לא יכול להיות בפוקוס של חברה צעירה. סטארט אפ לא יכול לעשות שני דברים בבת אחת. אני קפיטליסט וחושב שזה המנוע הכי חזק בעולם ולכן המגזר העסקי חייב להיות חלק מהפתרון. חלק מהחברות שלנו הולכות לצלצל בפעמון בנסאד"ק ואנחנו נשב בשורה שמונה ונחייך".

"אולי חברה ציבורית גדולה צריכה למדוד אימפקט, אבל זה לא יכול להיות בפוקוס של חברה צעירה. סטארט אפ לא יכול לעשות שני דברים בבת אחת. אני קפיטליסט וחושב שזה המנוע הכי חזק בעולם ולכן המגזר העסקי חייב להיות חלק מהפתרון"

אל תקרא לי אימפקט

פישלר גדל בגוש שגב ושירת כלוחם בצנחנים. הוא מחזיק בתואר במדעי המחשב מרייכמן ו-MBA מאוניברסיטת תל אביב. קודם לייסוד גוד קומפני היה יזם ואחר כך איש הון סיכון "רגיל", תחילה בזרוע החדשנות התאגידית של SAP ואחר כך כ-Principal בקרן F2. אבל משהו היה חסר:

"נכנסה פתאום הקורונה ושאלתי את עצמי מה אני עושה בעולם הזה, מה אני אומר לבן שלי ששואל במה אבא עובד", משחזר פישלר. "F2 קפיטל היא מהקרנות הטובות בישראל, אבל הגעתי לסוג של רוויה. היה לי מתסכל לפגוש יזמים, חבר'ה מעולים אבל משקיעים את כל האנרגיה שלהם ב- sales enhancement, קריפטו this וקריפטו that. כל ה-brain power הזה מרוכז בדברים שלא יעשו לנו טוב, ואולי יעשו רע. מטאוורס? בוא נפתור קודם בעיות ביוניברס. באיזשהו שלב שכחנו שטכנולוגיה צריכה לשפר את החיים שלנו".

פישלר התחיל לצבור לעצמו רשימת משאלות (או תסכולים, תלוי איך מסתכלים על זה): "הגיעו אלינו לקרן גם סטארט אפים מדהימים בתחום החקלאות, עתיד העבודה, חינוך ואנרגיה ונורא התהלבתי, אבל לא הייתה לנו מסגרת להשקיע באזורים האלו ולא הייתה מומחיות. גם את BeeHero וגם את Tulu פגשתי בקרן וחשבתי שחייבים להשקיע, אבל בסוף בקרן צריך קונצנזוס/ וזה בסדר, גם אני הפלתי עסקאות. אחד השותפים בקרן אמר לי: 'אם אתה כל כך מתלהב תשקיע כאנג'ל', ואמרתי 'וואלה, אם היה לי כסף'".

TULU (צילום: TULU, יחצ)
המוצר של חברת Tulu. "יותר השכרות הן פחות מקדחות שנקנות"|צילום: TULU, יחצ

אבל אז הגיע כסף. היו"ר של F2 אדי שלו התחייב להשקיע את הכסף הראשוני בגוד קומפני, ושחר בוצר הביא קצת כסף מהנטוורק שלו ובתחילת הדרך הקרן עשתה את חמש ההשקעות הראשונה שלה במודל מתגלגל, מעסקה לעסקה, וכעת כאמור היא השלימה סגירת קרן ראשונה. "קרן ראשונה זה MVP. אם נהיה טובים - נגייס הרבה יותר", אומר פישלר, ומכוון בדבריו למונח המוכר בטק Minimum Viable Product - מוצר עובד מינימלי, שנועד להוכיח היתכנות וביקוש.

בעולם ה-VC הצפוף, גוד קומפני צריכה הייתה לנסח היטב תזת השקעות שתבדל אותה מהעדר. פישלר מגדיר זאת בערך ככה: "התזה שלנו אומרת שבכמה שנים האחרונות מתרחשים שינויים טקטוניים בעולם, בכל תחום כמעט, למשל באנרגיה - העולם עובר לאנרגיה מתחדשת, נקודה סוף. רק בישראל אנחנו בפיגור של עשרים שנה. בחינוך יש מעבר ללמידה מרחוק - לא המצאתי את זה. כמשקיע pre seed אני צריך להסתכל עשר שנים קדימה, ובעוד עשר שנים ילדים לא ילמדו בכיתות כמו היום והם יצטרכו כלים חדשים. גדלתי עם מחשבים ולמדתי שכשאתה מחליף חומרה אתה צריך להוריד דרייבר - להחליף גם את התוכנה. יש שינוי בתשתית שמצריך שינוי בשכבות האחרות - במערכת ההפעלה של העולם ובשכבת האפליקציות".

מקור השינוי הוא דורי. פישלר מדבר על מה שמכונה גם Clean Money Revolution, עידן בו אנשים בגילי 30 עד 50 מתחילים לנהל את הכסף בעולם, או להשקיע את הכסף בעולם, והם כבר דור עם תודעה חזקה יותר לגבי אתגרים גלובליים, ותודה לגרטה. "תאגידים יצטרכו להשתנות, אם זה בגלל דעת הקהל, או בגלל הרגולטור, או בגלל בעלי המניות", מסביר פישלר. "השינויים האלו הם הזדמנויות לסטארט אפים, כי ברגע שארגון גדול צריך להשתנות יותר קל לו לקנות מאשר לפתח פנימית - הסטארט אפ הוא גוררת קטנה שעוזרת לו להיכנס לנמל".

"תאגידים יצטרכו להשתנות, אם זה בגלל דעת הקהל, או בגלל הרגולטור, או בגלל בעלי המניות. השינויים האלו הם הזדמנויות לסטארט אפים, כי ברגע שארגון גדול צריך להשתנות יותר קל לו לקנות מאשר לפתח פנימית - הסטארט אפ הוא גוררת קטנה שעוזרת לו להיכנס לנמל"

איך אתה ממיין? הרי כל סטארט אפ תורם משהו לעולם, אחרת הוא לא היה קיים. וכולם אומרים שהם doing good.
"יש מפת דרכים שאנחנו משתמשים בה, בנצ'מארק כללי שעוזר לנו להגדיר משימה שהיא חשובה וזו רשימת ה-SDG`s", משיב פישלר.

כאן אולי צריך להסביר כי זה מקור לבלבול: ה-ESG הוא מדד רך, שמגדיר בעיקר את המשטר הפנימי של תאגיד: ממחזור כוסות הקפה ועד שוויון בשכר בין גברים ונשים. יש לא מעט ארגונים, הייטק או לא הייטק, שאימצו ESG בתור מדד מחייב. ה-SDG הם יעדי הפיתוח בר קיימא שהגדיר האו"ם ב-2015 (Sustainable Development Goals) וכוללים 17 יעדים כמו: מיגור העוני, אפס רעב, בריאות טובה ושלמות, שיוויון בחינוך, שיוויון מגדרי, מים נקיים וסניטציה, אנרגיה נקייה וזמינה, שוק עבודה הוגן וכן הלאה. החברות בפורטפוליו של גוד קומפוני עונות על היעדים האלו, אבל לא בהכרח באופן הדוק. הסטארטאפ Healthee מהפורטפוליו למשל, מסייע לעובדים אמריקאים לממש טוב יותר את הזכויות הרפואיות שלהם מביטוח הבריאות של המעסיק באמצעות יועצת בריאות וירטואלית. חשוב - גם לעובד וגם לארגון - אבל כמו שאומרים: צרות עולם ראשון.

"עוד כלי שלנו זה מה שאנחנו מכנים PPP - אנשים, פוטנציאל וייעוד (purpose) - מה המשימה שלך בעולם? אנחנו אולי היחידים ששואלים את היזמים למה", טוען פישלר. "יכולתם לעשות כל דבר, למה בחרתם את זה? שומעים סיפורים מעניינים כששואלים למה. זה מצביע על מה נמצא בלב של היזמים, ובעיני זה דבר נכון לבדוק עבור כל VC, כי יזמות זה חרא, זה קשה. ואם אתה לא מונע מדרייבר פנימי חזק - סיכויי ההצלחה שלך יורדים דרמטית. ייגמר לך הסוס".

וזה מתחבר לחלק השלישי של תזת ההשקעה של הקרן, יש לחברות אימפקט יתרון יחסי: "חברות שהן מכוונות משימה ממוצבות יותר טוב לגייס כסף; לגייס עובדים; לשמר עובדים, בעיקר מדור ה-Z, כי להם חשוב ה-purpose. הרבה מהיזמים שלנו הם סקנד טיימרס - מכרו חברות, עשו את המכה, ואומרים: מה, אני אעשה עוד פעם משהו בסייבר? אני רוצה לעשות משהו עם משמעות".