קרן וינטג', אחת הקרנות הוותיקות בישראל, השלימה בהצלחה גיוס קרן שביעית של 631 מיליון דולר, כך נודע ל-tech12. מדובר בקרן מסוג Fund of Funds - היינו קרן שלא משקיעה ישירות בחברות אלא בקרנות הון סיכון. וינטג' החליטה לחלק את הקרן ל-4 סוגי קרנות.
"יש לנו 4 מכשירי השקעה בקרן", מפרט אסף חורש, שותף בקרן: "קרן Access שמשקיעה בשמות הגדולים של ההון סיכון העולמי, קרנות מוכרות ומובילות כמו אקסל ואנדריסן הורוביץ". אלו קרנות שמסורתית נהנות מביקושי יתר וקשה להשקיע בהן, אך וינטג' הצליחה לאורך השנים לבנות איתן מערכות יחסים וכך להשיג "גישה". קרן האקסס עומדת על כ-363 מיליון דולר.
"הקרן השנייה מכונה Breakout", אומר חורש, "אלו הקרנות היותר קטנות, שבדרך כלל מבוססות על מנהלים מנוסים שיצאו מהקרנות הגדולות והחליטו להקים לבד קרנות ארלי-סטייג'". הקרן הזו עומדת על כ-137 מיליון דולר.
המכשיר השלישי של וינטג' היא קרן Health Tech ייעודית, גם היא גלובלית. הקרן הזו תחפש קרנות ורטיקליות מתמחות בביו מד ובריאות דיגיטלית. קרן הבריאות עומדת על כ-53 מיליון דולר.
"הקרן הרביעית זו Israel. אנחנו ממשיכים לתמוך בתעשייה המקומית", אומר חורש. "זו קרן בסדר גודל דומה מאז הקרן הראשונה עבור השוק הישראלי. אנחנו מאמינים שיש בשוק הישראלי הזדמנות גדולה אבל מאמינים בקרנות מוקדמות וקטנות מ-150 מיליון דולר, משם אנחנו חושבים יכולות לבוא התוצאות".
אסף חורש, שותף בקרן וינטג': "הקרן הרביעית זו Israel. אנחנו ממשיכים לתמוך בתעשייה המקומית. זו קרן בסדר גודל דומה מאז הקרן הראשונה עבור השוק הישראלי. אנחנו מאמינים שיש בשוק הישראלי הזדמנות גדולה אבל מאמינים בקרנות מוקדמות וקטנות מ-150 מיליון דולר"
זו היא מדיניות עקבית של וינטג': הקרן מאמינה שקשה לקרנות ישראליות לעשות החזרים טובים בקרנות של מאות מיליונים, בגלל שהשוק קטן בסופו של דבר ומספר האקזיטים הגדולים מוגבל. הקרן הישראלית עומדת על כ-79 מיליון דולר. בגלל היותה קרן של קרנות, לוינטג' יש ראייה רחבה על כלל השוק, והיא חשופה לנתונים פרטים של גודל הסבבים, שווים וכן הלאה. לטענת החברה במאגר המידע שלה מיפוי של 4000 חברות מהן אפשר לגזור תובנות.
חורש מתייחס למצב המאקרו בשווקים ואומר: "השוק השתנה לגמרי, נגמר הסייקל", מתייחס בדבריו למחזור ארוך של גאות שחווה הטק. כעת פנינו לשפל ארוך: "יש דיליי בין השוק הציבורי לשוק הפרטי, וגם בתוך השוק הפרטי יש שיהוי בין חברות צמיחה לחברות צעירות. השיהוי הוא בסדר גודל של שלושה רבעונים ולכן כעת השוק הפרטי מתקן בחריפות, ואנחנו מקווים שזה ימשך".
חורש: "השוק השתנה לגמרי, נגמר הסייקל. יש דיליי בין השוק הציבורי לשוק הפרטי, וגם בתוך השוק הפרטי יש שיהוי בין חברות צמיחה לחברות צעירות. השיהוי הוא בסדר גודל של שלושה רבעונים ולכן כעת השוק הפרטי מתקן בחריפות"
הכוונה, בדבריו, שיש ירידה בשווים של חברות ההייטק שמגייסות כעת - שיקוף של ירידה במכפילי השווי בשוק הציבורי. "יש ירידה בסך הגיוסים ברבעון השני של 40% מול רבעון מקביל וירידה של 50% בלייט-סטייג' (חברות בשלבים מאוחרים, א"ז) ואפס יוניקורנים שנולדו ברבעון השלישי".
אך דווקא בשל כך, טוען חורש, זהו זמן מצוין להשקיע בקרנות: "למרות התיקון, המחירים עדיין לא רחוקים ממחירי 2021", הוא טוען, ומאמין שהשוויים ימשיכו להישחק. "השוק חוזר לשפיות ואם מתסכלים מנקודת מבט של משקיע, השנתיים-שלוש הקרובות הן זמן מעולה להשקיע".
אימפריית ההשקעות מנתבת את האתגרים להזדמנויות
קרן וינטג' הוקמה ב-2003 ומנהלת בסך הכל 3.6 מיליארד דולר בנכסים, כולל הקרן החדשה. וינטג' מנוהלת על ידי שבעה שותפים: אלן פלד, אייב פינקלשטיין, עמית פרנקל, אסף חורש, חמוטל מרידור, אורית שילה וקרן טרנר. הקרן עוסקת בהשקעה בקרנות (FoF), בעסקאות סקנדרי ומבצעת גם השקעות ישירות בחברות אבל רק בהצטרפות לקרנות ולא בהובלת סבבים.
פלד המייסד הוא אחת הדמויות הבולטות בהייטק המקומי. הוא מסר לאור הגיוס: "אנו מאמינים כי שלוש עד ארבע השנים הבאות תהיינה תקופה מעולה להשקעה בהון סיכון. בתקופה זו מסתמנים אתגרים עצומים, כדוגמת עלויות שירותי הבריאות והמחסור במיטות אשפוז לטיפול באוכלוסייה הגדלה, עם עלייה באורך החיים, האיומים על משאבי המים וייצור המזון שהם תוצאה של משבר האקלים, וכן שרשרת האספקה הגלובלית השבורה. עם כל אלה ניתן יהיה להתמודד רק באמצעות חדשנות טכנולוגית".