על פי האגדה, כאשר מפקד רומי היה שב מנצח מן הקרב, בעת הכניסה לעיר למצעד הניצחון, הצעידו עבד מאחוריו שתפקידו היה ללחוש באוזניי המנצח: "ממנטו מורי" - זכור את מותך.

ההשוואה אמנם מורבידית, אבל מתבקשת: תעשיית הון הסיכון הישראלית נמצאת בתקופת פריחה. הגאות בהייטק גורמת לכל המשקיעים להרגיש כמנצחים. אבל יש לזכור עובדה אחת: התעשייה הזו כבר לא צעירה וחוגגת בערך 30 מאז החלו הקרנות הראשונות לפעול בארץ. חלק מהאבות המייסדים, ובכן, הם כבר סבים מייסדים. השאלה שמרחפת מעל התעשייה הזו היא מי מהקרנות תצליח לעשות מהלך של "חילופי דורות" - הצמחת דור המשך. זו לא שאלה תיאורטית, כמה מהקרנות הטובות שפעלו בישראל התפרקו סביב חוסר היכולת לגדל דור המשך.

לאור זאת, בולט אולי המהלך הסדור שעורכת בשנים האחרונות קרן וינטג', מהגדולות והוותיקות בישראל. "זו אחריות גדולה לנהל כסף של אנשים אחרים. ומכיוון שקרן טיפוסית חיה 10 עד 15 שנים, היינו צריכים לוודא שיש צוות רב דורי יציב שיכול לנהל את הקרנות הבאות של וינטג'. אני היום בן 60. המטרה היא להפוך את עצמי ללא רלוונטי לאורך זמן", אומר בראיון עם tech12 אלן פלד, אחד מהאנשים המרכזיים בהון סיכון הישראלי לדורותיו. פלד לא זקוק לממנטו מורי: "לפני חמש שנים הבנתי שצריך לבנות תוכנית Succession  לקרן. ראיינתי 15 מנהלי קרנות שעשו מהלך כזה בהצלחה והם כולם אמרו שזה תהליך ארוך שצריך להתחיל אותו מוקדם, וזה מה שעשינו. צירפנו ואנחנו מצרפים אנשים כדי לוודא שיש דורות קדימה להשקעה".

 "לפני חמש שנים הבנתי שצריך לבנות תוכנית Succession  לקרן. ראיינתי 15 מנהלי קרנות ששו מהלך כזה בהצלחה והם כולם אמרו שזה תהליך ארוך שצריך להתחיל אותו מוקדם, וזה מה שעשינו. צירפנו ואנחנו מצרפים אנשים כדי לוודא שיש דורות קדימה להשקעה"

ואכן, בשנים האחרונות גדל בציר חדש לווינטג' (סליחה על משחק המילים): מוקדם יותר השנה צירפה הקרן לשורותיה את חמוטל מרידור, בתור שותפה בתחום ה-AI ואת בראל כפיר, מומחה צעיר לתחום הסייבר. עוד קודם לכן, ב-2019, צירפה וינטג' את שירה אטינג בתור המומחית בקרן לבריאות דיגיטלית וקיימות, וכבר לפני כמה שנים הצטרף לקרן אסף חורש בתור משקיע (שותף) עם חיבה לפינטק ותוכנה תאגידית. וכמובן, המעבר המתוקשר של קרן טרנר לקרן, אחרי עזיבתה את משרד האוצר.

"התפקיד שלי לגייס אנשים הרבה חכמים ממני, שמערכת הערכים שלהם במקום הנכון", מסביר פלד. "זו ההמלצה שלי לכל הקרנות: אל תחכה שה-LP's (המשקיעים בקרן, א"ז) יבואו אלייך, תגדל את האנשים לאורך שנים".

התפוצצות הבועה הפכה להזדמנות

 אבל אולי כדי להבין את ההקשר הדורי צריך להבין את הסיפור כולו של וינטג'. אלן פלד גדל בקנדה, למד משפטים וסיים MBA בטורונטו. הוא עשה עליה והצטרף לגל הראשון של קרנות ההון סיכון בישראל, באמצע שנות ה-90 של האלף הקודם, בתחילה בקרן ורטקס ולאחר מכן, בשנת 2000, הצטרף בתור שותף רביעי לקרן Israel Seed Partners - קרן הון סיכון ישראלית להשקעה בסטארט אפים בשלבים מוקדמים. השותפים שלו ל-ISP היו ג'ון מדבד, היום מוביל קרן Ourcrowd ומייקל אייזנברג, היום מקרן אלף. השותפות החזיקה שנתיים בלבד, אך כל שלושת יוצאי הקרן הם היום משקיעים בולטים מאוד בתעשיה.

אלן פלד, קרן וינטג' (צילום: שלומי יוסף)
פלד. כל מי שהתייעץ איתו אמר שבניית דור עתיד זה תהליך ארוך|צילום: שלומי יוסף

 "ואז קיבלתי פנייה משלמה ואהרון דוברת, או להצטרף כשותף בקרן כרמל (היום ויולה, א"ז) או להקים משהו חדש, והם יתנו לי את הכסף", משחזר פלד. הוא בחר באופציה ב', להקים משהו חדש - ונקרתה בדרכם ההזדמנות למשהו חדש באמת. פלד והדוברתים מצאו הזדמנות: אלו היו הימים של אחרי התפוצצות הבועה בטק והדם זרם ברחובות. "היו משקיעים בקרנות שלא יכלו לשלם את הקפיטל שהם התחייבו לשלם", הוא מסביר.  

 כאן אולי כדאי לעצור ולהסביר את הבסיס של התעשייה הזו: כשאומרים שקרן הון סיכון גייסה סכום כסף, היא למעשה לא מחזיקה אותו בקופה. בפועל היא רק קיבלה התחייבויות מצד הגופים המשקיעים (שמכונים שותפים מוגבלים, או LP's) והקרן "קוראת לכסף" כל פעם שהיא רוצה להשקיע בסטארט אפ. אבל מה קורה עם בעת הקריאה לכסף אין למשקיע יכולת לשלם? "זו הפרת הסכם וה-LP יכול לאבד את כל מה שהוא השקיע עד כה". וזה בדיוק מה שקרה באותן שנים. אז אלן פלד אמר אנחנו נהיה קרן סקנדרי - נקנה אחזקות בקרנות מגופים שרוצים לצאת מהפוזיציה. כך נולדה וינטג'.

 "אבל באיזה מחיר אני קונה את האחזקה?", שואל רטורית פלד. זאת אומרת, במקרים רבים הוא קונה את האחזקות בהנחה, כי הוא מחלץ גוף במצוקה,אבל יש מקרים הפוכים שהנכס שווה יותר - או במילים אחרות, צריך לעשות הערכת שווי. "אמרנו, בוא נפגש עם החברות למטה ונקבל את ההחלטה שלנו". פלד רצה להבין לאיזו קרן הון סיכון הוא נכנס ולמד את כל הפורטפוליו של כל קרן לפני עסקת סקנדרי. עבודת נמלים מטורפת, שהפכה ברבות הימים לנכס עצום. 

פלד רצה להבין לאיזו קרן הון סיכון הוא נכנס ולמד את כל הפורטפוליו של כל קרן לפני עסקת סקנדרי. עבודת נמלים מטורפת, שהפכה ברבות הימים לנכס עצום

 וינטג' החלה בתור קרן סקנדרי אבל באופן טבעי, ועל פי בקשת המשקיעים שלה, הפכה להיות גם קרן שמשקיעה בקרנות, מה שמכונה Fund Of Funds - כי היה לה את הדאטה והקשרים. לבסוף, וינטג' היא גם קרן שמשקיעה גם ישירות בחברות, אבל רק בצמוד לקרנות (Co-Investment). פלד ראה ברכה בעסקיו ודי מהר הפך להיות ה"מלך" הלא מוכתר של השוק. משקיעי ההון סיכון היו זקוקים לו כדי לגייס קרן חדשה והמשרדים בהרצליה פיתוח הפכו למוקד עלייה לרגל.

 "היה לנו Oh Shit moment"

"הייתה לנו הצלחה מאד יפה מבחינת תשואות, אבל רוב גדול של הכסף שלנו בפעילות הקרנות שלנו (Fund Of Funds, הפעילות הכי גדולה של וינטג', א"ז) היה מושקע בקרנות ישראליות", מספר פלד. "ואז סביב 2008-2009 התחילו להגיע קרנות זרות לישראל: קרנות אמריקאיות, קרנות אירופאיות וקרנות תאגידיות, והן הפכו השחקניות הכי פעילות בשוק. והיה לנו 'Oh Shit moment', הבנו שנאבד את החשיפה לשוק".

 פלד מבין שהוא עשוי לאבד רלוונטיות וחושב מה ניתן לעשות, מהר. "הגענו למסקנה שחייבים להשקיע בקרנות הזרות, אבל למה שהם יקחו אותנו? אה. אמרנו להם: יש לנו דאטה בייס עשיר, נעשה לכם עם ה-Deal Flow (זרם הזדמנויות ההשקעה, א"ז), נעשה לכם חיבורים ליזמים ישראלים, נעשה עבורכם בדיקת נאותות, הכל בלי כסף, רק תנו לנו גישה". 

האסטרטגיה הזו עבדה. הקרנות האמריקאיות אפשרו לוינטג' להשקיע בהן בתמורה לגישה למידע שהיא מחזיק על החברות בישראל. מסיבה זו, וינטג' היא שחקן חריג לא רק בישראל, בעולם, בכך שיש לה גישה (אחזקות) לקרנות עולמיות אגדיות כמו אנדריסן-הורוביץ, קליינר פרקינס, אקסל, בסמר, ג'נרל קטליסט, רד פוינט ואחרות. אלו קרנות שכמעט בלתי אפשרי להשקיע בהן. המצב כ"כ חריג שיש גופי פנסיה מצפון אמריקה שמשקיעים בווינטג' רק כדי לקבל גישה לאותן קרנות אמריקאיות. היום 85% מההון של וינטג' בפעילות הקרנות מושקע מחוץ לישראל.

וינטג' היא שחקן חריג לא רק בישראל, בעולם, בכך שיש לה גישה (אחזקות) לקרנות עולמיות אגדיות כמו אנדריסן-הורוביץ, קליינר פרקינס, אקסל, בסמר, ג'נרל קטליסט, רד פוינט ואחרות. אלו קרנות שכמעט בלתי אפשרי להשקיע בה

וינטג' לוקחת את נושא מאגר המידע ברצינות רבה. מחלקת הדאטה של הקרן מונה 10 אנשים. היא מיפתה מעל ל-2700 קרנות ו-15 אלף חברות מגובות קרנות. אבל פלד לקח את זה צעד הלאה. הוא הקים בקרן מחלקת שירותים מוספים של עוד 5 אנשים. המחלקה עוסקת ב-Webiners, ליווי משלחות חדשנות וחיבורים עסקיים, וגאוותה יוצאת על כך שעד הובילה הפעילות ל-230 הזמנות או עסקאות שיצרו הכנסות של מעל ל-100 מיליון דולר לסטארטאפים ישראלים. 

גם במקרה הזה, וינטג' עומדת באמצע אבל לא גוזרת קופון. "אנחנו רק מבקשים מהחברות שאחרי שאתם עושים פיילוט עם סטארט אפ, תכתבו לנו מה אתם חושבים עליו. אנחנו רוצים את הדאטה, כי זה הופך אותנו למשקיעים יותר טובים", מסביר פלד. "אנחנו מעסיקים 55 איש בקרן. לקחנו את דמי הניהול והשקענו אותם... בניהול", הוא מסכם, עם ספק עקיצה לקרנות אחרות. קנדי.

"להיות משקיעה זה כמו לבקר בחנות צעצועים"

וינטג' היא קרן מוצלחת, זה לא סוד. יש לה למשל אחזקות ישירות ב-wolt הפינית שלאחרונה נמכרה ב-8 מיליארד דולר. יש לה אחזקות בקלרנה השוודית, חברה ענקית שפעילה בתחום הלוהט של דחיית תשלומים (BNPL). מבין החברות הישראליות יש לה אחזקות בחדי קרן כמו Vast Data או האני-בוק, אבל באמת שהרשימה מתארכת. בתור Fund of Fund יש לה ביצועים טובים גם בהשוואה בינלאומית. 

באוקטובר האחרון הכריזה קרן וינטג' על גיוס ענק של  812 מיליון דולר, 500 מיליון דולר עבור השקעה בקרנות הון סיכון ו-312 מיליון דולר עבור קרן הסקנדרי (פעילות שעשויה להפך לרלוונטית במיוחד אם העולם אכן נכנס למיתון). סך הכל מנהלת היום וינטג' כ-3 מיליארד דולר ב-13 קרנות פעילות.

חמוטל מרידור (צילום: שלומי יוסף)
מרידור. הרבה פעמים הכי טכנולוגית בחדר|צילום: שלומי יוסף

במארס האחרון כאמור מינתה וינטג' את חמוטל מרידור לשותפה, שאחראית על תחומי הבינה המלאכותית בקרן. "הרגע קניתי את ה-NFT הראשון שלי", מדווחת מרידור (41) כשאנחנו מתיישבים לפגישה בבית קפה תל אביבי. "אני גיקית אמיתית ומתלהבת מטכנולוגיות. מה יהיה מ-NFT? לא יודעת. אנשים מוכשרים נמשכים לזה ויש פה פוטנציאל למשהו. הרבה פעמים אנחנו חושבים שטכנולוגיה הולכת לשנות משהו ובסוף היא משנה משהו אחר לגמרי. אגב קניתי ביטקוין אחד כשהוא עלה 100 דולר - ההשקעה הכי טובה שעשיתי בחיים. היום זה החסכון שלי לבנות שלי".

מרידור הוא כאמור אחת מהצוות שאמור להוביל את וינטג' עוד עשור, אבל היא ממש לא ידעה שכך תתפתח הקריירה שלה. "אני 15 שנה בתל אביב, אבל ירושלמית זה אופי", היא מספרת על עצמה. "שירתתי ב-8200 אבל לא התעסקתי בקוד אלא בתדרים ופיזיקה. פעם ראשונה שכתבתי תוכנה זה היה באוניברסיטה. למדתי מדעי המחשב וקוגניציה במחזור הראשון של התוכנית בעברית ועד היום הרבה דברים שאני עוסקת בהם למדנו אז, כמו משוואות של רשתות ניורונים. פשוט אז לא היה כח מחשוב לזה, עוד לא המציאו את ה-GPU, למדנו את העקרונות על דף".

באותן שנים חשבה מרידור שהיא תהיה אקדמאית. אחרי התואר בעברית היא ממשיכה ללימודים באדינבורו ומתמחה ב-NLP (ניתוח שפה טבעית, א"ז), משלימה תואר שני ובדרך להיכנס למסלול לדוקטורט. "אבל זה פתאום הרגיש לי מוזר, להיות כל היום רק אני והמחשב והמנחה - אני אוהבת אנשים. ויתרתי על מלגה טובה, והודעתי שאני עוזבת".

את השנים שאח"כ תבלה חמוטל בעולם היזמות, אם כשכירה ואם כיזמת בעצמה. היא תקים חברה ותסגור חברה, ותייעץ בין לבין. עד שב-2015 נקרתה בפניה הזדמנות והיא הצטרפה ל-Palantir, ענקית המודיעין החשאית מארה"ב. תוך שנה עברה לנהל את הסניף הישראלי של החברה, כ-30 איש, ונשארה בתפקיד זה 5 שנים.

זו לא חברת רשע מובהקת?

"רחוק מזה. יש כל מיני תיאוריות קונספירציה בגלל שזו חברה שעובדת עם ארגונים ממשלתיים ולא מגיבה על האשמות, אבל היא אפילו לא חברה שאוספת דאטה, זה מוצר אנליטיקס. זה כמו לשים מידע על קובץ אקסל - אז מיקרוסופט חברת רשע? היה רגע בהיסטוריה אחרי 11.9 שהאמריקאים הבינו שיש להם פער מודיעיני, כי היה מידע מודיעיני מקדים על הפיגוע, אבל לא ידעו לחבר את הנקודות. על בסיס זה החברה הוקמה, אבל יש לה גם לקוחות עסקיים כמו BP, איירבאס וסומפו".  

אסף חורש, קרן וינטג' (צילום: שלומי יוסף)
חורש. מסתכלים תמיד 3 קרנות קדימה|צילום: שלומי יוסף

 לאורך כל השנים, מרידור הייתה בקשר עם אלן פלד, קפה פה, קפה שם. "יום אחד הוא קרא לי אליו, ואמר 'אני רוצה להגדיל את המשרד בישראל'", אומרת מרידור. "בהתחלתי התלבטתי אם מתאים לי להיות משקיעה. היום אני יודעת שזה כמו ביקור יומי בחנות הצעצועים".

 על התפקיד שלה בקרן היא אומרת: "אנחנו מחולקים בקרן לפי ורטיקלים אבל עובדים בשיתוף פעולה. אז אפילו אם יש סטארט אפ בתחום עתיד העבודה אבל יש לו רכיב כבד ב-AI אז יקראו לי לדבר עם המנכ"ל ואם צריך גם עם ה-CTO. אני כבר מזמן לא כותבת קוד אבל בצד של המשקיעים אני הרבה פעמים הכי טכנולוגית בחדר".

"קרן טרנר מנהלת פי אלף יותר טובה ממני"

מלבד מרידור, היה לוינטג' עוד "בום" אחד לאחרונה כשבאוקטובר הכריזה הקרן על מינוי קרן טרנר, מנכ"לית משרד האוצר לשעבר, ל"שותפה תפעולית בכירה" בקרן. "זה לא קשור לחילופי הדורות אלא משהו אחר שלמדתי מאנדריסן הורוביץ", מסביר פלד. "בוינטג' יש את הצוות שעושה השקעות אבל יש את כל הדברים האחרים: כספים, מחלקת שירותי ערך מוסף, מחלקת דאטה, מרקטינג, קשרי משקיעים. מישהו צריך לנהל את זה. קרן מנהלת פי כמה יותר טובה ממני, היא ניהלה אלף איש".

 

קרן טרנר (צילום: נועה לוצקי, יחצ)
קרן טרנר. הדרך היחידה לייצר המשכיות|צילום: נועה לוצקי, יחצ

נושא החלפת הדורות בהון סיכון מעסיק את וינטג' לא רק פנימה אלא גם החוצה - בתור קרן שמשקיעה בקרנות. "מי שרוצה המשכיות לפירמה,  הדרך היחידה לעשות את זה זה לגדל דור צעיר", מסביר אסף חורש (44), שותף בקרן מאז 2015, "וזה משתי סיבות: ראשית, הביזנס שאנחנו מתעסקים בו הוא של אנשים צעירים, ושנית, Scale. אתה לא יכול לגדל פורטפוליו בלי להוסיף אנשים, ואין סיבה להוסיף אנשים שלא יכולים לקחת את העסק הזה קדימה. בישראל אפשר ללמוד גם איך לא לעשות את זה נכון, והרבה קרנות שהוקמו, עשו Succession רק כשלא היתה להם ברירה, וזה הסיפור מאחורי רוב הקרנות בארץ שנסגרו".

בהקשר הזה אפשר לציין דור שלם של קרנות כמו מאגמה, ג'ימני וג'נסיס שנסגרו בעשור הקודם. הסיבות הן תמיד מורכבות, כמו יחסים בין אישיים או תשואות, אבל אין ספק שהסיפור הדורי מרכזי: "לא היה להן את העמוד שדרה הצעיר שיכול לדחוף את הסירה קדימה", אומר חורש. "גם כשאנחנו מסתכלים על קרן אנחנו מסתכלים 3 קרנות קדימה, מי הצוות הנוכחי ומי יהיה הצוות העתידי שייקח את הפעילות קדימה".