נגידים בכל העולם המערבי נאבקים ברמות העולות של האינפלציה. גם בארץ, הנגיד פרופ' אמיר ירון והוועדה המוניטרית של בנק ישראל ממשיכים במגמת העלאת הריבית, והעלה אותה ב-0.4%, ל-0.75%.

הצרות של ירון עוד קטנות יותר מאלה של עמיתו האמריקאי: האינפלציה בארץ היא חצי מהאינפלציה בארה"ב, כך שהצעדים שאליהם נדרש הפד, שונים מהצעדים שנדרשים מהבנק המרכזי הישראלי, שעד כה הראה עקביות יחסית בשיקוף הפעולות של הפד. בינתיים, לקראת העלאת הריבית, המדדים המובילים בבורסה בתל אביב עולים זה היום השני ברצף, כשמדד ת"א 35 עולה במצטבר 2% נכון לכתיבת שורות אלה בשני ימי המסחר הראשונים לשבוע.

פרט לבעיות בשרשראות הייצור והאספקה ומחיר הנפט, יש פקטורים נוספים שמעלים את המחירים. הראשון הוא העובדה שמשקי הבית בארה"ב יושבים כעת על הר מזומנים של 2 טריליון דולר. כשלכולם יש יותר כסף, אבל ההיצע יורד - כולם מוכנים לשלם יותר. המחירים עולים בהתאם, ושוחקים את ערך הכסף - בשל עליית המחירים.

נגיד הפד ג'רום פאוול (צילום: בלומברג, Getty images)
נגיד הפד, ג'רום פאוול. ימשיך להעלות את הריבית|צילום: בלומברג, Getty images

גיא בית אור, הכלכלן הראשי של פסגות בית השקעות, מסביר מה הפד מנסה לעשות עכשיו. "במהלך 2020 הממשלות והבנקים המרכזיים נקטו בפעולה מתואמת ברמה עולמית לא רק של סגרים ובידודים, אלא גם של נטילת חוב בהיקפים חסרי תקדים, תוך הדפסת כספים - גם כאן, בהיקפים חסרי תקדים – כספים שנכנסו במקביל הן לכיס של הצרכנים והן לשוקי המניות", כתב בית אור במכתב למשקיעים.

הכלכלן הראשי של פסגות, גיא בית אור: "הבנקים והממשלות הגדילו את צד הביקוש באופן חסר תקדים במהלך 2020, וביחד עם הפגיעה בצד ההיצע יכולה להיות רק תוצאה אחת - אינפלציה שלא ראינו עשרות שנים"

"במלים פשוטות, הבנקים והממשלות הגדילו את צד הביקוש באופן חסר תקדים במהלך 2020, וביחד עם הפגיעה בצד ההיצע (בשל משבר האספקה, א"ל), יכולה להיות רק תוצאה אחת, והיא אינפלציה שלא ראינו עשרות שנים. מה שקורה ב-2022 זה בנקים מרכזיים שמנסים לקחת בחזרה את אפקט העושר שהם תידלקו בשווקים ובכלכלה הריאלית מאז תחילת משבר הקורונה".

הבעיה כעת היא שיש הרבה מנהלים ויזמים שחוו 14 שנים טובות, ולא רכשו את הכלים להתמודד עם השוק הנוכחי. הנאסד"ק מזמן בטריטוריה דובית ויורד כבר חצי שנה, ה-S&P500 כבר שבוע שני ברצף נוגע במינוס 20% מהשיא, ומתקן. הדור של המנכ"לים שלא יודע אינפלציה ומיתון צריך להיערך למציאות חדשה, ולא כולם מפנימים אותה.

"הרבה מנכ"לים עלו לשידור ואמרו שיש להם 'הרבה כוח תמחור', ויכולים לעשות מה שרוצים וירוויחו המון כסף. אני חושב שהרבה מהמנכ"לים האלה הולכים לחטוף אגרוף לפנים, כשלצרכנים לא תהיה ברירה אלא להגיב לאינפלציה", אמר לא אחר מאשר נשיא הפד' של סיינט לואיס, ג'יימס בריינרד, שהתראיין לרשת פוקס.

נשיא הפד של סיינט לואיס, ג'יימס בריינרד: "אני חושב שהרבה מנכ"לים הולכים לחטוף אגרוף לפנים, כשלצרכנים לא תהיה ברירה אלא להגיב לאינפלציה"

"למשקי הבית יש כמות מוגבלת של כסף שנכנס לחשבון הבנק שלהם והם יצטרכו לבחור מה לקנות, כשרובם יעדיפו את המצרכים הבסיסיים מאשר מוצרי יוקרה", הוסיף ואמר שהוא תומך בהעלאת הריבית ב-0.5% בחודש הבא וגם ביולי, ובסוף השנה הריבית צריכה לעמוד על 3.5%.

מסעדה בארה
דיינר בארה"ב (אילוסטרציה). הפגיעה בעסקים הקטנים והבינוניים תייצר מעגלי פגיעה נוספים|צילום: Petar Djordjevic, shutterstock

גם מי שמוכר לעסקים, כלומר לא למשקי הבית, צפוי להיפגע ממציאות אינפלציונית. לפי משרד המסחר האמריקאי, בארה"ב יש 30 מיליון עסקים קטנים ובינוניים (SME). יחד הם היוו שני שליש מהמשרות החדשות שנוספו לכלכלה האמריקאית בעשורים האחרונים, והם מהווים את "עמוד השדרה" של הכלכלה האמריקאית.

ועמוד השדרה הזה צפוי להיפגע, ולייצר מעגלי פגיעה נוספים: השוק מתמחר כרגע מיתון בשנה הבאה, ובהתבסס שצפוי מחסור בדשן וחיטה, בשל איסורי יצוא בסין והודו והמלחמה באוקראינה; תוסיפו לזה מחירי נפט גבוהים – אפילו אם רק אחוזים בודדים מהעסקים הקטנים והבינוניים בארה"ב ובאירופה ייפגעו, אלו ארגונים שכבר לא יוכלו לשלם לוויקס, או לאנשי מקצוע בפייבר וספקים אחרים. אלה מעגלים שישפיעו על עשרות מיליוני עסקים, שיצטרכו לבחור אם לחדש את המינוי למאנדיי כדי לייעל את העבודה, או לשמור על עובד שנמצא אצלם 20 שנה. קל זה לא יהיה לאף אחד.