כל ארגון שמתחיל, או שוקל להתחיל את המסע הזה, מעלה את השאלה: עד כמה ההגירה לענן כלכלית? לכאורה, כשמחשבים ומשווים שקל לשקל ברמת התשתיות, במרבית המקרים זול יותר להישאר בבית, ב- On prem . המציאות כמובן מורכבת יותר.
"לבחון את הערך של הטרנספורמציה מזווית ראייה צרה של הוצאה נטו על שרתים ושירותים, זה כמו להשוות תפוחים לתפוזים", אומרת מירב הכרי, שותפה בפרקטיקת הענן (Cloud Transformation Practice) ב-Deloitte ישראל. "מבחינת עלויות תשתית בלבד, ההחזר על ההוצאה יגיע בדרך כלל כעבור שלוש עד חמש שנים. בארגונים גדולים גם שבע שנים נחשב סביר, וגם אז החיסכון יהיה זניח אם בכלל קיים. זו סיבה מרכזית לכך שלארגונים קשה להצדיק את המהלך מול ההנהלה. בחינה אמיתית של ה-ROI (Return on investment) לענן היא מורכבת שכן בניגוד לחישוב עלויות הענן, חישוב העלויות הקיימות של ה-IT שנחסכות בזכות המעבר הן הרבה מעבר לעלויות השרתים. מה לגבי עלויות נלוות כמו תחזוקת חוות השרתים (Data Center), הוצאות חשמל על קירור השרתים ועוד? שלא לדבר על הסיכון שבהתיישנות המערכות ובדריכה במקום, טכנולוגית ועסקית".
לדבריה, "מבנה העלויות של ה-IT המסורתי הוא מורכב ומכיל רבדים רבים, טכנולוגיים, תשתיתיים ותפעוליים, שלא קל לאסוף. בענן זה משמעותית פשוט יותר, והתפתחות הענן אפשרה שקיפות גבוהה יותר של העלויות. אבל מעבר לזה, אי אפשר לבדוק רק עלויות מול עלויות ולהתעלם מכל התועלות שהענן מציע".
אז איך בונים את ה-Business Case למעבר? הכרי מציעה נוסחה עם שלושה משתנים. נזהיר מראש: היא לא פשוטה, ותיכף נסבך אותה עוד יותר. אבל זו הדרך היחידה.
עלויות שוטפות
החישוב הבסיסי בוחן את העלות הנוכחית של תחזוקת מערכות ה-IT, לפחות את החלק שאני רוצה להעביר לענן אל מול כמה יעלה לי בסביבת הענן. זה ממש לא רק עלות השרתים, אלא אמור לכלול גם את הטאלנטים עם היכולות הנדרשות, השינוי במערכות התפעוליות ומערכות הניטור שיידרשו או יתייתרו, ניהול הידע בעולמות הלגאסי שיישארו, תחזוקה של חדר השרתים ועוד. ההתבוננות צריכה להיות ארוכת טווח: לא רק כמה זה יעלה לי לאחר המעבר, אלא גם איך זה ייראה במרוצת השנים.
עלות המעבר
המעבר לענן הוא פרויקט משמעותי, וכך צריך גם לתקצב אותו. זה בטח לא יפתיע אתכם, אבל ארגון גדול לא עובר ל-AWS או ל-GCP בלחיצת כפתור. זה כרוך בתכנון, שינוי ארגוני, חינוך של הצוותים, הכשרות ואימוץ כלים שיסייעו במעבר. אומנם, יש לא מעט תוכניות שספקיות הענן מציעות כחלק מהשירות, ואפשר לראות בהן סוג של השתתפות בהוצאות (מה שמדגיש את חשיבות החיבור לספק הנכון, כחלק מהאופטימיזציה של ה-Business case). ועדיין, מדובר בהוצאה לא מבוטלת.הערך שהענן נותן
הערך הטכנולוגי לכאורה ברור, אבל חשוב לזכור גם את הערכים העסקיים שלשמם התכנסנו; עד כמה הענן משפר Time to Market? מייעל את התפעול השוטף? מגדיל את ההכנסות ומאפשר צירוף ושימור של הלקוחות? עד כמה הוא מקטין סיכונים, שגם להם יש ערך כספי? דוגמה טובה קשורה לאבטחת מידע: כל עוד בונים נכון את מודל ההפעלה וארכיטקטורת הענן, הענן אמור להקטין את הסיכונים הקיימים לארגון. בסופו של יום, בהשקעות העתק של הספקיות הגדולות אי אפשר להתחרות. סיכון נוסף הוא כאמור להישאר עם הקיים, שפירושו אובדן יתרון תחרותי, חוסר יכולת להזריק חדשנות באופן שוטף ואי יכולת לשתף דאטה בצורה מהירה ולממש פתרונות עתידיים כאלו ואחרים.
את הפרמטר הזה, מן הסתם, קשה יותר לכמת. במקרים רבים, מוטב להשאיר אותו כערך איכותי נטול מספר של תועלות "רכות". אותן, אגב, נתחיל לראות הרבה יותר מוקדם מה-ROI המלא שהצגנו. אפשר ללמוד מהעולם על בנצ'מרקים, בהתחשב בעובדה שארגונים מסורתיים בארץ, למעט שירותי SaaS ופרויקטים בודדים פה ושם, רק מתחילים את המהלך המשמעותי של הטרנספורמציה, " ולכן ב-Deloitte כפירמה שליוותה ארגונים גדולים במהלך השנים האחרונות אנו יודעים להביא את התובנות מארגונים אלו ביחד עם Best Practice מהעולם" מספרת הכרי.
"עלות שוטפת + עלות הפרויקט + ערך עסקי וטכנולוגי - זו הנוסחה שמשקפת נאמנה את המשמעות הפיננסית של המעבר לענן", אומרת הכרי. "זו לא עבודה פשוטה, בטח לא משהו שעושים תוך יום, כי חייבים כאן ניתוח מורכב ופירוק של הארגון לגורמיו מבחינה טכנולוגית ועסקית. אבל זו הדרך היחידה להראות ROI". ואם זה נראה לכם מורכב, אז הנה הסיבוך שהבטחנו.
מודל הענן ההיברידי
מי אמר שהכול חייב לעבור לענן? "בשנים הקרובות, במרבית הארגונים המסורתיים נמשיך לראות מודל ענן היברדי שמשלב בין מעבר של טכנולגיות לענן ביחד עם המשך עבודה ב-on prem" אומרת הכרי. המשמעות היא שנצטרך להסתכל על שלושה רכיבי עלויות – הענן, ה-On prem והאינטגרציה. לאינטגרציה בין ה-Cloud ל-On-prem יש משמעות טכנולוגית וגם תפעולית. היא משפיעה רבות על בניית הארגון, רכישת הפתרונות וגיוס העובדים. יש למשל מתכנתים שהוכשרו לעבוד רק בענן, לא בענן או גם וגם.
אז איך מסווגים אפליקציות?
שלב ראשון וקריטי במודל ההיברידי הוא Cloud Suitability Assessment - בנייה של מודל, מעין עץ החלטה, על כלל התשתיות, המערכות הטכנולוגיות והיישומים העסקיים שבארגון. על כל רכיב כזה נאסוף פרמטרים – טכנולוגיים ועסקיים - ונזין אותם למודל, וזו תייצר לנו את תוכנית המעבר לענן. "את התהליך מבצעים באמצעות כלים ממוכנים שיודעים לאסוף את הנתונים על הטכנולוגיה הקיימת ולבצע את הניתוח בהתאמה לצרכי הארגון" מספרת הכרי.
"זו לא עבודה פשוטה, בטח לא משהו שעושים תוך יום, כי חייבים כאן ניתוח מורכב ופירוק של הארגון לגורמיו מבחינה טכנולוגית ועסקית. אבל זו הדרך היחידה להראות ROI"
מודל ה-6R שמציגה הכרי כולל שישה נתיבים (שמתחילים כולם, ניחשתם נכון, ב-R): Retire - אפליקציות בסוף חייהן שאין טעם להעביר; Retain - יישארו מתוך החלטה כמערכות לגאסי בדאטה סנטר המקומי; Replace - מערכות שיוחלפו בשירות ענני; Rehost - מערכות ידידותיות יותר לענן שיעברו אדפטציות ויוסבו לתשתית העננית; Refactor - אפליקציות שישודרגו ויעברו אופטימיזציה בקוד, ואולי בנייה מחודשת של ההיררכיה, בעזרת שירותי הענן. "כדי לבנות מודל מדויק ולא 'באוויר', חייבים להשלים את התהליך הזה".
אז לעבור או לא לעבור? הכרי מחלקת את התשובה לשתיים:
א. ברור, אין שאלה בכלל. במוקדם או במאוחר, בעיקר לאור הסיכונים שהזכרנו והערכים שוברי השוויון, אין יותר ברירה, זה קצת כמו לא לעבור לסמארטפון - ארגונים היום צריכים להתרכז בשאלות של מה להעביר, מתי ואיך לעשות את זה נכון.
ב. תלוי. יש שירותים ומערכות שלגיטימי ואפילו עדיף להשאיר בבית. כל עוד יש להחלטה הצדק העסקית טכנולוגית. הכרי מסכמת המסע לענן כבר התחיל ודורש היערכות מתאימה כדי לייצר את האימפקט האסטרטגי הרצוי. נפשט לכם, התחזית העתידית: עננות כבדה. תתחילו להיערך.
כשותף מרכזי של AWS בתחום הענן ((cloud) בארץ ובעולם, אנו לוקחים חסות מרכזית ב- Summit TLV AWS שיתקיים ב-18.5 ויעסוק במסע לענן. בכנס נחשוף ונמחיש את הגישה המולטי-דיסציפלינרית שלנו בטרנספורמציה לענן, את האקסלרטורים הייחודיים שלנו ואת הפתרונות והמוצרים השונים מעולמות הסייבר, הדאטה והדיגיטל.
להרשמה לכנס>> לחצו כאן
מוזמנים להשתתף באתגר הענן הגדול של Deloitte
ההכרזה על הזוכים תתקיים בביתן שלנו בכנס בשעה 15:00.