שינוי קל במסלול נסיעה, החלפת רכיב אחד באנטנת סלולר ואפילו הקטנה מזערית בגודל האריזה - כל אלה, בהיקפים נרחבים, מגדילים לארגונים את השורה התחתונה ובו בזמן מצמצם את ההשפעה הסביבתית השלילית של הארגון. ארגונים שלקחו חשיבה ירוקה - מעבר להחלפת כלים חד פעמים במטבח – והפכו אותה לעיקר הפעילות שלהם, מייצרים ערך כלכלי. כיום, הרבה יותר מפעם, כבר לא קשה לשכנע חברות שהתייעלות כלכלית ואחריות סביבתית הולכים יחד. אבל איך עורכים את המעבר מסיסמאות על הנייר ליישום בפועל? כאן נכנס לתמונה השחקן המרכזי - הדאטה.     

נהנים מהתכנים של המומחים של Deloitte? רוצים להשפיע על התכנים הבאים? לחצו כאן

 

רן ברגמן, שותף ב-Deloitte ישראל ומדען נתונים ראשי בפירמה, מציג משוואה פשוטה: Data=Value. "דאטה, במהות שלו, יכול לספק ערך כספי משמעותי. והוא המשאב היחיד שככל שמשתמשים בו יותר, ומייצרים ממנו יותר ערך, כך נוצר ממנו יותר". לתפיסתו, כדי לייצר את אותו ערך, שלחלק מהארגונים נסתר, יש להתקדם בשלושה שלבים: 

רן ברגמן, שותף ב-Deloitte ישראל ומדען נתונים ראשי  (צילום: מיקי בן־ארי מזרחי)
רן ברגמן, שותף ב-Deloitte ישראל ומדען נתונים ראשי בפירמה|צילום: מיקי בן־ארי מזרחי

השלב הראשון הוא לדעת, כל תהליך שאנו שואפים לייעל מתחיל בנתונים. אי אפשר להתמודד עם משהו אם לא יודעים כיצד הוא מתנהג. יתרה מכך - הוא גם משפיע על ההתנהגות שלנו: "כשאתה חושף את הנתונים, זה משליך עליך ומאלץ אותך לפעול טוב יותר", אומר ברגמן. "אתה דואג שהנתון יהיה מעודכן ותקין ודוחף את עצמך כל הזמן להשתפר. ואם יודעים למדוד ולאמוד את האימפקט של כל תהליך וכל פעולה, זה משמעותי". 

השלב השני הוא להבין. מהי המשמעות של החלפת מטוס באונייה, אונייה ברכבת או פלסטיק בנייר. "לכל דבר, כידוע, יש מחיר". ברגע שאנו מבינים את המחיר אנחנו יכולים לשאול שאלות חכמות שמאפשרות לנו לבחון חלופות. "יש לנו היכולת לנתח כל תהליך באופן שיטתי" מסביר אורי גולדברג, מנהל פרקטיקת הדאטה ב- Deloitte ישראל. "אנחנו מסתכלים על בעיה או על תהליך ומפרקים אותה לגורמים. אותו פירוק סיסטמתי מייצר תובנות המאפשרות לנו להציע חלופות ולראות היכן מבזבזים כסף ומייצרים אימפקט סביבתי מיותר". ברגמן מציג דוגמה מעשית: מקרה של ספקית גרמנית גדולה בתחום התקשורת הסלולרית, שביקשה לצמצם בעלויות. ניתוח של Deloitte זיהה שונות ניכרת בצריכת החשמל של אנטנות הסלולר של הספקית. לאחר בחינה מעמיקה נוספת נמצא, כי שינוי של רכיב אחד בהן ישיג חיסכון של כחמישה מיליון אירו בשנה.   

אורי גולדברג, מנהל פרקטיקת הדאטה ב- Deloitte ישראל (צילום: שיווק, Deloitte)
אורי גולדברג, מנהל פרקטיקת הדאטה ב- Deloitte ישראל|צילום: שיווק, Deloitte

השלב השלישי הוא לקבל החלטות. "אין כדור קסם אחד ליצירת חסכון" אומר אורי, "אלא מחסנית מלאה של כדורים שצריך לכוון ולירות בסדר הנכון". כאן נדרש אומץ ניהולי להחליט על מה הולכים, מה מנסים, איך מודדים ואיך משפרים עם הזמן.

מ-What is ל-What if

"מה שיפה בדאטה זה שהוא קיים", אומר ברגמן. "הפואנטה היא לחבר כמה שיותר מאגרי מידע כדי להפיק תובנות ולהגיע לאופטימום". הוא מדגים זאת באמצעות עבודה שנעשתה בפירמה עבור משרד התחבורה האמריקאי, שביקש לבחון השקעות בתשתיות. "באמצעות ניתוח של כ-20 מקורות דאטה חיצוניים, כולם פומביים, יכולנו למדל תרחישי השקעה שונים כדי להבין את האפקט של כל תרחיש ביחס לעומסים, צריכת אנרגיה והורדת פליטות של גזי חממה. כלומר, הדאטה הוא גם מכפיל כוח ביכולת לתת פרדיקציה, כשהוא מעביר אותנו כמדעני נתונים מעולם של What is ל-What if".

מעוניינים לשמוע עוד מהמומחים שלנו? לחצו כאן

יכולת חיזוי והחלטות על השקעות הופכתו לקריטיות במיוחד בחישובי מלאים. אורי מספר על לקוח פארמה אשר הבין כי הוא חייב לעלות מדרגה ביכולות החיזוי שלו. עליה באגירה או ייצור, מעלה בדרך כלל פליטת פחמן, גם עולה בהוצאות נוספות ובפסולת (במקרה של תרופות אף בהשמדה מורכבת תחת בקרה), אלא אם כן משתמשים בדאטה רלוונטי על מנת להתאים את תהליכי הייצור והאגירה לחסכוניים בפליטות.

אירנה בן -יקר, שותפה ב-Deloitte ישראל, מובילה את תחום האחריות הסביבתית המשמשת גם כ CPO (Chief Purpose Officer) הארגוני, מסבירה כי פליטות גזי חממה, וביניהם פחמן דו חמצני – מיוצרות על ידי ארגונים בכל "תהליכי החיים" שלהם. גזי החממה נחשבים לסיבה המרכזית להתחממות כדור הארץ (בנוסף לזיהום האוויר, המים והקרקע, פגיעה במרקם ביוספרי, ועוד). "פליטות גזי חממה נמדדות ב 3 מכלולים – פליטות ישירות הנגרמות בשימוש בדלקים שונים לצורך תהליכי תפעול, פליטות כתוצאה מקניית אנרגיה (כלומר כמה פליטות נוצרו בייצור 1 קוט"ש חשמל קנוי), ופליטות בשרשרת הערך – downstream ו upstream – ספקים, חומרים, שינוע, שימוש במוצרים ושירותים, end of life וכו'. היקפים אלה של פליטות מורכבים מאוד לחישוב ולניהול בשל מורכבותה של מלאכת איסוף ועיבוד הדאטה והן בשל חוסר השליטה של הארגון בעיבוד נתונים רבים. עם זאת יכולות חיזוי מדעיות מסוגלות להקל על ארגונים לבסס את ניהול פליטות גזי חממה באמצעות יצירת מודל ייחודי לארגון הלוקח בחשבון את תהליכיו ומקורות הפליטה הייחודיים לו".

במבט קדימה, ברגמן וגולדברג מציינים כי "הודות לדאטה וליכולות המידול והחיזוי, זול יותר לייצר ולשנע לפי צורך. כשהיצרן זקוק לפחות חומרי גלם, הוא גם משנע פחות. הוא מפחית את צריכת הדלק. לחברה שמייצרת טונות של ציוד ומוצרים, הפחתה של אחוז אחד שווה להמון דלק, שלא לדבר על שעות עבודה ומשאבי תפעול אחרים.  זה טוב לשורת הרווח שלה - וזו כמובן האמביציה המרכזית שלה כחברה מסחרית - וזה טוב גם לנו כאזרחים החיים על הכדור הזה". דאטה, אחרי הכל, מוכיח שירוק הוא גם כלכלי.