דפנה גוטשלק, בת 54, בזוגיות עם טובית ואמא לשלושה. היא גרה בקיבוץ בחן וכיום היא סמנכ"ל ייעוץ אסטרטגי ב- Amdocs ישראל. "לאמדוקס הגעתי בטעות, לתפקיד לא מוגדר באחת החטיבות העסקיות. הייתי בטוחה שאני אעבוד שם כמה חודשים, אלמד משהו חדש, ואחזור למגזר השלישי. על כך נאמר: "האדם מתכנן ואלוהים צוחק", אבל אני תמיד הרגשתי שהוא צוחק איתי (ולא עלי)".
איך כל זה התחיל?
"בשנות העשרים לחיי רציתי "לשנות את העולם" ולכן למדתי מדע המדינה, ניהול ציבורי וניהול מלכ"רים. אף פעם לא ממש ידעתי מה אני רוצה לעשות בחיים (או יותר נכון, כל יום רציתי להיות משהו אחר...). עד היום עוד לא החלטתי מה: "אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה". לאמדוקס הגעתי דווקא מהתחום החברתי מהמקום של ניהול עמותות ופעילות במגזר השלישי. מאז עשיתי תפקידים שונים בארגון: הייתי שבע שנים באתר לקוח בארה"ב, הייתי בתפקידי מכירות שונים, ניהלתי את השיווק של חטיבת השירותים של אמדוקס, הובלתי את יחידת החדשנות, עשיתי כמה מיזוגים ורכישות, הייתי סמנכ"ל במשאבי אנוש, ועוד. לאורך השנים התקדמתי מתחתית הסולם עד לדרגת סמנכ"ל. כיום אני עוסקת בייעוץ אסטרטגי לאזורי צמיחה חדשים בארגון. יש לי הזדמנות ללמוד תעשייה חדשה – תחומי הבנקאות שאמדוקס נכנסת אליהם, ותחומים טכנולוגים חדשים כמו קלאוד".
באיזה שלב בחיים יצאת מהארון?
"יצאתי מהארון אחרי שהתאהבתי באישה בפעם השנייה. כמו הרבה אחרים ואחרות בקהילה – בפעם הראשונה אמרתי לעצמי (בביטחון והתנשאות של בת 19 אופיינית) שהתאהבתי 'בבן אדם', באישיות ולא במגדר. אמרתי לעצמי שאני פשוט בשלב התפתחותי גבוה יותר, אני יכולה להתאהב בכל אחד אם יש לו או לה את התכונות הנכונות.
"בפעם השנייה שהתאהבתי באישה – חשדתי שיש פה איזה דפוס. יצאתי מהארון בגיל 23, עברתי מיד לתל אביב וצעדתי מבעד למשקוף של הדלת שהוצבה בגן שינקין במה שהיה לדעתי מצעד הגאווה הראשון (כן, אני עד כדי כך מבוגרת..".
"אני מניחה שהרבה יותר קל להיות אישה מהקהילה בהייטק. אנחנו היינו המשפחה הגאה הראשונה שיצאה לרילוקיישן מאמדוקס"
אפשר לומר שאלוהים המשיך לצחוק...
"אלוהים התפקע מצחוק. כשהצטרפתי לאמדוקס, הייתי לסבית גאה, מחוץ לארון – עם עקרונות מוצקים שכללו בין היתר את העיקרון המוביל: "לעולם לא להיכנס למערכת יחסים עם מישהי שאני עובדת איתה, ו\או עם מישהי שמגדירה את עצמה כסטרייטית". ויתרתי על כל עקרונותיי ופגשתי את זוגתי השלישית והאחרונה אחרי שנה באמדוקס. טובית ואני עשינו קריירה ביחד בחברה, הבאנו שלושה ילדים משותפים בו זמנית. כן, היינו שתינו בהריון ביחד, אני ילדתי תאומים וטובית ילדה נוספת אחרי כמה חודשים (הו...הבורות המבורכת של עולם גידול ילדים.), עשינו רילוקיישן עם הילדים, וגם חזרנו.
איך כל התהליך המטורף הזה מתקבל בעבודה?
אני מניחה שהרבה יותר קל להיות אישה מהקהילה בהייטק. אנחנו היינו המשפחה הגאה הראשונה שיצאה לרילוקיישן מאמדוקס. הגישה של משאבי האנוש בחברה הייתה אישית ואנושית. "לא עשינו את זה בעבר", הם אמרו. "ברור לנו שאתם משפחה כמו כל המשפחות, ועכשיו נמצא את כל הדרכים לוודא שהתהליך, החוזה והזכויות ישקפו את זה". כמו בדברים אחרים בארץ, גם בנושא הזה, ההייטק הוא קטר. אמדוקס הייתה תמיד חברה שחגגה גיוון והכלה, חוגגים את חודש הגאווה, מדברים על זה, מקדמים את זה.
"היום יש לי בן להט"ב. הוא באמצע השירות הצבאי שלו וממנו אני יודעת שבבסיס גם חוגגים את חודש הגאווה. האם יש מחסור באנשים מהקהילה בהייטק? אני לא יודעת, יש מחסור של אנשים מיומנים בהייטק, ואלה שיגיעו אלינו מהצבא, חברי הקהילה או לא, יבואו לא רק עם הכישורים הנכונים – אלא גם עם התפיסה החברתית הנכונה. כזאת שמכילה וחוגגת את המגוון האנושי".