המייסדים של Seed-X מסתובבים בתעשיה כבר לא מעט שנים. שראל אשכנזי, המייסד והמנכ"ל, הגיע מתחום הפיתוח העסקי והמכירות של קורנית דיגיטל, בה עבד 12 שנים. בשלהי 2016 חבר שראל לקבוצת Nacre Capital , חברה בינלאומית המתמחה הראייה ממחושבת ו AI, שבראשה עומדים המשקיע הווארד מורגן, ומוטי שנייברג, ממקימי החברה לזיהוי פנים face.com - שנמכרה לפייסבוק ברעש גדול.
תוך שימוש ברקע וביעד של Nacre capital, הם בדקו את היישום של הטכנולוגיה הזו בתחומים שונים. שבו בדקו את היישום של הטכנולוגיה הזו בתחומים שונים. אחד התחומים הוא בדיקת זרעים וגרעינים לחקלאות: "כשחיפשנו עוד תחומים ופגשנו אנשים מתחום הזרעים הם אמרו שזה מטורף, כי מבחינתם לכל זרע יש פנים. החלטנו לנסות לנבא תכונות של זרעים על סמך המראה שלהם. כשהבנתי את הביזנס ואת גודל הפוטנציאל ידעתי שזו החברה שאני רוצה לנהל".
אשכנזי ושינברג הקימו את Seed-X, צרפו אליהם את אלעד כרמון כ-CTO ב-2016, ואחרי כמעט ארבע שנות פיתוח הם הציגו מוצר בשל לשיווק. לפני כחודש הם סגרו סבב גיוס A של 10 מיליון דולר בהובלת iAngels וכולל את קרנות הון סיכון Neva SGR (קרן ההשקעות של הבנק האיטלקי Intesa Sanpaolo Group), ו-Champel Capital.
שראל אשכנזי, מייסד ומנכ"ל Seed–X: "פגשנו אנשים מתחום הזרעים הם אמרו שזה מטורף, כי מבחינתם לכל זרע יש פנים. החלטנו לנסות לנבא תכונות של זרעים על סמך המראה שלהם. כשהבנתי את הביזנס ואת גודל הפוטנציאל ידעתי שזו החברה שאני רוצה לנהל"
"אנחנו יודעים לקחת גרעין סויה ולדעת למשל מה תהיה רמת החלבון בפולים שיצמחו על ידי ראיה ממוחשבת ו-AI" מסביר אשכנזי.
למה זה מרגש כל כך?
"זה מאוד משמעותי לחברות הגרעינים כי לפי אחוז החלבון הם מוכרים את הגרעינים. אם זו סויה שמיועדת לתעשיית המזון, רמת החלבון בה צריכה להיות של 40%. אם היא עומדת על 35% המחיר שלה יהיה זול יותר. אימנו את הבינה המלאכותית להסתכל על כל גרעין של סויה ולזהות לפי המראה שלו את אחוז החלבון בו".
מה עשו חברות הגרעינים עד שאתם הופעתם בשוק?
"הפרקטיקה הנהוגה היא לקחת אצווה של גרעיני סויה במשקל 100 טון, לדגום אותה, לגדל אותה ולראות את רמת החלבון. אם רמת החלבון היא 35%, כל האצווה של 100 טון מתומחרת בהתאם, למרות שיכולים להיות בה הרבה גרעינים שינביטו פולים עם שיעור חלבון גבוה יותר".
איך מתבצע המיון של מאות טונות של גרעיני סויה?
"כל התעשייה עובדת עם מכונות מיון אופטיות שמנקות את האצוות, הן מסתכלות על התמונה של הגרעין ויודעות להגיד אם הסויה טובה או פגומה לפי הצבע ושלמות הגרגיר והן מעיפות החוצה את הגרגירים הלא יפים. אם את זוכרת שפעם היה צריך למיין אורז על מגש בבית, היום לא צריך לעשות את זה כי הם ממוינים על ידי המכונה, וכל גרגירי האורז בחבילה הם יפים. אנחנו לוקחים תמונה מהמכונות האלה שמצלמות את הגרגירים אחד אחד, ומשתמשים ב'מוח' שלנו כדי להעביר את הגרעינים מיון מתקדם יותר. בסוף כל גרגיר סויה ממצה את הפוטנציאל המסחרי שלו. אנחנו מייצרים אצוות הומוגניות שמתומחרת בהתאם לרמת החלבון המדויקת, ולא בערך".
פוטנציאל מסחרי נוסף, שכבר הוכיח את עצמו ברמת המכירות של Seed-X לחברות הזרעים, הוא ניבוי ההנבטה של זרעים. "בזרעים אנחנו מאמנים את האלגוריתם לנבא איזה זרע ינבט ואיזה לא ומעיפים את אלו שלא. אם יש עשרה ק"ג של זרעי עגבניות שרי שרק 80% ינבטו, כל העשרה ק"ג מושמדים, כי אף חלקאי לא יקנה זרעים עם סיכוי נביטה נמוך מ-90%. חקלאי שהכין 100% קרקע ודשן ו-15% מהזרעים שלו לא נובטים מפסיד הרבה מאוד כסף. זו סחורה שהיא בלתי מכירה. אנחנו יודעים לקחת את העשרה ק"ג זרעים האלה ולמיין אותם לשמונה ק"ג זרעים ש-95% מהם ינבטו והצלנו 8 ק"ג זרעים".
כמה ק"ג זרעים הצלתם עד היום?
"מאות ק"ג של זרעים שמפיקים טונות של מזון. מזרע אחד של עגבנייה שהצלתי נובטים שמונה ק"ג עגבניות בממוצע".
אילו בדיקות עושים כדי לבדוק באמת את האמינות של הבינה המלאכותית?
"עשינו יותר מ-300 ניסויים עם יותר מ-50 חברות זרעים בעולם על זנים שונים של פירות וירקות. לוקחים אצוות זרעים ומחלקים אותה לקבוצת ביקורת ולקבוצה ממוינת ורואים את התוצאות. ככה גם הלקוחות בודקים אותנו. אנחנו רואים שאפשר לשדרג אצוות זרעים של 85% נביטה למעל 95% ומ-60% למעל 90%".
כמה לקוחות כבר יש לכם וכמה הכנסות?
"התחלנו למכור באמצע 2021 והגענו למיליון דולר מכירות בחצי שנה. ב-2022 אנחנו מצפים להכניס 2.5 מיליון דולר. בשוק הזרעים פועלות ארבע חברות גדולות, שמחזיקות 50% מהשוק ועוד 20 אלף חברות קטנות שמחזיקות את יתר השוק. מתוך ארבע הגדולות, שלוש הן לקוחות שלנו: באייר (מונסנטו), סינג'נטה ו-BASF. עם כל חברה אנחנו רק בתחילת הדרך עם זרעי עגבניות ופלפל, ויש מאות זנים של גידולים שאנחנו מאמנים".
אשכנזי: "התחלנו למכור באמצע 2021 והגענו למיליון דולר מכירות בחצי שנה. ב-2022 אנחנו מצפים להכניס 2.5 מיליון דולר. בשוק הזרעים פועלות ארבע חברות גדולות, שמחזיקות 50% מהשוק ועוד 20 אלף חברות קטנות שמחזיקות את יתר השוק. מתוך ארבע הגדולות, שלוש הן לקוחות שלנו"
מי התחרות החזקה שלכם?
"אין אף אחד שעושה AI ברמה שלנו. יש טכנולוגיות להשבחת אצוות למשל ברנטגן שהוא די יקר אז משתמשים בו לאצוות יקרות כמו עגבניות שרי צהובות וכתומות. ק"ג זרעים של שרי כאלו זה 200 אלף דולר. זו גם הסיבה שהתחלנו עם עגבניות ופלפלים, זה הכאב הכי יקר של חברות הזרעים. אם יש להן עשרה ק"ג של עגבניות שרי צהובות עם 85% נביטה, זה אומר שיושבים להן על השולחן 2 מיליון דולר שהן לא יכולות למכור. אם הצלנו להם שמונה ק"ג, זו הצלה של 1.6 מיליון דולר".
אתה לא רואה השבחה גנטית כתחרות שלכם?
"זו גם תחרות, אבל אני נותן פה ערך מוסף מטורף, כי כל התהליכים של השבחה גנטית זה מחקרים וניסויים שלוקחים שנים. בכל פעם שרוצים להשביח תכונה צריך לגדל את הירק או הפרי עוד עונה ועוד עונה לראות שזה עובד. תהליכי גידול ארוכים זו בעיה של כל שוק החקלאות. אם רוצים לפתח משהו בשטח באמצעים גנטיים - עונה אחת לא מספיקה".