רבות דובר בשנה האחרונה בשאלה היכן עובר הגבול בין היתרונות שבלאפשר לחברות ההייטק לרוץ בחופשיות ולנסוק לבין הנזק שעלול להיגרם מחברות גדולות מדי עם שליטה מונופוליסטית לא מבוקרת. אך בעוד רשויות בארה"ב, אירופה וסין עסוקות בעיקר בגיבוש הגבלות על כוחן של ענקיות הטכנולוגיה בתחומן, כאן בסטארט אפ ניישן הרשויות עסוקות יותר בהגברת שיעור המועסקים בתעשייה וניסיון למנף את ההייטק הישראלי כפתרון לכל חוליי החברה. התלות של הכלכלה הישראלית בהייטק, כמו גם השאיפות של המגזר הציבורי לא תמיד עומדות בהלימה לרצונות היזמים, המשקיעים והעובדים, ובדרך, סוגיות חשובות כמו שילוב קהלים חדשים בענף ודאגה לפרטיות לא תמיד זוכות לתשומת לב מספקת מהמדינה. בתווך נמצאים גופים פרטיים ויוזמות מגזר שלישי, שמנסים למלא את החסר ולעצב לטובה את עתיד הענף.
כך בחרנו את הדמויות המשפיעות בהייטק הישראלי >
12 על 12: לכל הדמויות המשפיעות >
דרור בין
תפקיד: מנכ"ל רשות החדשנות
תפקידים קודמים: מנכ"ל נשיא קבוצת RAD, משקיע הון סיכון בוויולה
שנת לידה: 1967
עם תקציב השקעות של יותר מ-2 מיליארד שקל, דרור בין הוא דה-פקטו מנהל קרן ההון סיכון של המדינה. המענקים שהוא מחלק יכולים לספק את הדחיפה הראשונה לכל מיזם, אך על הדרך הוא נדרש להדוף את הלחצים מהפוליטיקאים.
בין, יליד 1967, ביצע שורה של תפקידים בהייטק בשוק הפרטי. הוא היה שותף בחברת הייעוץ שלדור, חבר הנהלה בקומברס, שותף בקרן ההון סיכון ויולה (כשעוד קראו לה כרמל) ונשיא ומנכ"ל קבוצת RAD. בין אף הספיק לכהן כחבר דירקטוריון באיגוד ההייטק הישראלי לפני שהתמנה בפברואר האחרון למנכ"ל רשות החדשנות, והחליף בתפקיד את אהרון אהרון.
תחומי אחריותו של בין מגוונים, אבל בהתאם לטייטל הוא מחויב בראש ובראשונה לחדשנות. "יש הרבה דברים שחברות הייטק מפתחות כאן ומיד שמות אותו על מטוס והחדשנות מדלגת מעל השוק הישראלי", הוא אומר, "חלקים גדולים מהמשק לא נהנים מהטכנולוגיה שמפותחת כאן". כדי לטפל בבעיה פיתחה רשות החדשנות קונספט של ארגזי חול שמעניק הקלות רגולטוריות עבור ניסויים טכנולוגיים שמבוצעים בישראל, כמו אספקת הזמנה מהסופר באמצעות רחפן. הרשות מכוונת גם לכשלי שוק אחרים בהייטק כמו אתגר כוח האדם, בהתאם ליעד הממשלתי להגדלת שיעור המועסקים בתחום ל-15% מעובדי המשק עד 2026.
אך הנכס העיקרי של בין הוא אותו תקציב השקעות בן 2 מיליארד שקל שהרשות מקצה ליזמים, לרוב בתחילת דרכם ולרוב בתחומים בסיכון גבוה כמו שבבים, חומרה, מחשוב קוואנטום או פארמה. "אנחנו לא רוצים להיות איפה שיש כסף פרטי אלא רק במקומות שיש בהם כשלי שוק וקיים סיכון גבוה בהשקעה", מסביר בין את ההיגיון.
בין ממלא תפקיד מורכב שמציב אותו בין הפטיש לסדן והופך אותו ליעד למתקפות משני הכיוונים. מחד, השוק הפרטי רואה ברשות החדשנות מנגנון ממשלתי מסורבל שמתערב בשוק שבסך הכל מתפקד היטב. מנגד, חלק משרי הממשלה חותרים לשליטה הדוקה יותר על הרשות במחיר פגיעה בעצמאותה ומקצועיותה. האתגר של בין הוא למצוא את הדרך בין הקולות הסותרים הללו.
אבי חסון
תפקיד: מנכ"ל סטארט אפ ניישן סנטרל
תפקידים קודמים: המדען הראשי, יו"ר רשות החדשנות
שנת לידה: 1970
כמנכ"ל הארגון שהפך לתחנת עלייה לרגל לכל המתעניינים באומת הסטארט אפ, אבי חסון משפיע במידה רבה על מי יהיו הסטארט אפים שאליהם יכוון אור הזרקורים.
חסון התחיל את דרכו המקצועית בקרן ג'מיני, מקרנות הון הסיכון הראשונות בישראל. אך את פרסומו קנה בעיקר בתפקידו כמדען הראשי במשרד התעשייה בשנים 2011-2017 וכיו"ר הראשון של רשות החדשנות שאת הקמתה יזם. בשנים האחרונות הוא שימש כשותף בקרן ההון סיכון אימרג' וכחבר דירקטוריון בחברות כמו טאוור סמיקונדרטור ובפרויקטים ציבוריים כמו SpaceIL ובבית החולים שיבא.
ביולי האחרון מונה חסון למנכ"ל סטארט אפ ניישן סנטרל (SNC), שם הוא עושה דברים מעט שונים משהורגל בהם. ארגון סטארט אפ ניישן סנטרל, כנראה הארגון החברתי הנוצץ ביותר בהייטק הישראלי, הוקם בהשראת הספר "אומת הסטארט אפ" ומיצב עצמו כחלון הראווה של תעשיית החדשנות הישראלית. הארגון מעניק לסטארט אפים חשיפה לאינספור משלחות בכירים מחו"ל, נציגי ממשלות וכנסים בינלאומיים. בנוסף הארגון מתחזק אתר אינטרנט שמספק לעולם כולו מידע על יותר מ-6,000 סטארט אפים ישראליים.
כשמאחוריו תקציב שנתי של יותר מ-100 מיליון שקל, רובו ככולו מתרומות מחו"ל, חסון משמש למעשה כאיש השיווק של ההייטק הישראלי כלפי העולם. ככזה, הוא דמות משפיעה עבור כל חברת סטארט אפ מקומית.
שגיא בר
תפקיד: מנכ"ל המרכז לחינוך סייבר של קרן רש"י
תפקידים קודמים: קצין בכיר ב-8200
שנת לידה: 1969
שגיא בר הצליח לגרום לכך שיותר מ-30% מחיילי הסייבר בצה"ל יגיעו מהפריפריה, אך המלאכה הניצבת בפניו ובפני המרכז לחינוך סייבר שהוא עומד בראשו עדיין מרובה.
עם כל הדיבורים היפים על הצורך בגיוון קהל העוסקים בהייטק, מעטות החברות שעוסקות בכך ברצינות. לפי מחקר שפרסם לאחרונה מרכז המחקר והמידע של הכנסת, כ-30% מהסטודנטים למדעים מדויקים מגיעים משני עשירוני ההכנסה העליונים ורק 6% משני העשירונים התחתונים. אם יש גוף שכן מצליח לשנות משהו במציאות העגומה הזו הרי שזוהי קרן רש"י, שמפעילה את המרכז לחינוך סייבר - מעין תנועת נוער בתחום הסייבר עבור בני נוער מצטיינים מהפריפריה. תחת המרכז מופעלות מספר תוכניות לבני נוער כמו מגשימים וממריאות. בשנה שעברה אף הוכרז על הוצאתה לדרך של תוכנית מגשימים AI שנועדה ללמד בני נוער בינה מלאכותית. בראש הפעילות עומד שגיא בר, יוצא חיל המודיעין.
בר הוא בעל תואר ראשון בהנדסת מכונות ותואר שני בהנדסה מהטכניון ואף מחזיק ב-MBA מאוניברסיטת בן-גוריון. הוא עסק במחקר ופיתוח ביחידות הטכנולוגיות של אגף המודיעין בצה"ל, ניהל צוותי מו"פ גדולים באגף ואף שימש כאחראי לפיתוח כח האדם לתחום הסייבר ב-8200. החל מ-2015 הוא עומד בראש המרכז לחינוך סייבר של קרן רש"י ונחשב למייסדו.
עד לפני כעשור, רק 3% מהחיילים ביחידות הסייבר הגיעו מהפריפריה. כיום המצב שונה. בראיון שהעניקה ב-2019 ל-TheMarker אמרה מפקדת בית הספר למקצועות הסייבר של צה"ל סא"ל נ', כי 25%-30% מחניכיה הגיעו מתוכנית מגשימים. כיום הנתון כנראה כבר גבוה יותר וכ-70% מבוגרי מגשימים מתגייסים לבסוף ליחידות הטכנולוגיות. משם הם ממשיכים לרוב להשתלב בתעשיית ההייטק ומגוונים, ולא במעט, את הנוף האנושי בענף.
ועדיין, רוב המימון של תוכנית מגשימים מגיע ממשרד הביטחון, שרוצה להבטיח מלאי מספק של בני נוער שיתגייסו ליחידות הטכנולוגיות הצבאיות. כתוצאה מכך, בני נוער מהחברה הערבית אינם נהנים מתוכניות מגשימים למיניהן ומודרים מהמסלול להשתלבות בתעשיית ההייטק.
אורית פרקש-הכהן
תפקיד: שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה
תפקידים קודמים: שרת התיירות והשרה לנושאים אסטרטגיים, יו"ר רשות החשמל, ראש צוות ליטיגציה ברשות הגבלים עסקיים
שנת לידה: 1970
אורית פרקש-הכהן מכהנת בפועל כשרת ההייטק הראשונה של מדינת ישראל, והשאלה האם זה טוב או רע להייטק עדיין פתוחה לפרשנות.
פרקש-הכהן היא עורכת דין בהשכלתה, בוגרת האוניברסיטה העברית ותוכנית קרן וקסנר למינהל ציבורי. היא כיהנה יו"ר רשות החשמל בשנים 2011-2015 והצטרפה למפלגת כחול לבן ב-2019. בתקופתה הקצרה כפוליטיקאית היא הספיקה לכהן כשרה לנושאים אסטרטגיים ושרת התיירות בטרם מונתה בכנסת ה-24 לעמוד בראש משרד המדע והטכנולוגיה - שלשמו מיד התווספה המילה "חדשנות" כדי שלאף אחד לא יהיה ספק מה הפוקוס החדש.
עם מינויה לשרת החדשנות קיבלה פרקש-הכהן בירושה מקודמה בתפקיד את העברת רשות החדשנות מאחריות משרד הכלכלה אל תחת משרדה. זאת אף שהרשות היא גוף סטטוטורי שאינו כפוף למשרד ממשלתי אחד אלא לדירקטוריון. מאז הספיקה לנקוט בשורת צעדים לקידום ההייטק הישראלי, חלקם קוסמטיים וחלקם ענייניים. בין השאר ביקשה לקדם יבוא עובדים זרים להייטק, הודיעה על תוכנית בשיתוף משרד החינוך לעידוד לימודי מדעים, מינתה את דדי פרלמוטר (לשעבר סגן נשיא אינטל העולמית) ליו"ר צוות בינמשרדי שיגבש המלצות לטיפול בבעיית כוח האדם בענף ההייטק ועוד כהנה וכהנה.
אך השפעתה השנויה ביותר במחלוקת של פרקש-הכהן מתמקדת ברשות החדשנות, שהיא עצמה בעלת השפעה משמעותית על האקוסיסטם הישראלי. כך, משרדה אחראי לשורת שינויי ניסוח בחוק לעידוד מחקר ופיתוח שבמסגרתו פועלת הרשות, שהיא משקיעת הארלי-סטייג' הגדול היותר בהייטק הישראלי ואחראית על הקמת מעבדות, חממות ותוכניות הכשרה בתחומים מרובים. הרשות נהנית מקונצנזוס נדיר למדי בהייטק המקומי, שלרוב שמח לשתף עימה פעולה - אולם מאז כניסתה לתפקיד של פרקש-הכהן מתעצם החשש שבכוונתה להפוך את רשות החדשנות לגוף פוליטי ולהיות מעורבת יותר בקבלת ההחלטות בה. זאת בניגוד למשרד המדע הוותיק, שהיה בעל תקציב צנוע והשפעה מועטה על התעשייה.
במערכת הפוליטית מתחרים מי ייטיב יותר עם ההייטק הישראלי וינווט אליו יותר עובדים, אך לעיתים הצעדים המתוכננים הם כאלה שעלולים ליצור בעיות חדשות. כך יוצא שבעוד המגמה העולמית נעה לכיוון צמצום הפערים, בישראל הוגים הטבות מס שייטיבו עם המגזר העשיר ביותר במשק ואף עלולים להגביר את אי השוויון בין עובדיו שלו עצמו.
תהילה שוורץ אלטשולר
תפקיד: ראש התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע במכון הישראלי לדמוקרטיה
תפקידים קודמים: חוקרת אורחת בהרווארד, מרצה באוניברסיטה העברית
שנת לידה: 1973
המחקרים שמבצעת ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר בתחומי המדיה והמשפט יצאו מזמן מגבולות מגדל השן של האקדמיה והפכו לחומר שמשפיע על מקבלי ההחלטות. התמקדותה בנקודות החיכוך של הטכנולוגיה והתקשורת הופכת אותה לגורם משמעותי עבור ההייטק הישראלי.
שוורץ אלטשולר גדלה באלון שבות, למדה משפטים באוניברסיטה העברית והמשיכה במסלול ישיר לדוקטורט עם פוסט דוקטורט בביה"ס קנדי לממשל באוניברסיטת הרווארד. היא הספיקה לשמש כאחראית המו"פ ברשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ולהיות חברה בנשיאות מועצת העיתונות, המרכז לאתיקה בירושלים והתנועה לזכויות דיגיטליות.
ב-2012 הצטרפה שוורץ אלטשולר למכון הישראלי לדמוקרטיה וכיום היא מנהלת במכון את המרכז לערכים דמוקרטיים ואת התוכנית לרפורמות במדיה ודמוקרטיה בעידן המידע. היא נמנית עם מייסדי עמותת פרטיות ישראל וחברת מחקר בתוכנית הסייבר והמשפט במרכז להגנת סייבר באוניברסיטה העברית. בנוסף השתתפה בניסוח קודים אתיים לתאגיד השידור הציבורי כאן, העיתון "גלובס" ומועצת העיתונות, והיא חברה בוועדה שהוקמה על ידי שר התקשורת יועז הנדל בנושא אסדרת הרשתות החברתיות.
שוורץ אלטשולר עוברת כרוח סערה בכל תחום שמצוי על התפר שבין חופש העיתונות והמדיה החברתית, אתיקה של תקשורת, הגנת הפרטיות, רגולציה על תקשורת ופלטפורמות חברתיות, חוקי תעמולת הבחירות והשפעות הטכנולוגיות החדשות על כל אלה.
תחת הובלתה מפיק המכון הישראלי לדמוקרטיה שורה ארוכה של ניירות עמדה, משתתף בדיונים בממשלה ובכנסת ומקיים דיונים בעצמו בסוגיות כמו איכוני השב"כ, חוק הסייבר, חוק הפייסבוק, חוק "עין הנץ" והצעת חוק הפרטיות החדש. מאמרים עיתונאיים ואקדמיים וספרים פרי עטה משפיעים על השיח בכל הנושאים האלה. שוורץ אלטשולר, שלא חוששת להביע את דעותיה המנומקות, מעצבנת הרבה אנשים, אבל זה לא אומר שהיא לא צודקת.
כרם נבו
תפקיד: מנהלת פורום חברות הצמיחה
תפקידים קודמים: עוזרת פרלמנטרית של חה"כ פאינה קירשנבאום
שנת לידה: 1984
כרם נבו הפכה לדמות מרכזית בקשר בין חברות ההייטק המקומיות ובין ממשלת ישראל ופורום חברות הצמיחה שבראשו היא הפך לגוף שמסוגל להשפיע על המדיניות הלאומית בענף. הלכה למעשה, נבו היא הלוביסטית של חברות ההייטק הגדולות בישראל.
נבו, בעלת תואר ראשון בממשל ובמדעי המדינה ותואר שני בניהול סכסוכים מהאוניברסיטה העברית, החלה את חייה המקצועיים במסדרונות הכנסת כעוזרת פרלמנטרית של ח"כ פאינה קירשנבאום. בהמשך ניהלה תיקי לקוחות במשרד הפרסום גיתם עד שב-2015 הצטרפה לוויקס (Wix). כיום היא משמשת בחברה כמנהלת קשרי הממשל וכראש המטה של נשיא החברה ניר זוהר. במקביל, ותוך סינרגיה עם ה-Day Job שלה, משמשת נבו כמנהלת פורום חברות הצמיחה: פורום של חברות הייטק ישראליות גדולות ובהן וויקס, איירון סורס, similarweb ו-WalkMe, שמעסיקות במשותף עשרות אלפי עובדים.
הפורום שמובילה נבו מאז הקמתו ב-2014 משמש כפה המשותף לחברות בו בנושאים כרגולציה ומדיניות ממשלתית. הפורום פעל בעבר להסרת חסמים רגולטוריים בפני חברותיו וכיום הוא עוסק בין היתר בשאלה הבוערת של הגדלת כוח האדם בהייטק. נבו עצמה אף חברה בצוות הממשלתי להגדלת התעסוקה בהייטק שהקימה שרת החדשנות אורית פרקש ושבראשו יושב דדי פרלמוטר.
בנובמבר האחרון נפגש הפורום עם ראש הממשלה נפתלי בנט כדי לדון בין היתר בצורך בהגדלת מספר העובדים בענף ההייטק. "סיפרנו לו מה השתנה בהייטק בשנתיים האחרונות ומה האחריות של החברות בהקשר זה", אמרה נבו. "נוצרו כאן חברות רבות שהפכו לציבוריות, גייסו הרבה כסף ומחזיקות מטה בישראל, והשאלה היא איך הן פוגשות את היעד הממשלתי להגדלת שיעור המועסקים בהייטק ורותמים עוד קרנות לקטר הצמיחה".
לדעת נבו, ההזדמנות הגדולה של הייטק נמצאת במקצועות שאינם עוסקים בכתיבת קוד, כמו שיווק ומכירות או UX, שרבות מהמשרות בהן נודדות כיום לארצות אחרות. בנוסף היא דוחפת להגברת החשיפה המוקדמת של ילדים ללימודי אנגלית ותיכנות. רעיונות אחרים שקידם הפורום בהובלת נבו ושמצאו את דרכם להליכי חקיקה עסקו בסוגיות של מיסוי, רישום פטנטים ואפילו העסקה בשבת.
אחרי שנים של חריש עמוק נבו מוצאת אוזניים קשובות לצורכי הפורום במשרדי הממשלה בירושלים, במיוחד ברשות החדשנות אבל לעתים גם בקרב אנשי משרד האוצר. במובנים רבים הפורום שבראשו היא עומדת מבטא את התחזקות חברות ההייטק המקומיות ואת האופן שבו הכוח שצברו כמעסיקות גדולות וכמנוע הצמיחה של המשק מעניק להן גישה אל מקבלי ההחלטות.
משה פרידמן
תפקיד: מייסד שותף ומנכ"ל קמא-טק
שנת לידה: 1978
אי אפשר לדבר על גיוון העובדים בהייטק הישראלי בלי לדבר על משה (מוישי) פרידמן, השם המזוהה ביותר עם שילוב הקהילה החרדית בתעשייה.
פרידמן הוא רב מוסמך, יזם, משקיע ומנכ"ל ומייסד שותף בעמותת קמא-טק, הפועלת לשילוב חרדים בהייטק הישראלי. הוא חרדי ליטאי יליד ירושלים, בוגר ישיבת חברון היוקרתית ונינו של הרב יוסף חיים זוננפלד, שהיה רבה הראשי של ירושלים לפני קום המדינה.
אל עולם ההייטק נחשף פרידמן רק בגיל 30 לאחר שעבר מירושלים לבני ברק. ניסיון לא מוצלח במיוחד להקים סטארט אפ עם אחיו הוביל אותו לפגישה מקרית עם יוסי ורדי, מאבות ההייטק הישראלי, שייעץ לו לוותר על העסק ולהקים במקומו יוזמה לשילוב חרדים בעולם הטכנולוגיה. כיום השם קמא-טק מוכר כמעט לכל היזמים והמשקיעים בארץ, וכשפרידמן מבקש ממי מהם להתייצב להרצאה או אירוע בבני ברק, הם מפנים עבורו את הלו"ז.
ההצלחה של העמותה ניכרת במספר היזמים והיזמות החרדים שמעזים להוביל כיום סטארט אפים ובשילוב חרדים כעובדים מן המניין בהייטק המקומי. אך ההישג המרכזי של פרידמן הוא מחיקת הזרות בין הקהילה החרדית וענף הטכנולוגיה, שלפניו הגעתו כמעט שלא היו ביניהם נקודות השקה.
חברי הקהילה החרדית מגיעים לרוב להייטק עם רזומה חסר, במיוחד בסעיפי ההשכלה או השליטה באנגלית, אך פרידמן מעדיף להצביע דווקא על היתרונות. הוא מספר על חברה יזמית מטבעה, על מייסדות שיודעות להקים חברה עם תקציב צנוע ועל צמא ללמוד ולהצליח. פרידמן לא מדבר על מהפכות, אלא ההפך מכך: הוא פועל מתוך החברה החרדית ובהסכמתה ומתייעץ עם רבנים על כל צעד ושעל. כתוצאה מכך, קמא-טק היא דוגמה להצלחה כאשר שינוי לא נכפה מבחוץ אלא מובל מבפנים, בכבוד ועם הבנה בלתי אמצעית של צורכי האוכלוסייה.
ראש מערך הסייבר
שנת 2021 הייתה השנה שבה תקיפות הסייבר הפכו לאיום ממשי על ישראל ולגורם שמביא חברות עסקיות לסוף דרכן.
למעשה, מתקפת הסייבר על שירביט נערכה עוד בשלהי 2020, וקבוצת התקיפה איראנית שעמדה מאחוריה היא גם זו שפגעה ב-2021 בחברת סייבר-סרב ובאתר אטרף. שירביט נמכרה להראל במאי אשתקד, כנראה עם הנחה משמעותית בשווי בגלל נזקי מתקפת הסייבר, והחברה אף נאלצה לשלם קנס של 11 מיליון שקל. אתר אטרף ירד מהאוויר ללא שוב ורוב האתרים המתארחים של סייבר-סרב עברו לספקית אחרת. אלו היו כנראה המקרים הראשונים שתקיפות סייבר הביאו עסקים בישראל לכדי סגירה.
אך זה לא הכל. אשתקד זכו אזרחי ישראל לראות מה קורה כשבית חולים חווה תקיפת סייבר: המתקפה הרחבה על ביה"ח הלל יפה פגעה בטיפול לפציינטים וגרמה הביאה לביטול טיפולים ולכך שחולים נשלחו לבתי חולים אחרים. במקביל נחשפה הצלחתה של מתקפת סייבר סינית כנגד שורה של גופים בטחוניים בישראל.
סביר להניח ש-2021 לא תיזכר כשנה חריגה וזו הנורמה מעתה והלאה. זירת הסייבר תהיה נוכחת - בין מטרד לאיום - בכל העולם המערבי בשנים הבאות, ובישראל ביתר שאת בשל המצב הגיאופוליטי. לאור זאת, יש ויהיה תפקיד חשוב במשק למערך הסייבר הישראלי במשק בהגנה על העורף העסקי. המערך לא אמור להוריד אחריות מהחברות הפרטיות, אבל כפי אמר לא פעם ראש מערך הסייבר הקודם בוקי כרמלי, כשפותחים את הברז צריכים לצאת מים נקיים.
בימים אלו מערך הסייבר חווה סוג של ואקום. בימים האחרונים עזב את התפקיד ראש מערך הסייבר יגאל אונא, וראש הממשלה צפוי להכריז בקרוב על ראש חדש למערך. בקדנציה של אונא נראה היה שהמערך הולך למחוזות יותר "בטחוניים" והתרחק מעט מהמשק, לא מפתיע לאור עברו של אונא כאיש שב"כ. יש לקוות שמחליפו של אונא יגיע לשם שינוי מהשוק הפרטי-אזרחי ולא עוד גנרל בדימוס. המשק צריך בראש מערך הסייבר אדם שכיהן כמנהל אבטחת מידע בארגונים גדולים, מכיר את הארכיטקטורות המודרניות ומבין את הצרכים והאתגרים של ההנהלות בשטח. יהיה מי שיהיה ראש המערך הבא, השפעתו על האופן שבו חברות מתמודדות עם ומטפלות באיומים תהיה מכרעת.
חולוד חרוב עיוטי ואריאלה רוזן
תפקיד: מנכ"ליות משותפתות של PresenTense
תפקידים קודמים: עיוטי היתה מנהלת פרויקטים במרכז פרס לשלום, רוזן היתה חברת הוועד המנהל בבית הפתוח
שנת לידה: עיוטי ילידת 1990, רוזן ילידת 1982
ארגון פרזנטנס (PresenTense) הוא מנוע טורבו של מסגרות להצמחת יזמות ומנהיגות בקרב אוכלוסיות מוחלשות. תחת הובלת שתי המנכ"ליות חולוד חרוב עיוטי ואריאלה רוזן הפך הארגון לגורם ראשון במעלה לקידום צעירים מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית למוקדי הכוח של ההייטק הישראלי.
חולוד חרוב עיוטי גרה ביפו והתחילה בפעילות חברתית עם אוכלוסייה פלסטינית, המשיכה בניהול פרויקטים במרכז פרס לשלום ולאחר מכן בפרזנטס, והתקדמה לתפקיד המנכ"לית המשותפת. אריאלה רוזן גרה בירושלים, גם היא עסקה בפעילות חברתית ושימשה חברת הוועד המנהל בבית הפתוח בירושלים. היא התחילה לעבוד בפרזנטס כמנהלת תפעול ומשאבי אנוש והתקדמה לתפקיד המנכ"לית המשותפת.
בכל הקשור לענייני פרזנטנס, אי אפשר להפריד בין העשייה של עיוטי ורוזן ולכן הן מופיעות כאן יחדיו. יכול להיות שזה השילוב ביניהן שמושך את תשומת הלב, רותם קרנות, עיריות ושגרירויות לסיוע ומקדם את הפרויקטים של הארגון. עד כה הקים הארגון כ-100 אקסלרטורים, בהם מאיץ לנשים חרדים, מאיץ לערבים ואפילו פוסט-מאיץ ליזמים ערבים, וכל זאת לצד תוכניות יזמות לבני נוער שהארגון מנהל. לפעילות הזו יש תוצאות: הודות לתמיכה של פרזנטנס הוקמו עד כה יותר מ-850 חברות סטארט אפ שגייסו סכומים מצטברים של מאות מיליוני דולרים.
אסתי שלי
תפקיד: מנהלת אגף בריאות דיגיטלית במשרד הבריאות
תפקידים קודמים: סגנית מנהלת חטיבת הטכנולוגיות הרפואיות
שנת לידה: 1980
נתוני החולים הם חומר הגלם ממנו נבנים סטארט אפים בתחום טכנולוגיות הבריאות ואסתי שלי היא הרגולטורית שמובילה את תהליך קבלת ההחלטות: איך מוסרים את הנתונים וגם מגינים על פרטיות הציבור.
שלי נולדה בשדרות וגרה במושב שורש. היא בוגרת ממר"ם, בעלת תואר ראשון במדעי הרפואה ותואר שני בניהול טכנולוגיה מהאוניברסיטה העברית וכן תואר שני במינהל ומדיניות ציבורית מהרווארד. לפני לימודיה האקדמיים עבדה כמתכנתת באינטל. למשרד הבריאות הגיעה שלי כמתמחה של פרויקט עתידים ולאחר מכן שימשה כסגנית מנהלת החטיבה לטכנולוגיות רפואיות במשך 14 שנה, עד שהתמנתה לתפקיד הנוכחי כמנהלת אגף בריאות דיגיטלית במשרד הבריאות ב-2019.
אגף הבריאות הדיגיטלית במשרד הבריאות הוקם כדי להוביל את פרויקט הבריאות הדיגיטלית בישראל, שנועד לשלב כלים טכנולוגיים מתקדמים במערכת הבריאות לטובת מחקר רפואי ושירותים חדשים למטופלים. כדי להשיג את מטרותיו האגף קובע מדיניות ורגולציה ומקדם שימוש בטכנולוגיות חדשות כמו AI, מעבר לענן ורפואה מרחוק. לצורך כך תוקצב האגף ב-200 מיליון שקל בשנה.
כמנהלת האגף, שלי אחראית בין היתר לגיבוש מדיניות השימוש בנתוני מערכת הבריאות לצורך מחקרים - תהליך שנע על התפר הדק שבין מנוף לקידום המחקר הרפואי לבין פגיעה קשה בפרטיות. דוגמה בולטת למתחים המתעוררים בהליכים כאלו הוא ההסכם של ממשלת ישראל עם ענקית התרופות פייזר, שבמסגרתו נמסרים נתוני הבריאות של הציבור לחברה האמריקאית.
החקיקה בנושא מתעכבת ולא בכדי: קשה לחשוב על החלטה שעוסקת במתן גישה לנתונים רפואיים של הציבור שלא תסעיר את המדינה. מכאן שלהחלטות שמקבלת שלי יש השפעה מהותית גם על חברות הפארמה וטכנולוגיות הבריאות הפועלות בישראל וגם על האופן שבו הציבור תופס את מהפכת ההלת'טק והמחשוב הרפואי.
יוגב גרדוס
תפקיד: ראש אגף התקציבים באוצר
תפקידים קודמים: סגן הממונה על התקציבים, תחומי מאקרו
שנת לידה: 1983
ראש אגף התקציבים באוצר הוא איש מפתח בכל פעולות הממשלה לעידוד ותמיכה בהייטק הישראלי, אבל ליוגב גרדוס יש פרויקט טיפוחים נוסף: הבאה לאישור של הקלת הרגולציה הצפויה על חברות הפינטק.
גרדוס נולד בקריית ביאליק ולמד כלכלה וחשבונאות לתואר ראשון ומינהל עסקים לתואר שני באוניברסיטה העברית. בהמשך למד תואר שני במינהל ציבורי בהרווארד במסגרת תוכנית וקסנר. גרדוס עבד תקופה קצרה כעוזר פרלמנטרי וב-2009 הצטרף לאגף התקציבים במשרד האוצר ושימש במספר תפקידים, האחרונים שבהם היו רפרנט לרווחה, ביטוח לאומי, תרבות וספורט וסגן ראש האגף לתחום המאקרו, התקציב והבנקאות. ב-2020 הוא נכנס לנעליו של שאול מרידור כממלא מקום והוביל מול כל המהמורות בדרך את אישור תקציב המדינה. באוגוסט אשתקד קיבל גרדוס מינוי קבע כראש אגף התקציבים.
ההייטק הישראלי תלוי לא מעט בהחלטות אגף התקציבים במשרד האוצר, למשל בתקצוב הרשות לחדשנות שתומכת בסטארט אפים או בתוכניות גרנדיוזיות כמו קידום מחשב העל הישראלי וטכנולוגיות הקוונטום. אבל הבייבי של גרדוס הוא תעשיית הפינטק הישראלית: יותר מ-500 חברות יקבלו דחיפה משמעותית אם וכאשר תאושר הצעת החוק להפעלת ארגז החול הרגולטורי בתחום הפינטק, שנולדה במשרד האוצר. הכלים החדשים יכפיפו את כל הרגולטורים הפיננסיים לכללי משחק אחידים ויאפשרו לסטארט אפים להדגים את הטכנולוגיה שלהם במסגרת שיתופי פעולה עם בנקים וחברות ביטוח בישראל, דבר שלא אפשרי כיום. הצעת החוק הגיעה לישורת האחרונה והכנסת אמורה לאשר אותה סופית בקרוב. אם גרדוס יצליח להביא לאישורה, זו יהיה הישג גדול שלו ובשורה לפינטק הישראלי.
גלעד סממה
תפקיד: ראש הרשות להגנת הפרטיות
תפקידים קודמים: מנכ"ל המשרד לאזרחים ותיקים, ראש הסיוע המשפטי
שנת לידה: 1977
גלעד סממה, ראש הרשות להגנת הפרטיות החדש, עשוי להיות מי שיקדם חוק הגנת הפרטיות עם שיניים, כמו שיש לרגולטורים באירופה ובארה"ב - אם סממה יצליח להתעלות מעל לנסיבות שנלוו למינויו לתפקיד. הצורה שיקבל החוק עשויה להיות הבוננזה של חברות הסייבר וחברות הגנת הפרטיות כאחת.
סממה, תושב פתח תקווה, הוא בעל תואר ראשון במשפטים מהמכללה למינהל ותואר שני במשפטים ומשפט ציבורי-בינלאומי מאוניברסיטת נורת'ווסטרן ואוניברסיטת תל-אביב. הוא שימש בשורה של תפקידים בשירות הציבורי, בהם פרקליט במחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, יועץ לשר המשפטים לשעבר יעקב נאמן, מנכ"ל המשרד לאזרחים ותיקים בתקופת השר אורי אורבך וראש האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים. בתפקידו האחרון היה מנכ"ל ארגון הרופאים המתמחים מרשם. במקביל היה סממה חבר בוועדות של לשכת עורכי הדין והספיק להיות יועץ לח"כ אורלי לוי-אבקסיס ומספר 44 ברשימת תקווה חדשה של גדעון סער בבחירות האחרונות. בנובמבר 2021 מונה סממה לתפקיד ראש הרשות להגנת הפרטיות.
שיבוצו של סממה ברשות להגנת הפרטיות עורר לא מעט תהיות. הוא מגיע עם רקע עשיר במשרד המשפטים אך חסר ניסיון בתחום הגנת הפרטיות, והקשר שלו למפלגת שר המשפטים סער, שמינה אותו לתפקיד, לא הגביר את האמון בהתאמתו למשרה.
סימני השאלה סביב יכולותיו של סממה למלא את התפקיד חריפים במיוחד על רקע ההזנחה הרבה שאפיינה את הרשות להגנת הפרטיות בשנים האחרונות. חוק הגנת פרטיות נחקק ב-1981, יכולת האכיפה שלו ירודה והסנקציות שלו חסרות שיניים. קודמתו בתפקיד עו"ד שלומית ווגמן-רטנר, ששימשה כממלאת מקום, הגבירה את פעילות הרשות בתקופה האחרונה והתייצבה כנגד יוזמות ממשלתיות כמו איכוני השב"כ - אך היא התקשתה להתמודד עם רצף אירועי סייבר ודליפות המידע שארעו בשנים האחרונות.
כעת מצופה מסממה לקדם את תיקון חוק הגנת הפרטיות, להגדיל את סמכויות האכיפה של הרשות ולהחיל במשק תקנות הגנת פרטיות מתקדמות. מהלכים אלו ישפיעו משמעותית על חברות ההייטק הישראליות שפעילות בתחומי הגנת הסייבר והגנת הפרטיות. אולי זו תהיה שעתן היפה.