תוספי מזון לתינוקות זה כנראה לא הדבר הראשון שעולה לראש כשמדברים על פודטק, אבל הגם שזו נישה ספציפית, הטכנולוגיה של Myor (מייעור) היא משהו שידבר להורים לתינוקות בני יומם: יכולת לחזות מחלות מראש, עוד לפני שהילד חלה בהן. האינדיקטור הוא מצב העור: באמצעות מכשיר רפואי בודקים את הטמפרטורה, את הלחות, את הריח של העור. התוצאות חושפות ליקויים, ואת אלה מצליבים באמצעות מערכת בינה מלאכותית עם מאגר הולך וגדל של תוצאות בדיקות עור, מה שמאפשר לחזות אם הליקוי עלול להתפתח למחלה.
הטכנולוגיה שפיתחה מייעור משלבת ציוד בדיקה רפואי עם תוספי מזון במטרה לחזות בעיות אלרגיה אצל תינוקות בני יומם. החברה קיבלה אישורי רגולציה בארה"ב ובאירופה, קיבלה הכרה מחברות ביטוח אמריקאיות למימון הבדיקה, ורכשה שליטה בחברה לייצור מזון תינוקות. החל מ-2021 היא מייצרת הכנסות בהיקף שעולה על 10 מיליון דולר בשנה.
"אין פה חברות כמו גוגל, אפל, פייסבוק, שיכולות לשלם מיליארד דולר על צעצוע טכנולוגי. החברות הגדולות כאן נמצאות בשוק הצרכני ומאוד רגישות למחירים ולרווחיות. אנשים לא ישלמו 500 דולר על בשר, יש שם בעייה של תמחיר"
"העור היא הרקמה הכי גדולה בגוף ואין מצב שמשהו יתרחש בגוף ולא יופיע על העור. זה כמו נוריות אזהרה במכונית", אומר ד"ר אריאל כץ, היו"ר והמייסד המשותף של חברת מייעור. "אנחנו יודעים לזהות למי יש סיכון להיות חולה ומכיוון שמדובר בתינוקות אתה מרוויח הרבה זמן לפני התחלואה". ולמה זה פודטק? משום שלאחר הזיהוי, ההורים מקבלים "תקופת 'גרייס' שמספיקה כדי לתת תזונה עם אימפקט שתמנע את התחלואה", מסביר ד"ר כץ. "למיטב ידיעתי אנחנו החברה היחידה בעולם שיודעת לצפות במחלות 'מעבר לקו האופק' ולנצל את הזמן כדי להתאים את התזונה ולמנוע את התחלואה".
"כדי להצליח היום צריך לעשות אינטגרציה"
חברת מייעור הוקמה ב-2018 על ידי ד"ר אריאל כץ, פרופ' רוני כהן וד"ר מיכאל ברנדוויין. השניים האחרים רופאים, כץ הוא כימאי עם דוקטורט בבינה מלאכותית ואיש עסקים בנשמתו. הוא משוכנע מעל לכל ספק שהגישה של מייעור לשוק היא הגישה המנצחת - שילוב של טכנולוגיות מעולמות תוכן שונים: פודטק, מכשור רפואי, בינה מלאכותית. "הענף נורא השתנה", הוא אומר, "לפני 20 שנה כולם התעסקו בפארמה ואני חשבתי שנושא התזונה נורא חשוב. כדי להצליח היום אתה צריך לעשות אינטגרציה של טכנולוגיות, אתה צריך להפסיק להסתכל רק על פודטק או אגריטק או AI ולהבין איך אתה משלב ביניהן. כל החברות המצליחות כיום משתמשות בטכנולוגיה כדי לייצר ידע, כדי להתאים מוצר ללקוח. אז אנחנו מספקים לרופאים את הטכנולוגיה בחינם אבל התוצאה היא כלי שמדייק את המוצר שאותו אנחנו מוכרים".
לכץ יש תפיסות מאוד חד משמעיות לגבי עולם הפודטק והאתגרים שניצבים בפניו. "אני חושב שהשוק לא מבין את המורכבות. למשל: זה שוק מאוד רגיש למחיר. אין פה חברות כמו גוגל, אפל, פייסבוק, שיכולות לשלם מיליארד דולר על צעצוע טכנולוגי. החברות הגדולות כאן נמצאות בשוק הצרכני ומאוד רגישות למחירים ולרווחיות. אנשים לא ישלמו 500 דולר על בשר, יש שם בעייה של תמחיר. ויש גם בעיה מאוד גדולה של חינוך השוק - איך הצרכנים יקבלו את זה. יש קשיים בסיסים מאוד קשים ולכן אני לא חושב שנראה את החברות האלה בשוק גם בעוד שנתיים".
למייעור, כץ סבור, יש עתיד מזהיר ולא פג תוקף של שנתיים. לפני שהקים את מייעור, כץ היה מנכ"ל חברת אנזימוטק, שנמכרה לחברת פרוטרום בשנת2017 בסכום של 290 מיליון דולר. אנזימוטק פיתחה שמנים ושומנים המבוססים על אנזימים וייצרה פורמולות לתינוקות, מזון לדיאטה ולספורט ועוד. אפשר לומר שהניסיון בכניסה לשוק, בתמחור מוצרים ובהשגת אישורי רגולציה שנצבר באנזימוטק היתווה את מפת הדרכים של מייעור.
טכנולוגיית הבדיקה של מייעור מבוססת על המחקרים של פרופ' רוני כהן, אחד ממייסדי החברה, שהיה בעבר דיקן בית הספר לרוקחות של האוניברסיטה העברית. הטיפולים הניתנים הם באמצעות מזון, ובגילים הצעירים יותר – עם משחות. אפשר לקרוא לזה "עיקרון הבמבה"
טכנולוגיית הבדיקה של מייעור מבוססת על המחקרים של פרופ' רוני כהן, אחד ממייסדי החברה, שהיה בעבר דיקן בית הספר לרוקחות של האוניברסיטה העברית. הטיפולים הניתנים הם באמצעות מזון, ובגילים הצעירים יותר – עם משחות. אפשר לקרוא לזה 'עיקרון הבמבה' - מחקרים הראו ששיעור האלרגיה לבוטנים הנמוכה יחסית בקרב ילדים בישראל, נובע מאכילת הבמבה העשירה בבוטנים. תוספי המזון של מייעור עובדים בדרך שונה ומקדימים בעיות רפואיות בתזונה שתמנע אותן. כץ מצטט ניסויים קליניים שהעלו כי ניתן להקטין ביותר מ-50% את הסיכוי ללקות באלרגיות למזון.
מייעור קיבלה אישורי רגולציה של CE האירופאי ושל FDA לפי תהליך 21st Century Cures Act שנועד לזרז הבאת חדשנות בתחומי הבריאות ואישור אירופאי ליכולת לנבא אלרגיות בתינוקות בני יומם. לא מדובר באישור לתרופה אלא למוצר שנמכר ללא מרשם (OTC) שנועד לשימושם של אנשים בריאים. הסכמים עם חברות הביטוח הרפואי, שמעניקות כיסוי למימון הבדיקות עם המכשיר של מייעור, מאפשר לחברה במודל עסקי יוצא דופן: המכשיר ניתן לרופא הילדים ללא תשלום, הרופא מקבל תשלום על הבדיקה מהביטוח הרפואי, החברה רואה הכנסות ממכירת קרמים ותוסף מזון דמוי במבה.
במקסיקו החברה פועלת במודל קצת שונה: היא רכשה 51% מהשליטה בחברת הפורמולות Nutritec במקסיקו, מה שמאפשר להעניק טיפול תזונתי לפעוטות. בין השאר היא מייצרת מזון שמסייע למניעת אלרגיה, מחלות כמו אטופיק דרמטיטיס (אסתמה של העור) והוספת ברזל לתזונה. בארה"ב טרם הושג אישור רגולטורי לפורמולה.
"בתחום המזון מדובר גם על מסלולים רגולטוריים שונים לחלוטין בכל מדינה, שעורכים 5-10 שנים כל אחד. אני חושב שהתעשייה מתעלמת מזה"
יש כמה חברות מכשור רפואי ישראליות שהצליחו בעסקי B2C.
"כמה הם מוכרים היום? לא המון. אני לא רואה אותם עושים מיליארד. רוב החברות שהצליחו לקחו שווקים קיימים ושינו את הגישה לשוק. Airbnb לא המציאו את התיירות, אובר לא המציאו את המוניות, Wework לא המציאו את המשרדים. חברה קטנה שרוצה להיות גדולה צריכה להסתכל על השווקים הגדולים שעוברים שינויים ולתת להם פתרונות בצורה אחרת".
גייסתם עד היום 7 מיליון דולר. זה לא הרבה ביחס למקובל במכשור הרפואי או בפודטק.
"אני לא שייך לאסכולה הזו, שמגייסת הרבה כסף. אני נגד האסכולה. זה עניין פילוסופי, אבל כשלא הרווחת שקל בחייך ואתה לוקח את כל העובדים שלך לאיי סיישל, אז קרן הפנסיה שילמה על זה, לא הרווח שלך".
בתקופה האחרונה מנהלת החברה מגעים עם מספר ענקיות מזון בינלאומיות על מכירת החברה. "אנחנו מאוד מחוזרים ועל ידי יותר מחברה אחת", מתגאה כץ
מה אתם מבינים, שאחרים לא מבינים?
"אם אתה מסתכל על חברות הפודטק, אתה לא רואה אף חברה שהצליחה להגיע למסחור. אתה מסתכל על חברות בריאות דיגיטלית ולא רואה מסחור בקנה מידה גדול. אני חושב שבפודטק יש חסמים רגולטוריים מטורפים, שהשוק לא העריך אותם. אני עברתי תהליכי קבלת אישורי FDA - התנאי הבסיסי הוא שהמוצר קיים בשרשרת המזון. אתה צריך להוכיח שבני אדם נחשפו למולקולות האלה בתזונה שלהם, דרך אצות או בשר או מה שלא יהיה. בתחום המזון מדובר גם על מסלולים רגולטוריים שונים לחלוטין בכל מדינה, שעורכים 5-10 שנים כל אחד. אני חושב שהתעשייה מתעלמת מזה".
מבחינה עסקית, אפשר לומר שכל הפעולות שעשתה מייעור היו הכנה לקראת מכירה. לדברי כץ, בתקופה האחרונה מנהלת החברה מגעים עם מספר ענקיות מזון בינלאומיות על מכירת החברה. הבסיס למשא ומתן הוא הגישה שבנתה החברה לשוק, שתאפשר לחברה בינלאומית – למשל דנונה, נסטלה, רקיט בנקיזר, אבוט, DSM - למנף אותה במהירות יחסית ולהשיג נתח שוק עולמי. "אנחנו מאוד מחוזרים ועל ידי יותר מחברה אחת", מתגאה כץ.